מדברי רוה"מ בישיבת הממשלה:

"לפני כשנה ביקרתי בעומאן וקיימתי מפגש מאוד מרגש עם הסולטאן קאבוס בן סעיד. זה היה אחד המפגשים שהרשימו אותי יותר מכל. אנחנו בילינו יחד קרוב ליומיים ברציפות. הוא הרשים אותי באצילות נפשו, במנהיגות הנבונה שלו, בשינויים שהוא עשה בעומאן כשהוא הפך אותה למדינה מתקדמת באזור ולמדינה שחתרה באופן שיטתי לקידום יציבות ושלום באזור.

אנחנו שולחים את תנחומינו לעם בעומאן, ואנחנו גם מברכים את הסולטאן החדש, הית'ם בן טארק, על מינויו ועל דבריו – שהוא מתכוון להמשיך את מדיניות החוץ של קודמו.

ההזדמנויות לפתח יחסים חדשים עם מדינות ערביות – האפשרות הזאת גדולה מאי פעם. אנחנו עמלים עליה, אני עמל עליה, כל יום כולל בימים האחרונים. אני מאמין שהדבר הזה יכול לשאת פרי בזמן הקרוב.

יש לנו חדשות טובות ומעניינות על התפתחויות הכלכליות. אני מבקש להראות לכם קודם כל מהשבוע הקודם את רמת ההשתתפות של ישראל בשוק העבודה. ישראל הייתה מתחת לממוצע ה-OECD, ואני רוצה שתראו את קצב ההשתתפות של ישראל, לעומת המדינות המפותחות בעולם בשוק העבודה, בגילאים 25-34, אלה הגילאים הקובעים בכלכלה. זה גידול עצום, ישראל מובילה מעל מדינות ה-OECD, זהו שינוי עצום בכלכלת ישראל. יש לנו בהחלט במה להתגאות.

בנוסף לזה, יש לנו חדשות טריות, מהימים האחרונים, וזה מהניסיון שלנו לגייס את ההון. כשאתה בא לגייס הון, המחיר שאתה נדרש לשלם עבור גיוס ההון הוא אינדיקציה לבריאות הכלכלה שלך – ככל שאתה פחות בריא, אתה צריך לשלם יותר, כדי שאנשים יתנו את הכסף. זה מה שהיה בישראל מבחינת גיוס הון ב-2003, כשהיינו בשיא של המשבר הכלכלי, נדרשנו לשלם 12% על אגרות חוב של 10 שנים, ותראו לאן זה ירד, אנחנו בקושי מנשקים את האחוז האחד, זה שיפור עצום. אני מבקש להביע את הערכתי לשר האוצר וכמובן לחשב הכללי שעסק בגיוס ההון.

הגרף אומר הכל – בסוף מסתכלים ואומרים לא מה שכותבים פרשנים ולא מה שאומרים אנשים עם אינטרסים, בסוף השקלול האמיתי של הכל זה כמה אתה נדרש לשלם על החוב שאתה מבקש מהעולם, מהשווקים".



:עוד באותו נושא