רה"מ בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוסקבה. צילום: קובי גדעון, לע"מ

 

שוחחתי בתחילת השבוע עם פקיד בכיר בממשל הרוסי. עניין אותי לדעת למה, למרות החיזורים של נתניהו, פוטין עדיין מפנה לו כתף קרה. מתברר שלא רק עניין הפלת המסוק הרוסי מטריד את נשיא רוסיה. הרי בינו לבין עצמו הוא יודע שישראל אומנם הייתה צריכה להפעיל בלילה ההוא שיקול דעת אחראי יותר מול מנגנון התיאום הרוסי, אבל על זה הוא יכול היה לסלוח.

את הרוסים מטרידה בעיקר השחצנות הישראלית, שהמשיכה גם אחרי התקרית ההיא. הדיווחים מפי "מקור בכיר" על כך שישראל ממשיכה לפעול בסוריה לא באו טוב לפוטין. מבחינתו, נתניהו ממשיך לתקוע לו אצבע בעין. הרוסים מוכנים לשתוק ולהעלים עין מהתקיפות הישראליות בסוריה אבל הדרישה שלהם היא שהדברים יישמרו בחדרי חדרים ולא יפתחו מהדורות חדשות בשם גורם עלום שם.

תקיפה בסוריה. צילום ערבי

 

לפעמים ההתרברבות עולה ביוקר, ואת המחיר משלם ראש הממשלה. פוטין נמנע מלהזמין אותו לפגישה בקרמלין או בסוצ'י, מקום המפגש החביב עליהם. לנתניהו היה פתרון יצירתי. הוא חשב שמפגש בשולי ועידת המנהיגים של מקרון בפריז תהיה הזדמנות טובה ליישר את ההדורים. הרי אם יש דבר שאי אפשר לקחת מראש הממשלה זה את היכולת ליצור מגע בינאישי חם וקרוב בפגישות עם מנהיגים בארבע עיניים.

פוטין ייפגש ביום ראשון בפריז עם הנשיא טראמפ, אבל כרגע בלו"ז שלו פגישה עם נתניהו לא רשומה. המאמצים בלשכת ראש הממשלה נמשכים גם בשעות אלה, טרם כניסת השבת. התירוץ הרשמי של הלשכה שמארגני הכינוס הצרפתים לא מאפשרים פגישות עבודה בחדרים צדדיים העלתה גיחוך. הרי שני המנהיגים יכולים להיפגש בבית המלון, למשל, או במקום מאובטח אחר. אם רוצים, נפגשים.

אותו פקיד בכיר רמז לי שפוטין מעוניין להעביר מסר לנתניהו באמצעות ההתחמקות מפגישה. להבהיר לו שעם כל הכבוד ליחסיו הקרובים של נתניהו עם טראמפ, גם את נשיא רוסיה צריך לכבד. הוא כבר העניש את ישראל בהחלטה להציב את מערכות ההגנה S-300 בשטח סוריה, סוגייה שמטרידה מאות את מערכת הבטחון, והחשש בירושלים הוא מהידרדרות נוספת ביחסים.

ראש הממשלה נתניהו והנשיא ולדימיר פוטין במצעד יום הניצחון בכיכר האדומה במוסקבה, מאי 2018. צילום: רויטרס

 

נתניהו השאיר חלון בלו"ז שלו בפריז מתוך תקווה שפוטין בכל זאת יתרצה ויסכים לפגישה, אפילו אם תהיה קצרה וקרירה. ראש הממשלה מאמין שפגישה כזאת תצליח לבלום את הסלע המידרדרת מלהגיע לתהום. אסטרטגית, היחסים של ישראל עם רוסיה חשובים מאוד, בטח לאור השפעתה הגוברת של המעצמה הזאת במזרח התיכון.

הערכה שלי, וזו הערכה בלבד – בסופו של דבר, אחרי שפוטין יוציא לגמרי את המיץ מנתניהו, הוא יסכים להיפגש אתו בפריז. לא בטוח שבפורמט המקובל של לחיצות ידיים חמימות מול המצלמות והצהרות לתקשורת, אבל פוטין בעצמו מבין שלא כדאי לו למתוח יותר מדי את החבל עם ישראל. האינטרס קיים גם בצד השני, ולא רק אצלנו.

מקרון מתחמם על הקווים

בתחילת השבוע ירשום לעצמו נשיא צרפת מקרון הישג מדיני נוסף. מאה מנהיגים מרחבי העולם יתקבצו בפריז, לציין מאה שנים לסיום מלחמת העולם הראשונה. מקרון הצעיר רוצה להשאיר חותם לא רק בצרפת, אלא גם בזירה הבינלאומית.

החלום שלו הוא לזכות בפרס נובל לשלום, וזאת אחת הסיבות לכך שהוא צופה מהצד בעסקת המאה של טראמפ שנתקלת בקשיים מהצד הפלסטיני ומחכה להזדמנות שלו להיכנס לתמונה.

טראמפ ומקרון בבית הלבן. אפריל 2018. צילום: רויטרס

 

מקרון מאמין שטראמפ ייאלץ להרים ידיים, לאור ההתעקשות של אבו מאזן. הוא גם יודע שיו"ר הרשות מעדיף תיווך אירופי, למשל צרפתי, מול ישראל מתוך אמונה שכך יוכל להביא הסכם טוב יותר. מאחורי הקלעים מקרון כבר פועל לגיבוש מתווה למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, שיהיה מבוסס על רעיון שתי המדינות.

בחודש שעבר נפגש סגן היועץ לביטחון לאומי הצרפתי עם מקביליו בירושלים וברמאללה מתוך רצון ליצור אמון ראשוני ולהבין את דרישות הצדדים. נתניהו כמובן לא נלהב מכוונותיו של מקרון. עמדותיו של הנשיא ידועות היטב לישראל.

עם זאת, מקרון בהחלט יכול לסייע לישראל – למשל בעניינים הקשורים ללבנון ומפעלי הטילים המדויקים של חיזבאללה הנמצאים שם. מקרון מבין שאם הוא יספק תוצאות בזירה הלבנונית, נתניהו יסכים אולי לראות בו מתווך ראוי למגעים עם הפלסטינים.

בכל מקרה אל תצפו לפסגה משולשת מקרון-נתניהו-עבאס בחודשים הקרובים, הרי הבחירות באופק וזה הדבר האחרון שנתניהו צריך.

אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20