מערכת הבחירות בשבע נקודות:

1. המאבק בתוך הגושים היה הרבה יותר יצרי ומרתק מאשר המאבק בין הגושים. נתניהו נגד שקד ובן גביר, ימינה נגד עוצמה וההיפך, ליברמן נגד הליכוד, ובשמאל: ברק נגד פרץ ואורלי לוי, כחול לבן נגד המפלגות הקטנות בגוש, איימן עודה מול גנץ, ועוד היד נטוייה

2. מפלגת העבודה זכתה. כן, זכתה: בתואר הקמפיין הגרוע של הבחירות האלה. "קודם כל בני אדם"? למי הכוונה? מה המסר? מה אני אמור להבין מזה? החיבור בין פרץ לאורלי לוי היה נדמה בתחילה כמרענן הרשמי של בחירות 2019, מועד ב, אבל השניים לא הצליחו לייצר באזז ולא משכו מצביעים אליהם ממעוזי הליכוד. החונטה האשכנזית של המפלגה גם מתנערת משני "הפרענקים" ש"השתלטו" עליה ולא מעט קולות של מצביעי עבודה שורשיים ינדדו לברק ומרצ. במפלגת העבודה שוב רואים מקרוב את אחוז החסימה האימתני.
3. גנץ, גם במערכת הבחירות הזו, הוכיח לנו שהוא לא בשל לתפקיד ראש הממשלה. ההופעות המביכות בתקשורת, חוסר היכולת לסחוף אחריו מצביעים והכאוס בתוך המפלגה שהוא מנהיג מעלים הרבה ספקות בנוגע ליכולות ההנהגה שלו. מי שרוצה להיות ראש ממשלה כדאי קודם כל שיידע להנהיג את מפלגתו.
4. נתניהו פעל לפי ספר הקמפיין שהוא עצמו המציא ושיכלל. אין הפתעות. הוביל את סדר היום הציבורי/פוליטי/תקשורתי, יצר ספינים – מצלמות בקלפיות, ערבים, כמה גילויים על אירן המתגרענת, ליטוף או שניים מטראמפ, "הצהרה דרמטית" שהטריפה את המדינה (עד, לא כולל, שנחשפה), יציאה לשטח הליכודי ובליץ ראיונות לתקשורת. בכחול לבן לא הצליחו לעמוד בקצב, נגררו אחרי סדר היום של נתניהו ולא ידעו לקרוא את המפה ולחשוב מחוץ לקופסא.
5. האם עוצמה יהודית היא הפתעת הבחירות או שתגמור כמו פייגלין ובנט עם אובדן מנדטים לימין? אני מעריך מאוד את המוטיבציה והיכולות של בן גביר, אבל מאמין שהפעם מצביעי הימין אחוזי הטראומה של הבחירות האחרונות יצביעו רק לאחת משתי המפלגות בגוש שעוברות בוודאות את אחוז החסימה.
6. ליברמן המציא את עצמו מחדש בבחירות האלה. בבחירות באפריל הצביעו לו בעיקר העולים הקשישים מחבר העמים, והוא סיים עם 5 מנדטים. פתאום הוא הפך להיות המושיע של השמאל, היחיד שיכול להדיח את נתניהו וראו זה פלא: הוא הכפיל את כוחו. מי שרוצה להדיח ראש ממשלה בטענה שהוא "מושחת" מצביע לליברמן ולמפלגתו שנגדה קיימה המשטרה חקירה פלילית מקיפה עם ראיות מביכות ומטרידות? סך הכל הגיוני.
7. הבחירות מעניינות, אבל יותר מעניין לראות מה יקרה כאן החל מה 18 לחודש: איך ינהג הנשיא ריבלין? האם עצותיו של כמה מחבריו, ובהם דן שילון, ישפיעו על שיקול דעתו? איזו קואליציה תורכב? מי יתקפל ראשון – נתניהו או שותפיו הלא טבעיים? עוד חזון למועד, בינתיים – צאו להצביע. לא חשוב למי. השאננות אינה במקומה כשאנחנו מדברים על גורלה ועתידה של המדינה האהובה שלנו.



אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20