No Tag To Print

רגע לפני החורף: מה מצב הכנרת והנחלים בישראל?

מהן ההערכות לקראת החורף הקרוב, ובכלל מה מצב המים בישראל. תפסנו את דובר המים אורי שור לשיחה צפופה

בחודשים האחרונים נדמה שכל פעם שאנחנו שומעים תחזיות לחורף, הן רק ביחס למצב תחלואה שתפגוש אותנו. כנראה ככה זה כשהמילה 'גל', קשורה לתחלואה ולא לים. אלא שמצב המים בישראל, והכנרת בפרט, ימשיך לעניין אותנו גם כשהקורונה תחלוף, נקווה שבקרוב.

הזמנו את אורי שור, דובר רשות המים שיספר לנו מה מצפה לנו בחורף הקרוב, ומה מצב הכנרת. ספויילר קטן, הכנרת מלאה, נצטרך לחסוך כדי לשמור עליה כזאת.

שינויי אקלים

אורי, ספר לנו, מה מצב משק המים כעת, עם תום הקיץ?

"הביקוש למים בישראל גדול בהרבה מכמויות הגשמים המגיעות למקורות המים בממוצע" מספר אורי, ומוסיף כי שינויי האקלים פועלים לרעתנו בשנים האחרונות: "שינויי האקלים הביאו לשינויים גדולים באזורנו, שינויים אשר צפויים להמשיך ולהחריף. שינויי האקלים מתבטאים בפחיתה הולכת ומתמשכת בכמויות הגשמים המגיעים לאזורנו, ביותר שנות בצורת ובהעמקת חריפותן".

אז איך זה משפיע בפועל?

"אנו רואים פחיתה הולכת ומתמשכת, בממוצע על פני ה-30 השנים האחרונות, בכמויות הגשמים. הביקוש למים לעומת זאת, רק הולך וגדל בשל הגידול באוכלוסייה והעליה באיכות החיים".

פחיתה הולכת ומתמשכת. צילום: פלאש 90
תפילות והתפלות

הפער בין כמות הגשמים לביקוש הגדול למים הביא את ישראל לפתח פתרונות רבים, ולמעשה אורי מתאר כי: "מעל למחצית (מעל ל- 50%) מכלל המים המסופקים לכל השימושים בישראל הינם מים המיוצרים ע"י אדם".

"את הפער בין כמויות המים המגיעות אלינו באופן טבעי לבין הכמויות בהם אנו נדרשים אנו משלימים על ידי הקטנת הביקוש – שימוש יעיל במים, ומניעת בזבוז במגוון דרכים ואמצעים: חינוך, הסברה, קמפיינים, טכנולוגיות, תיקון נזילות ודליפות, ובמקביל: מגדילים את ההיצע, ע"י יצירת מים "חדשים" בטיפול ומחזור מים, ובהתפלה".

אורי מספר שישראל מהווה מודל לעולם בתחום זה: "משק המים הישראלי הוא מהמובילים בעולם ומהווה דוגמא ומודל לחיקוי בעולם כולו, שאזורים רבים מימנו מושפעים אף הם משינויי האקלים".

הצמחים אוהבים את הקורונה?

כולנו זוכרים את שני החורפים בשנתיים האחרונות לטובה. איך זה השפיע על משק המים ובכלל על עולם הטבע שאתה עוקב אחריו?

"החורפים האחרונים אכן היו חורפים מצוינים שהיטיבו מאוד עם משק המים ושיפרו את מצבו. הדבר ניכר בשפיעת המעיינות, זרימת הנחלים ומפלסי המים במקורות המים. החורפים יוצאי הדופן הללו תרמו והשפיעו לטובה כמובן גם על הסביבה ומארג החי והצומח שבו. אני מתאר לעצמי שמצב זה, ביחד עם התקופה המטורפת של מגפת הקורונה שהרחיקה בשנה האחרונה את בני האדם מהטבע והכניסה אותם לבתים, תוביל לפריחה ולשגשוג החי והצומח באופן מיוחד".

.
פריחה ושגשוג בעולם החי. צילום: משה שי, פלאש 90

 זה בעולם החי והצומח, מה לגבי מצב המים? עד כמה מצבנו השתפר?

"צריך לזכור ששני החורפים הטובים האלו, הגיעו לאחר רצף של 5 שנים שחונות, שהיו חריפות במיוחד באזור צפון הארץ, שלא ידע רצף כזה של שנים שחונות – לפחות לא בכל שנות המדידה הרשומה באזור שהחלה עוד טרם קום המדינה, מצב אשר הוביל לירידה תלולה ומדאיגה במפלס הכנרת ושאר מקורות המים, אשר למרות הפסקה יזומה וארוכה טווח של שנים בשאיבת המים למינימום האפשרי, כמעט ושבר שיא שלילי עד כדי סכנה ממשית לכנרת כמקור מי שתייה".

אורי מספר כי מפלס הכנרת משפיע לא רק על כמות המים אלא גם על איכותם: "פועל יוצא מירידת המפלס הוא עלייה במליחות המים והעדר תחלופת מים, דברים המרעים משמעותית את איכות המים".

החורף הקרוב

אז מה עושים אצלכם כדי לשמור לנו על הכינרת?

"המצב הביא לתכנון ולהקמת מוביל מים, אשר צפוי להוביל מים מהמערכת הארצית לכיוון צפון, הן כדי לאפשר תגבור מים ליישובי הצפון, והן כדי לאפשר הזרמת מים לכנרת ולשמור עליה כמאגר מי שתייה גם לדורות הבאים – ככל שיידרש. המטרה שלנו היא לשמר את מפלסי המים במקורות המים הטבעיים במפלסי תפעול גבוהים יותר ובמקביל אנחנו ממשיכים להיערך לשנים שחונות שברור שעוד יגיעו לאזורנו".

שמירה על מפלסי המים. צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90

ביחס לשנה הקרובה אתם כבר יודעים להעריך מה צפוי לנו?

"לפי המודלים והתחזיות שלנו נכון לעתה, החורף הקרוב צפוי להיות פחות מהממוצע".

אי אפשר בהקשר הזה שלא להזכיר את מתקני ההתפלה. כמה מתקנים קיימים כיום בישראל?

"כיום יש בישראל 5 מתקני התפלת מי ים גדולים המספקים מים בכמות השווה לכ- 70% מהכמות הנדרשת לבית ולעיר. אני מדגיש: זו הכמות. אך לא 70% מהמים לבית ולעיר. המים המותפלים נמהלים במערכת הארצית ומסופקים לכלל השימושים השונים ולא רק לבית ולעיר."

מכון התפלה. צילום: יצחק הררי, פלאש 90

נשמע ממש הצלחה. יש באופק תכנון להקים מתקני התפלה נוספים?

"מתוכננים כבר 2 מתקני התפלה נוספים, הכל כדי להתאים לצרכים ולביקוש, ולהבטיח שמירה על משק המים הישראלי כמשק בר-קיימא תוך הבטחת אמינות אספקה וברור שככל שמגמת האקלים הזו תימשך, ימשך גם הצורך במתקנים נוספים".

בישראל כנראה תמיד נבחן את מצב הגשם לפי הכנרת. ספר לנו מה מצב הכנרת כיום?

"הכנרת, הינה מקור המים הטבעי העילי היחיד בישראל, וככזו היא גלויה ונראית לכולנו ועל כן גם מהווה סוג של סמל למצב. מפלס הכנרת, נמדד הבוקר על גובה: 209.89- מטר. כלומר: 209 מטר ו-89 ס"מ מתחת לפני הים. מפלס זה נמצא הבוקר 1.09 מטר מתחת לקו האדום העליון (המסמל כנרת מלאה). מהשיא אליו הגיע המפלס בחורף האחרון, הייתה ירידה של בדיוק מטר אחד".

מטר מהשיא. הכינרת. צילום: משה שי, פלאש 90

למרות התחזיות לשנה פחות גשומה מהממוצע, במידה והגשם יפתיע אותנו וירד בכמות גדולה, נוכל להגיע לקו האדום ואולי אפילו לפתיחת סכר דגניה?  

"עליית וירידת המפלס תלויה בכמויות המים הנכנסות לכנרת כתוצאה מזרימות וגשמים, ויציאת המים ממנה בזרימות, שאיבה והתאיידות. המפלס כיום הוא די גבוה, כך שבמידה ונזכה בחורף הקרוב לחורף ממוצע ומעלה, נאלץ ככל הנראה לפתוח את סכר דגניה ולשחרר מים".

אם שאלתם את עצמכם למה בכלל לפתוח את הסכר ולא לתת לכנרת להתמלא עוד ועוד, הנה התשובה: "כדי למנוע את הצפת השטחים הסובבים את הכנרת במידה והמפלס יעבור את הקו האדום העליון. אבל כאמור" הוא מסתייג: "לפי המודלים והתחזיות נכון לעתה, החורף הקרוב צפוי להיות פחות מהממוצע. ועדיין, ברור, כולנו תפילה".

אי אפשר לדבר עם דובר רשות המים מבלי לסיים במסר הבא: "למרות הישגיה הרבים של המדינה בתחום – אין לנו מים לבזבז. כולנו צריכים להשתמש במים ביעילות ולמנוע בזבוז כאורח חיים קבוע ולא רק כאמצעי זמני בשנים שחונות".

It is not Android