כבר עשרים וחמש שנה שהשמאל הישראלי מנסה לשכנע את הציבור הישראלי בצדקת דרכו הפוליטית ומספר על "דרך השלום" של יצחק רבין ז"ל, שאילולא נרצח הייתה מובילה למדינה פלסטינית בין ישראל לירדן.

נר נשמה לזכרו של יצחק רבין ז"ל. צילום ארכיון: פלאש 90

 

אלא שסקירה היסטורית של דברים שנאמרו על ידי מי שכיהן כראש ממשלת ישראל החמישי, מוכיחה את ההיפך הגמור. רבין ז"ל היה בעד שליטה ישראלית בשטחי יהודה ושומרון עם אוטונומיה מוגבלת לרשות הפלסטינית, אותה גיבש וקידם בהסכם אוסלו.

בשנת 1975, בראיון שנתן למגזין 'ניוזויק' אמר רבין: "ישראל היא מדינה חופשית וכל אחד יכול להביע את דעתו ועדיין אינני מסכים עם אלו שמבקשים לנהל מו"מ עם הפלסטינים על מדינה בינינו לבין ירדן. מדינה מעין זו תהיה סרטן בלב המזרח התיכון", קבע והוסיף, "זו תהיה מדינה חלשה עם קיצוניים שכל חלומם היה ונשאר לחסל את מדינת ישראל".

 

ב-1985, בפגישה עם תושבי נצר חזני בגוש קטיף כתב רבין בספר האורחים: "לאחר למעלה מתשע שנים מאז הנחת אבן הפינה, הוכחתם כי הצלחתם. הצלחתכם – הצלחת עם ישראל כולו. בהוקרה ובהערכה". בהזדמנות אחרת, בעימות טלוויזיוני משנת 1992 מול יצחק שמיר, הצהיר רבין כי הוא מתנגד נחרצות למדינה פלסטינית.

רבין חותם בספר האורחים של נצר חזני. צילום: מרכז קטיף

 

למרבה הצער, השמאל הישראלי המציא לאורך השנים ראש ממשלה שמעולם לא היה, וזאת תוך שימוש מניפולטיבי ושקרי במילה "שלום". אין זה פלא, אם כן, שיותר ויותר קולות בתוך החברה הישראלית קוראים לנטוש את דרך השלום. מורשת, שאינה מבוססת על עובדות היסטוריות וכנות, חוטאת למטרה. הגיע הזמן שהשמאל יעשה בדק בית, יתייצב על בימת הכיכר ויצהיר: "אנחנו בעד מדינה פלסטינית – בניגוד גמור לדרכו של יצחק רבין".




לינור בר-אל

לינור בר-אל