משדותיה הירוקים של אירלנד מגיח אלינו שר החוץ החדש של אירלנד, לאחד מביקוריו הראשונים מאז מונה לתפקיד. לא יהיה זה ביקור ידידותי כמו ביקוריהם של נשיא ארה"ב טרמפ או ראש ממשלת הודו, מודי. יהיה זה מפגש בין שתי מדינות שקשריהן מבוסס על חשש, עוינות וחשד.

סימון קובני, שר החוץ האירי. צילום: צבא אירלנד
סיימון קובני, שר החוץ האירי. צילום: צבא אירלנד

 

לפני כחודש נערכו בחירות פנימיות בתוך מפלגת השלטון של אירלנד, ה'פיינה גייל'. ראש הממשלה דאז, אנדה קני, ויתר על מקומו כראש המפלגה (וכראש ממשלת אירלנד). יחד עם עזיבתו של קני, התחלפו גם השרים המכהנים ובניהם שר החוץ האירי, צ'ארלס פלאנגאן, אשר היה ידוע בדעותיו המתונות ואף לעיתים האוהדות כלפי ישראל. לפני תפקידו כשר החוץ, היה הוא בין הפוליטיקאים היחידים בדואול (הפרלמנט האירי -ד"ט) שהציגו את עמדתה של ישראל אל מול הקולות הרבים האנטי-ישראליים אשר נשמעו שם.

בבחירות הפנימיות נבחר ליאו וראדקר, ראש הממשלה הגאה הראשון של אירלנד. סיימון קובני, שהיה שר הביטחון, קיבל את תיק החוץ. כל שידוע על דעותיו של קובני בנוגע לישראל הוא שבתקופת כהונותו כשר הביטחון, ניסו תנועות ה-BDS וכמה פוליטיקאים מהשמאל הקיצוני להפעיל לחץ על הממשל האירי להפסקת הסחר בנשק עם ישראל. בתגובה אמר קובני, שעבור החיילים האירים (המשרתים בלבנון וברמת הגולן במסגרת יוניפי"ל ואונדו"ף) יש צורך בציוד הטוב ביותר ובמקרה, או שלא, ציוד זה מגיע מישראל. תגובה זו עוררה את זעמם של פעילי ה-BDS. לעומת מקרה זה, ב-2014 דווח בעיתון האירי ה"סנדיי אידיפינדנט" כי ישראל סייעה לכוחות האירים בגולן להימנע מהתקלות עם הכוחות מג'בהת אנוסרה, אך קובני הכחיש את הידיעה הזו מכל תוקף.

דגל פלסטיני הונף מעל בניין העירייה האייקוני במשך חודש ימים "לציון 50 שנה לכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ועזה". צילום: ronanburtenshaw
דגל פלסטיני הונף מעל בניין העירייה האייקוני במשך חודש ימים "לציון 50 שנה לכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ועזה". צילום: ronanburtenshaw

 

קובני בחר לכלול את ישראל והרשות הפלסטינית בסבב ביקוריו הראשון מאז כניסתו לתפקיד. היום הוא ינחת בארץ ויבקר הן בירושלים והן ברמאללה. הביקור האחרון של שר החוץ הקודם, פלאנגאן, התקיים ב-2016 ובמהלכו אירעה תקרית מביכה, בה הציבה ישראל את הדגל האירי הפוך, מה שהפך אותו מדגל אירלנד לדגל חוף השנהב. דבר שלעולם לא היה קורה עם דגלים של מדינות אחרות.

הנקודה הזו מוכיחה שהצד הישראלי "ויתר" על אירלנד אשר הובילה מהלכים אנטי-ישראליים רבים, ידועה בחרמותיה התרבותיים על ישראל וכן בהפגנותיה הרבות כנגדה. בשנה שעברה צייץ אחד מחברי הפרלמנט באופוזיציה (מפלגת 'פיינה פויל') כי מפלגתו תדחוף להכרת הממשלה במדינה פלסטינית (מדינה פלסטינית הוכרה בפרלמנט האירי, אך לא בממשלה).

הכיר בפלסטין כמדינה. הפרלמנט האירלנדי
הכיר בפלסטין כמדינה. הפרלמנט האירלנדי

 

מערכת היחסים בין ישראל ואירלנד – בין הגרועות באיחוד האירופאי

מערכת היחסים בין ישראל ואירלנד הינה בין הגרועות באיחוד האירופאי ובהחלט הגרועה ביותר מבין המדינות דוברות האנגלית. הוויתור הישראלי על אירלנד הגיע מתוך ייאוש וחוסר עניין לנסות לשנות את המצב הקיים. ישראל לא מוכנה להשקיע באירלנד עד שזו תהפוך למדינה פרו ישראלית (או לפחות ניטרלית), ואילו אירלנד אינה מביעה עניין להתקרב לישראל, שכן היא משווה בין הכיבוש הבריטי בן ה-800 שנה את אירלנד, למה שהם מכנים "הכיבוש הישראלי" את הפלסטינים. כל עוד השתיים ינהלו יחסים כאלו, של ביצה ותרנגולת, המצב ימשיך להתדרדר.

יש צורך לצאת מהמעגל הבלתי נגמר הזה. משירותי באירלנד נוכחתי להכיר את האירים מקרוב ולהבין שגם במקום קיצוני שכזה ביחס לישראל, יש אפשרות לשינוי. אם ישראל תשקיע באירלנד משאבים, אנרגיה ומחשבה – תמונת המצב תוכל להשתנות בהדרגה, בעיקר בקרב הדור הצעיר. אם ישראל תוכל לנצח את הכוחות האנטי-ישראליים הרבים באי הירוק, היא תוכל לעשות זאת בכל מקום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר החוץ האירי, אימון גילמור, במשרד ראש הממשלה בירושלים ב-2012. צילום: לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר החוץ האירי, אימון גילמור, במשרד ראש הממשלה בירושלים ב-2012. צילום: לע"מ

 

ישנן כמה סיבות שבגללן ישראל צריכה להשקיע באירלנד.

בגלל האנגלית

אירלנד הינה מדינה דוברת אנגלית עם תפוצה רחבה מאוד בארה"ב אוסטרליה. בניגוד לאמירה אנטי-ישראלית של פוליטיקאי סקנדינבי, כאשר אירלנד מתבטאת נגד ישראל, הדבר נעשה באנגלית ומקבל חשיפה רחבה יותר בעולם. כעת, לאחר הברקזיט בו בריטניה יצאה מהאיחוד האירופאי, נשארה אירלנד המדינה החזקה ביותר דוברת האנגלית באיחוד.

בגלל מועצת הביטחון של האו"ם

אירלנד מנסה להשיג כיסא במועצת הביטחון של האו"ם. דבר שיקשה על ישראל מאוד במידה והיחסים לא ישתפרו.

בגלל התפוצה החזקה והמשפיעה

לאירלנד תפוצה רחבה מאוד. כיום גרים יותר אירים מחוץ לאירלנד מאשר בתוכה. לתפוצה זו כוח פוליטי רב בארה"ב ובאוסטרליה, אשר יכולה להשפיע על החלטת הממשלות לחיוב או לשלילה בכל הנוגע לישראל.

בגלל תדמיתה החיובית של אירלנד

תדמיתה החיובית של אירלנד בקרב אומות העולם, אשר נחשבת מדינה הומניטרית. אם אירלנד תכיר במדינה פלסטינית, יראה הדבר כצעד הנכון עבור כל אותן המדינות המחשיבות את עצמן מתקדמות והומניטריות.

תפוצה רחבה. האי הירוק. צילום: Michal Osmenda
תפוצה רחבה. האי הירוק. צילום: Michal Osmenda

 

לאירלנד יש מעט עניין להיות הראשונה שיוזמת את הצעד הראשון, כיוון שהקהל מבית עוין ואין למנהיגיה עניין פוליטי בחיזוק הקשרים עם ישראל. אך לישראל, עקב הסיבות שנקבתי לעיל, צריך להיות עניין רב בנקיטת הצעד הראשון, אשר יפתח דלתות רבות בין שני עמים מאוד זהים במנהגיהם והלך רוחם. צעד ראשון שחייב להינקט הינו טיסות ישירות בין שתי המדינות. דבר אשר ימשוך אירים רבים לחופיה של ישראל ויגרום למטיילים ישראלים צעירים לחקור את שדותיה הירוקים של אירלנד. אם העם האירי יכיר את ישראל וילמד לאהוב אותה, הלך הרוח בקרב הפוליטיקאים ישתנה.

אירלנד אינה אבודה, ההפך הוא הנכון, גלום בה פוטנציאל רב. ההצלחות הרבות של הארגון הפרו ישראלי Irish4Israel, כמו הבאת דוברים ישראלים לאירלנד, משלחות פוליטיקאים וסטודנטים לארץ, פעילויות לובי בפרלמנט, פעילויות בקמפוסים ופעילות רחבה במדיה החברתית – רק מוכיחות כי יש אפשרות לשינוי.

לאירלנד קווי דמיון רבים עם ישראל במזגה החם, בשמחת החיים, במשפחתיות, ברצון לחירות. זה היה, אחרי הכל, הסופר האירי המפורסם ג'ורג' ברנרד שו שכתב: "תחיה במגע עם חלומות ותקבל משהו מקסמם: תחיה במגע עם עובדות ותקבל משהו מאכזריותם. הלוואי שיכולתי למצוא ארץ לחיות בה, שהעובדות לא היו אכזריות והחלומות היו מציאותיים". נראה כאילו הוא מתאר את מדינת ישראל.

הכותבת היא סגנית שגריר אירלנד לשעבר

20 News

20 News