6:52 18/12/2017
דף הבית > אקטואליה וחדשות > להילחם באונסק"ו, לא לעזוב | קצת על הרבה

להילחם באונסק"ו, לא לעזוב | קצת על הרבה

הפרישה האמריקאית מאונסק"ו לא יכולה הייתה להגיע בזמן גרוע יותר. היעד הבא צריך להיות ביטול המימון לאונר"א. הטור השבועי של עקיבא לם

זוכרים את תקרית המתורגמנית באו"ם? לפני כארבע שנים דנה ועדת האו"ם בסכסוך בין ישראל והפלסטינים והמיקרופון היה פתוח. המתורגמנית תהתה בקול רם בנוגע לנושא הנבחר: "כשיש לך עשר הצעות בקשר לנושא הישראלי-פלסטיני, זה יותר מדי… יש הרבה דברים רעים שקורים בעולם, אבל אף אחד לא אומר כלום על שאר הדברים". שלוש שנים אחרי ההתפרצות המפורסמת ההיא, ארצות הברית פורשת מאונסק"ו – בדיוק בגלל אותן סיבות.

בפייסבוק ראיתי הגדרה יפה של החלטת וושינגטון, אותה כתב אחד בשם רונן מאיר: "בכל דברי הימים לא היה כדבר הזה, שמנהיג מתייצב מול העולם ואומר 'בגלל היחס ליהודים'".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נואם בעצרת האו"ם, היום. צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נואם בעצרת האו"ם, היום. צילום: רויטרס

אבל צריך לומר את האמת, בעולם של טראמפ בו אמריקה ראשונה, העוינות כלפי ישראל היא רק גורם משני ביחס לחוב העצום שצבר ארגון המורשת העולמי המוטה לוושינגטון. מה שווה החוב בן 555 מיליון הדולרים אם אנחנו לא יכולים לשלוט בהם, שאלו את עצמם ניקי היילי ודונלד טראמפ.

הפרישה האמריקאית מגיעה בדיוק שנה לאחר שאונסק"ו קיבלה את ההחלטה לנתק את הכותל המערבי מהיהודים, אך היא לא יכולה הייתה להגיע בזמן גרוע יותר. רק בתחילת השבוע ישראל ציינה הישג דיפלומטי משמעותי באונסק"ו. רק בסוף השבוע שעבר בישר השגריר הישראלי בארגון כרמל שאמה הכהן כי לראשונה מזה ארבע שנים לא תועלה החלטה אנטי ישראלית לסדר היום. בתהליך ממושך הצליחה ישראל להניע מדינות עוינות לה לעמדה נייטרלית ומדינות שנהגו להימנע בהצבעות השונות – לתמוך בה.

המימון האמריקאי הופסק כבר לפני שש שנים, ע"י ברק אובמה, כשאונסק"ו קיבלה לשורותיה את הרשות הפלסטינית. בשש השנים הללו ההחלטות נגד ישראל הפכו קיצוניות ומופרכות יותר, אך דווקא כשנראה שאולי הכיוון של הארגון עומד להשתנות, ארה"ב עוזבת. נתניהו מיהר להכריז כי ישראל תכין עצמה לקראת עזיבה משלה, אך צעד כזה יהיה מיטוט של האסטרטגיה שנבנתה בשנים האחרונות בהצלחה.

שגריר ישראל באו"ם דני דנון. צילום: UN PHOTO
שגריר ישראל באו"ם דני דנון. צילום: UN PHOTO

סגן העצרת הכללית האחרונה באו"ם היה הנציג הישראלי, דני דנון. בשנה שעברה הוא מונה לראשות ועדת המשפט של אותה עצרת. נתניהו עצמו התהדר בנאומו האחרון שם בשינוי בדפוסי ההצבעה כלפי ישראל. משרד החוץ נוקט בשנים האחרונות בגישה דיפלומטית אקטיבית לשינוי במפת ההצבעות העולמית. זה עובד. לאט, אבל עובד.

עזיבה היא הבחירה הקלה, אך לא בטוח שהיא הנכונה בשלב הזה. הרוב האוטומטי נגדנו, האובססיה כלפינו, ההטיה המובנית והתמיכה בפלסטינים, הן כולן סיבות טובות לקחת את הרגליים ולצאת. בשנים האחרונות ישראל פועלת בניסיון לצבור כוח משלנו באו"ם. השיא צפוי בשנה הקרובה, כשישראל תתמודד על מקום במועצת הביטחון.

האם אנו באמת רוצים להיות מחוץ לאו"ם, רגע לפני שאנו מוצאים את עצמנו עם יד על ההגה? זו שאלה כבדת משקל. לעזוב את האו"ם בשל ההטיה שלו היא מהלך מוצדק, אך לעשות זאת דווקא בעקבות האמריקאים לא בהכרח יהיה חכם.

היעד הבא: אונר"א

הצעד האמריקאי מול אונסק"ו הוא איתות של אורות ניאון כלפי האו"ם – אך גם כלפי הפלסטינים. הטיה מובנית נגד ישראל לא תימשך בלי תגובת נגד מוושינגטון, והמשך מאמציו של אבו מאזן להעביר את הסכסוך לגופים בינלאומיים לא יישארו בלא מענה.

נציב הכללי של אונר"א פייר קראנבול בעזה. צילום: פלאש 90
נציב הכללי של אונר"א פייר קראנבול בעזה. צילום: פלאש 90

ישנה זרוע ביצועית אחת של האו"ם שאחראית להזנה ישירה של המאבק הפלסטיני בישראל: אונר"א. סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (UNRWA) אינה סוכנות האו"ם היחידה המטפלת בפליטים, אך היא היחידה המטפלת דווקא באלו שיצאו ממלחמת העצמאות של ישראל, ואני לא מדבר על היהודים שגורשו ממדינות ערב.

בניגוד לנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), אשר פועלת לסיים את מעמד הפליטות בהקדם האפשרי, באונר"א ההכרה במעמד הפליטות הוא עניין שנמשך על פני כמה דורות. במצב הזה, פליט מהמלחמה בסוריה שיתגלגל לגרמניה וייקלט בה, יפסיק להיות פליט. לעומת זאת, פלסטיני שהוא נכד לפליט ממלחמת העצמאות – עדיין יוגדר כפליט.

האבסורד מתעצם כאשר בוחנים את המספרים המשווים בין שני הגופים שדואגים לפליטים. על פי נתוני UNHCR, בעולם 22.5 מיליון בני אדם המוגדרים כפליטים. 5.5 מיליון מסוריה, 2.5 מיליון מאפגניסטן ו-1.4 מיליון מערב הסעודית. בנציגויות השונות ברחבי העולם של נציבות האו"ם לפליטים עובדים (נכון ליוני האחרון) קרוב ל-11 אלף עובדים.

הפגנה במחנה הפליטים שועפט, צילום: אחמד גרבלי, פלאש 90
הפגנה במחנה הפליטים שועפט, צילום: אחמד גרבלי, פלאש 90

תחת אונר"א, לעומת זאת, נמצאים 5.15 מיליון פלסטינים, זכר למלחמה שהייתה לפני קרוב ל-70 שנים. אונר"א שואפת להעניק לפליטים הפלסטינים ידע, חיים ארוכים ובריאים, רמת חיים נאותה ושמירה על זכויות האדם שלהם – אך לא קליטה וסיום מעמד הפליטות.

מחקר שנערך בשיתוף מרכז שמעון ויזנטל והמרכז למדיניות במזרח הקרוב ופורסם בראשית החודש קבע כי בבתי הספר שבחסות אונר"א נלמדים טקסטים גזעניים המעודדים ומסיתים לאלימות נגד יהודים. בספרים הללו ישראל נמחקת פעמים רבות, כאשר במפות המופיעות בספרי הלימוד מופיעה "פלסטין" על כל השטח בין הירדן לים, ללא אזכור של מדינה נוספת. החוקרים פסקו כי "ישראל אינה מדינה לגיטימית לפי ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית שנלמדו בבתי הספר של אונר"א".

באוגוסט האחרון דחתה שגרירת ארה"ב באו"ם את הלחצים הישראליים לנתק את תזרים המזומנים האמריקאי לאונר"א, אך הלחצים הללו מוכרחים להימשך. עצם קיומו של הארגון הזה מנציחה את בעיית הפליטות של הפלסטינים, מגבירה את ההסתה שלומדים הילדים הפלסטינים בבתי הספר ומרחיקה את היום בו ישראל והפלסטינים יוכלו לחיות בשלום.

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

היום-ציפר

"ברקוביץ' – היחיד שהעז להגיד למני נפתלי את האמת"

בני ציפר ל'היום הזה' על הריאיון של אייל ברקוביץ' עם מני נפתלי: "אם פוגעים בציפור הנפש של השמאל - אז כולם מתנפלים"