צילום: אודי ציטיאט

 

בוגרי המכינה בעלי, קצינים במילואים ודמויות מפתח בחברה הישראלית, אינם מוכנים לשתוק עוד ובראיון נרחב לעיתון ״שביעי״ הם יוצאים להגנה על המוסד שבו למדו.

בראיון הם מציגים את האור האמיתי של המכינה החשובה, שהוציאה קצינים קרביים רבים ולוחמים נפלאים, שהגנו, חרפו ואף מסרו נפשם למען עם ישראל.

ארגוני שמאל ויחד איתם שר הביטחון אביגדור ליברמן, מנסים לחסל את המכינה. להרוס את אחד מהפרויקטים היפים והחשובים ביותר בישראל.

כתבתו של העיתונאי איתמר סג"ל בעיתון ״שביעי״ – השבת בכל בתי הכנסת בישראל:

הם לוחמים, קצינים מוערכים במיל' ומשולבים במערכות המדינה. לאחר תקופה שבה נדמה היה שמישהו החליט לסמן את המכינה כמטרה לחיסול, בוגרי המכינה ושאר מוסדות בני דוד בעלי משיבים אש ומגינים בתוקף על המקום בו למדו והתחנכו.

את רס"ן (מיל') אבישי בק, מהנדס מכונות במשרד ראש הממשלה, אב לשבעה ילדים, אנו פוגשים כאשר הוא במהלך שירות מילואים ממושך באזור בית אל. בק, סגן מפקד גדוד מילואים, למד לפני יותר מ-15 שנים במכינה ובישיבה לבוגרי צבא, ועוסק בין היתר ביוזמות התיישבות בנגב.

“יש פער גדול בין מה שאני מכיר מהישיבה, מה שספגתי במשך הרבה שנים, לבין המסרים שמנסים להציג בתקשורת", אומר מק. “שום דבר לא השתנה. אני מחובר לרבני המכינה. זה נובע מרצון לשקף דברים בצורה לא נכונה או מבורות. מי שמכיר את בוגרי הישיבה יודע שהם תוצר של מה שהוטמע בהם במוסדות בני דוד. זה לא רק בצבא. זה גם בכלכלה, בעשייה ציבורית. בכל מה שאני נוגע אני רואה את מה שספגתי מהישיבה".

אבישי מק

צילום: אודי ציטיאט

לדברי בק, “מנסים להוציא שלבני דוד יש יחס רע לאוכלוסיות. תפיסת האדם שלי כלפי האנשים סביב זה בדיוק מה שספגתי מהישיבה ומהרבנים, ולכן ברור לי שזה שיקוף לא נכון. אם יש אנשים שמחפשים, צר לי עליהם. המציאות הרחבה משקפת את האמת".

לגבי גופן של האמירות שהוצגו לאחרונה בתקשורת בשם רבנים מהמכינה, אמירות שיצרו סערה ציבורית, אומר בק: “צורם לי ששמעתי כמה דברים, אבל אני לא מתרגש, הכל יחלוף. צריך לקחת כל דבר בערבון מוגבל. אני שואל אישית בשיעורים מה הרב אומר, ולא שולף שורות. יש דברים שהם פשט, ויש דברים שצריך ללמוד יותר לעומק, ואז הכל מתבהר. לפעמים דברים מנותקים מההקשר. הקושי שלי היה בעיקר הפער ממה שאני מכיר וספגתי לבין הפרשנות הפשוטה. העיון העמוק יותר בדרך כלל מתיישב חזרה עם אותם ערכים".

“לא רדוף סרטים"

גם עו"ד אבינעם גואלמן, קצין צנחנים במיל', אב לתשעה ובוגר מחזור י', אומר כי “לא אתכחש שהרגשתי מבוכה ביחס לדברים של הרב יוסף קלנר. החינוך וגישת הלימוד במוסדות בני דוד בעלי הפוכים מהדברים הללו ולא מייצגים את הגישה החינוכית של בני דוד. אני הקטן ודאי מתנגד לכל אמירה שניתן לפרש אותה כפגיעה או זלזול בנשים או במיעוטים אחרים, וגם הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין כבר מחו על הדברים בציבור. למיטב הבנתי, גם הרב קלנר הבין שטעה והתנצל, והדגיש שזו לא דעתו כלל על נשים. אבל מי שמאזין לכל השיעורים של הרבנים בעלי בכלל, ושל הרבנים לוינשטיין וקלנר בפרט, יודע ומבין שזו לא דרכם החינוכית והלימודית, ובטח לא דרכו של בית המדרש.

"במבט קצר על חבריי למחזור", אומר גואלמן, "ניתן לראות כי בוגרי בני דוד משתלבים בעשייה החברתית-ציבורית בישראל עם הרוח המיוחדת שלמדנו מהרבנים סדן ולוינשטיין לפי דרכו של אלקנה, שאמר – אני לוקח אחריות, למרות מצבו הקשה של העם".

ש. נראה לך שמישהו מחפש את מכינת עלי באופן אישי?

"זה לא סוד, והדברים התפרסמו לאחרונה ב'מקור ראשון', שהפורום החילוני עומד בראש החזית נגד פעילות בני דוד. זה סיכול ממוקד שכל מטרתו לפגוע ולהרוס. הסיפור פה אינו הרב קלנר או התבטאות כזו או אחרת של מי מרבני בני דוד, אלא מתקפה על הציבור הדתי-לאומי בכלל, ועל מוסדות בני דוד בפרט, המאפיינת את הלך הרוח בשנים האחרונות בתקשורת ובחלקים מסוימים בחברה הישראלית. שוב ושוב שומעים את הביקורת הארסית נגד המציאות שבה בעלי תפקידים בכירים בצה"ל ובמשק בכלל חובשים לראשם כיפות סרוגות".

שילה אדלר:  ״מפעל המכינות שינה את החברה האזרחית, הוא הביא הכנה רצינית לשירות משמעותי בצבא, ולא פחות חשוב מכך – הכנה לחיים. יש לנו ייעוד ושליחות, וזה לא נגמר רק ביחידה צבאית, אלא הרבה מעבר״

ש. מדוע הם מחפשים דווקא את המכינה?

“יותר קל, ופחות מעניין מבחינה ציבורית-תקשורתית, לתקוף בית מדרש או מוסד 'קיצוני' ולדרוש לסגור אותו. הרבה יותר קשה לפעול ולמצוא מכנה משותף רחב נגד מוסד אידיאליסטי, הפועל לטובת כלל ישראל, המחנך לאהבת ישראל, להשתלבות בצה"ל ולנשיאה בנטל הצבאי והחברתי. לכן לא פלא שמאחורי הדברים עומדים אותם ארגונים רדיקליים ואנטי דתיים, שרואים כיצד בוגרי בני דוד משתלבים ו'כובשים' עוד יעדים בצה"ל ובציבוריות החינוכית והחברתית בישראל".

אילון צרפתי, בוגר המכינה, סטודנט במרכז הבין תחומי דרך תוכנית ‘חי רועי' במכינה: “במקום שאנשים עושים טוב, ואלו היו הסובבים אותי והחברים שלמדתי איתם, ההשפעה וההצלחה נשמעות קצת מאיימות לקבוצות מסוימות".

אילון צרפתי

צילום: אודי ציטיאט

צרפתי, קצין שריון בעברו, חווה אירוע מורכב בשירותו הצבאי כשנכנס לטנק שעלה באש בעת תרגיל על מנת לחלץ את הנהג, ובעקבות כך נפצע, אושפז לחודש ונאלץ לעבור שלושה חודשי שיקום. “בקורס הקצינים היו איתי 12 חבר'ה מהמחזור שלי במכינה. והיו בוגרים נוספים מעלי שהיו איתי בקורס, מבוגרים או צעירים ממני. אף פעם לא התייחסו אלינו כאילו אנחנו משתלטים על הצבא. גם בשיח עם חברים בצבא, תמיד זה היה ממקום של כבוד, ואני לא הרגשתי שמישהו פותח עיניים שאנחנו מאיימים על מישהו.

“אני יכול להגיד שמבחינת יחסים בין אישיים, בתקופת הלימוד שלי במכינה דובר שתמיד צריך לכבד כל אדם באשר הוא, גם אם יש לו דעות שאני לא מסכים איתן. לקחתי את זה לשירות הצבאי ולחיים. כל אדם שעומד מולי, אני שומע ומבין, גם אם אני לא מסכים איתו".

אבישי בק: ״יש פער עצום בין מה שמנסים להציג בתקשורת לבין הערכים שספגתי בישיבה. שום דבר לא השתנה. זה נובע מרצון לשקף דברים בצורה לא נכונה או מבורות. אם יש אנשים שמחפשים, צר לי עליהם"

“אני לא רדוף סרטים כשאני אומר שמחפשים אותנו", אומר סא"ל (מיל') שילה אדלר, מנכ"ל מועצת יש"ע ובוגר המכינה ממחזור י'. “יש גופים, ואנחנו יודעים את השמות שלהם, שמאוד מבוהלים ופוחדים מההצלחה של המכינה להוסיף פן ערכי ושליחות בעשייה הציבורית, אז הם מנסים להכפיש את השם שלנו בכל הזדמנות. פעם זו אגרת של מפקד, פעם רב שאמר משפטים בשיעור פנימי, שייתכן כי חלקם לא היה צריך להיאמר, ופעם חיפושים של שיעורים באתר המכינה כדי להרכיב מהם תמונה מעוותת של המציאות בבית המדרש. השילוב של תורה ועשייה מרתיע הרבה אנשים".

ש. אז מכיוון ש'מחפשים' אתכם, ובגלל הגישה הפתוחה היום לכל מקום, צריך להתרגל למסרים שנשמעים יותר לציבור חילוני?

בק: “לא נשנה את האמת מכוח הלכי רוח, בעיקר כשזה זמני ולא אמיתי. אבל נכון, צריך תמיד לדייק את עצמנו. הרב קלנר כתב את מילון הראי"ה ולימד אותנו שיש לדייק בכל מילה שאומרים. כך בתורה, צריך לדייק בכל מילה. אבל עיקר הבעיה היא הפרשנות שמחפשים לדברים. בסוף, כשאתה מסתכל על התוצאות בשטח, ברור מאוד אלו ערכים סופגים בוגרי הישיבה – מעשייה ציבורית ועד כבוד האדם ויחס למשפחה".

אבינעם גואלמן

צילום: אודי ציטיאט

גואלמן: “ודאי שהמציאות המשתנה בחברה ובמדינה מחייבת גם את בתי המדרש לבחון באופן תדיר את דרכם החינוכית, את סגנון הלימוד ואת השימוש בביטויים ובמסרים שיוצאים מפיהם של הרבנים בבתי המדרש. במיוחד בתקופה זו, כשהעולם המערבי מעמיד בפני החברה אתגרים רבים, אפשר להתמודד מתוך כבוד והערכה ולא מתוך ציניות, זלזול ופגיעה. אבל חשוב לי להדגיש שהתורה וערכי המוסר והאמת אינם צריכים להשתנות או 'לזוז הצידה' בגלל הלכי רוח וזרמים שמובילים ארגונים ואנשים שתכליתם היא פגיעה בערכי הקדושה, המוסר והמשפחה.

"ודאי שצריך לעבור שיעור בתקשורת, להיות רגישים. זה יותר ה'איך' אומרים. איש ציבור צריך להיזהר בלשונו, צריך להיזהר בביטויים, אבל לא בגלל הלכי רוח וזרמים אנחנו צריכים שלא לדבר. צריך לדבר עוד ועוד, עם מעט יותר רגישות, איך וכלפי מי".

אדלר: “יש דברים שלא צריכים להיאמר. הדברים שנאמרו אצל הרב קלנר – חלקם לא הובן והוא גם התנצל. יש משמעות למה שרב אומר, גם ובעיקר עבור הבוגרים בשבילם נועד האתר. יש 700 תלמידים במוסדות, ובאתר הרבה יותר. לכן צריך לשקול מילים ולחשוב על המחשבות שמבטאות את המילים. אם יש איזה צורך בשיעורי בית, זו הזדמנות. לא צריך לסגור את האתר. הדברים ייאמרו בקול ברור, ואולי חלק מהדברים צריך לומר אחרת. לפעמים יש תלמיד שלא מחובר לאווירה או להקשר, וגם הוא יכול להיכשל בהוצאת דברים מהקשרם. העיקר זה התלמידים והבוגרים ששומעים, לא התקשורת".

“אליטיסטים? אנחנו?"

ש. האם יש אמת בטענה שמכינת עלי היא מוסד אליטיסטי? סוג של סיירת סגורה?

צרפתי דוחה את הטענה: “אני לא חושב שזה אליטיסטי. מתוך 500 שרוצים לבוא, בסוף מגיעים 120. בקבוצת החברים שלי אני לא מרגיש שלקחו בפינצטה. כולם אנשים טובים. לא לקחו רק אנשים מרעננה או כל מיני כאלה. לוקחים חבר'ה טובים, ובעיקר עם רצון טוב, מכל מיני שכבות של האוכלוסייה. אני לא חושב שזה מקום שדוחה שכבות חלשות. יש משהו מיוחד במכינה שמצליחה למשוך את האנשים שכבר יש להם תפיסה למנהיגות, ובעיקר מעורבות. המקום הזה הגדיל בי את הצד הזה. זה מה שאני רוצה לעשות כל החיים, לחיות מתוך תחושת אחריות, לעשות הרבה לטובת עם ישראל, המון בזכות המקום הזה".

אבינעם גואלמן: ״המציאות המשתנה מחייבת גם את בתי המדרש לבחון את השימוש בביטויים ובמסרים שיוצאים מפיהם של הרבנים. צריכים להיות רגישים, אבל ערכי המוסר והאמת אינם צריכים 'לזוז הצידה' בגלל הלכי רוח"

אדלר מתנסח קצת אחרת: “יש מוסדות שמתאימים יותר לציבור רחב. אני, כמג"ד מילואים, משקיע יותר במפקדים, בהכנה ובשיתוף שלהם, כדי שכל אחד יעביר את התכנים. כך כל פירמידה בנויה. ההשפעה מגיעה מאנשים. זה קורה מאנשים שמפנים מהחיים שלהם שנה, שנתיים או שלוש כדי להכין את עצמם לחיים, בשביל מה הם פה ולמה הם באו לעולם. אני לא מכיר דרך אחרת, חוץ מלעבוד בפירמידות חברתיות נכונות. ברוך השם יש יותר מ-50 מכינות, וטוב שכך, טוב שיש מגוון של מסגרות".

גואלמן: “הטענה שבני דוד הם ‘אליטיסטים' מצחיקה אותי. אם הכוונה שהמכינה מובילה ועומדת בראש החץ של הציונות הדתית בהכנה ובשילוב ביחידות העילית ובקצונה בצה"ל, ושמוסדות בני דוד מובילים בהקניית ערכי תורה וחיבור לארץ ישראל תוך קריאה להשתלבות בחברה הישראלית, אז כן, תקרא לזה ‘אליטיסטיות'. אבל אם הכוונה ל'התנשאות', אז אני מתנגד להגדרה זו מכל וכל. במוסדות בני דוד מחנכים ברוח ערכית של השתלבות וחיבור ולא של התנשאות, היבדלות וגאווה פסולה. אנו רוצים להלך בראש כמו מפקד שהולך בראש, אבל יחד עם חייליו".

“בגדול, מפעל המכינות שינה את החברה האזרחית", מסכם אדלר. “מחברה שהלכה מיד לצבא ולחיים הפרטיים, השינוי המשמעותי הוא הכנה רצינית לשירות משמעותי בצבא, ולא פחות חשוב מכך, זו הכנה לחיים. יש לנו ייעוד, שליחות, וזה לא נגמר רק ביחידה צבאית אלא הרבה מעבר. מפעל המכינות הצליח מאוד, ויש הרבה מכינות דתיות וכלליות שגם אותן עלי הובילה בהתחלה. מי שמחויב לשירות משמעותי לא נבחן רק בשירות צבאי או בקבע, אלא גם במחויבות שלו למדינה ולצבא במערך המילואים, שדורשים עשרות ימים בשנה.

“כמג"ד אני רואה כמה בוגרי עלי ושאר המכינות נמצאים בתפקידי פיקוד משמעותיים במילואים. יש עשרות מג"דים בוגרי המכינות. יש לנו לא מעט בוגרים המחויבים לאותו קוד אתי שעליו גדלנו במכינה בעלי. הקשר למכינה ולרבנים, ההגעה למפגשים, הכל משפיע. במגזר הציבורי, יותר ויותר משתלבים וסוחבים ביחד את האלונקה. זה נכון לתפקידים בכירים במשרדי ממשלה, נכון להתיישבות ונכון למערכת המשפט".

אילון צרפתי: ״12 חבר'ה מהמחזור שלי במכינה היו איתי בקורס קצינים. אף פעם לא התייחסו אלינו כאילו אנחנו משתלטים על הצבא. תמיד זה היה ממקום של כבוד, ואני לא הרגשתי שמישהו חושב שאנחנו מאיימים"

20 News

20 News