גורם צבאי בכיר: "ההערכה היא שבמלחמה הבאה יהיה צורך בתמרון חזק, מהיר, רחב ובכל הכוח". הכתבה המלאה הערב במהדורת חדשות 20 ב-19:58
בצה"ל סיימו לאחרונה תרגיל של צק"ח, צוות קרב חטיבתי, שנועד לממש את אסטראטגיית צה"ל החדשה להכריע את האויב. הכתבה המלאה הערב במהדורת חדשות 20 ב-19:58.

הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט שהגיע לפקד על התרגיל מקרוב בפיקוד הצפון אמר במהלכו כי צה"ל עבר התקדמות מאוד גדולה בשנים האחרונות.
"תפיסת בניין הכוח ביבשה, התפתחה לאור השתנות האויב", הסביר גורם צבאי בכיר. "כך גם ההגנה הנדרשת לעורף הישראלי במלחמה הבאה, והלחימה ב-4 מימדים: תת קרקעי, על קרקע, הרום הקרוב לקרקע והסייבר".
"מהות השינוי מדגישה כי האויב העכשווי הוא נסתר ושריד, קשה לעקוף אותו והוא מנהל את השיגורים והמפקדות שלו מתחת לקרקע. התמרון נמצא בתכנון המבצעי, ההערכה היא שבמלחמה הבאה, יהיה צורך בתמרון חזק, מהיר, רחב ובכל הכוח", הוסיף.
כנגזרת של התפיסה הכנת התמרון למלחמה הבאה אומרים בצה"ל כי נוצר תהליך ארוך של התאמת בניין הכוח היבשתי לתכנית הרב שנתית הבאה. מניסיון העבר יש צורך לחשיבה אחרת לחלוטין.
"התפקיד המרכזי הוא להכשיר אנשים קודם כל לערכי הלוחם, אבל גם לאמל"ח מתקדם", הסביר גורם צבאי בכיר. "שיטת הכשרה אחרת, להבין איך מכשירים להתמקצעות באמל"ח כדי להגיע ליכולות אש מדויקות – הסבת יכולות אש סטטיסטיות ברמת דיוק גבוהה. היעד – 50% מכלל התחמושת תהיה תחמושת מדויקת. בתרגיל זה התבצע ניסוי בפצמ"ר בעל יכולת שינוי כיוון תוך די מעוף".

אחד הפתרונות בהגנה הוא פתרון לתקיפות מהרום הקרוב לקרקע. בצה"ל פתחו אסטראטגיה ליצירת סוללת יירוט (קינטי, ל"א ולייזר) שתגן על הכוחות המתמרנים אל מול האיומים ברום הקרוב לקרקע. הדבר יוצר מצב שבו יש כיפת ברזל לכוחות המתמרנים.
בתרגיל זה באו לידי ביטוי יכולות יירוט מוצלחות באמצעות לוחמה אלקטרונית. בתרגיל שולבה שיירה לוגיסטית רובוטית לא מאוישת של שלושה כלים שנסעו אחרי נמ״ר. ובצה"ל אומרים כי באוקטובר יהיה ניסוי ראשון של משמר קדמי רובוטי.

