היום (ד') הותר לפרסום כי הפרקליטות הצבאית החליטה להעמיד שלושה חיילים בגין ביזה וסיוע לביזה במהלך מבצע "צוק איתן". החלטות הפרקליטות התקבלו בעקבות דיווחים ותלונות אודות אירועים חריגים במהלך המבצע. דובר צה"ל מסר כי הצבא "ממשיך לפעול באופן יסודי ויעיל על מנת להשלים את הבדיקה ואת החקירה בנושא, מתוך מחויבות לשלטון החוק כעקרון יסוד המנחה את פעילות כוחות צה"ל".

מבצע "צוק איתן"

עד כה, התקבלו בצה"ל דיווחים ותלונות הנוגעים לכ-360 אירועים חריגים שאירעו לכאורה במהלך מערכת "צוק איתן". כל טענה המצביעה על התנהגות פסולה לכאורה ונמצאה מהימנה נבחנה בפרקליטות הצבאית לשם קבלת החלטה, האם לפתוח בחקירה פלילית מידית או האם להעביר את המקרה למנגנון הבירור במטה הכללי. תפקיד המנגנון הוא לערוך בירור עובדתי מקדים שעל בסיסו יוחלט אם לפתוח בחקירה פלילית.

ביחס ל- 24 אירועים, ניתנה הוראה על פתיחה מידית בחקירה פלילית, כיוון שהטענות שהועלו לגביהם הקימו על פניהן חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. בעקבות חקירה אחת, הוחלט על הגשת כתבי אישום נגד שלושה חיילי צה"ל, בגין ביזה וסיוע לביזה. ההליכים במשפטם עודם מתנהלים.

13 תיקי חקירה נוספים נסגרו ללא נקיטת צעדים פליליים או משמעתיים. באחד המקרים הללו הוחלט על נקיטת צעד פיקודי. יתר החקירות תלויות ועומדות.

דיווחים ותלונות ביחס לכ-220 אירועים אחרים הועברו לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי. עד כה, לאחר בחינת ממצאי המנגנון, הוחלט לפתוח בחקירות פליליות ביחס לשבעה אירועים, מביניהן חקירה אחת הושלמה והוחלט על סגירת תיק החקירה. ביחס ל- 80 אירועים נוספים, הוחלט על סיום הטיפול ללא פתיחה בחקירה פלילית. ביחס לחלק מאירועים אלו, מצאה הפרקליטות הצבאית לנכון להמליץ על הפקת לקחים מבצעיים שונים.

מחסום נגד חקירות בינלאומית

על אף המחלוקת שמעוררות חקירות מסוג אלו, שמטבען מתייחסות בכבוד לטענותיהן של ארגוני זכויות אדם, בהם גם ארגוני שמאל, יש לחקירות אלו משמעות רבה. על פי המשפט הבינלאומי, כאשר מדינה חוקרת את נתיניה ואזרחיה ברצינות, ובמקרה הצורך גם מעמידה אותם לדין, אז המשפט הבינלאומי לא מתערב.

כמובן, מדובר בחקירה הגונה ואובייקטיבית. כשהמדינה אומרת שהיא שופטת את אזרחיה וחייליה בעצמה, ואם מתברר שעברו על החוק – היא תקבע את עונשם, המשפט הבינלאומי סומך על כך ומניח למדינה.