בשעות הצהריים של יוני 2015, נמצא דוד בר קפרא הי"ד מוטל בכרם השייך לו במושב פדייה שבשפלה, כשהוא פצוע אנוש. במהלך טיפול רפואי בבית החולים הוא נפטר מפצעיו. מאבק משפחתו להכיר בו כקורבן פעולות איבה נדחתה פעמיים בעבר, אך לאור ממצאים חדשים שהובאו בפני הרשות המאשרת במשרד הביטחון, העולים מהכרעות הדין של המורשעים בשוד וברצח, הוחלט להפוך את ההחלטה.

משפחתו של דוד בר קפרא הי"ד בהפגנה מחוץ למשרד ראש הממשלה בירושלים ביולי 2015. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לפי הממצאים החדשים המתוארים בהכרעת הדין של המחבלים, פלסטינים ששהו בישראל בניגוד לחוק, השניים "נקטו באלימות חריגה ואכזרית כלפי המנוח" – כזו שלא נדרשה לצורך ביצוע השוד, ושננקטה כלפיו במצב שבו כבר היה חסר יכולת להתגונן.

בעוד המחבל מוג'האד עצאי הורשע ברצח, על בן דודו, עלאא עאצי, נגזרו בתחילה 18 שנות מאסר בגין הריגה בלבד. בחקירותיהם טענו המחבלים כי התכוונו לשדוד את בר קפרא הי"ד אך לא התכוונו להורגו והמניע הלאומני נשלל. על בסיס עדויותיהם וממצאי החקירה, נדחתה בקשת משפחתו של בר-קפרא להכיר בו כנפגע איבה, נדחתה בקשת המשפחה. אלא שבעקבות הכרעת הדין, הוגשה בקשה שלישית.

עלאא עאצי, שהורשע בהריגת החקלאי דוד בר קפרא. צילום: ירון דורון, ערוץ 20

"המטרה – פגיעה במנוח בשל השתייכותו למוצא היהודי"

בהחלטתו להכיר בבר קפרא כנפגע איבה, כתב הסגן הבכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון המשמש כ'רשות המאשרת' במשרד הביטחון, עורך דין ידידיה (דידי) אורון כי "משהובאו בפני הכרעות הדין של הנאשמים, מהן עולה בבירור, בשתי הערכאות, כי הנאשמים נקטו באלימות חריגה ואכזרית כלפי המנוח ועוד בשלב בו שכב על הקרקע חסר אונים ונטול יכולת להתגונן, אלימות שאין בה צורך על מנת להשלים את השוד  (שכן המנוח כבר לא היה יכול להתנגד), אלימות שלגביה קובע בית המשפט: נתקיימה אצל הנאשם מודעות / ציפיות מראש של אפשרות של התרחשותה של תוצאה קטלנית תוך אדישות / אי אכפתיות, הרי שיש יסוד סביר להנחה כי אלימות מיותרת ואכזרית זו מקורה, גם אם בתת-המודע, במטרה של פגיעה במנוח בשל השתייכותו למוצא היהודי וזאת על רקע הסכסוך היהודי-ערבי."

 

עו"ד אורון מוסיף ומנמק את החלטתו בהתבסס על "האכזריות והאלימות החריגה, מעבר לנדרש למעשי השוד". לדבריו, "יש  לזכור כי רק לאחר שהיכו בו את מכות המוות, חיפשו בכיסיו ולא מצאו כסף. במקרה שבפני, הוכח כי הפגיעה במנוח לא היתה נחוצה לנטרולו ולשדידת רכוש. לו היו מפסיקים את האלימות כשהוא שוכב וחסר יכולת להתגונן, ייתכן שהיה מקום לקבוע שהאלימות הינה לצורך השוד. משקבעו בתי המשפט כי האלימות האכזרית והחריגה לא הייתה נחוצה לצורך מימוש ביצוע השוד, הרי, יש כאן בפני יסוד סביר להניח כי אלימות זו נובעת ממניע לאומני".

החלטת הרשות המאשרת במשרד הביטחון נמסרה היום (ג') לאגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי. מה שיאפשר למשפחתו של בר-קפרא הי"ד לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את מלוא הסיוע והזכויות המגיעות לנפגעי איבה.

נועם אמיר

נועם אמיר

כתב ערוץ 20 לענייני צבא וביטחון