שלוש דקות של תובנות מהפרשה:

פרשת וירא.

בפרשה זו זוכים אברהם ושרה לחבוק בן אחרי עשרות שנות עקרות !!!
יצחק.
למה נקרא שמו יצחק?
א. טוב. לא חכמה. אלוקים אמר כך לאברהם במפורש.
ב. בעת בשורות הלידה, אברהם ושרה, הגיבו.. בצחוק.

וזה טיפה מעלה תהיה.
ביננו, מה זה השם הזה 'יצחק'?
מתי הוא יצחק? על מה הוא יצחק?
ובכלל, מה היה קורה אם בעת הבשורה הם לא היו צוחקים.. אלא בוכים? או צועקים? או משתעלים?

צחוק.
מתי אנו צוחקים בחיים?
טוב. מבדיחה מפתיעה.
מתי עוד?
כשמגיע אלינו משו טוב כלכך גדול שלא ציפינו, ואיננו יכולים להכיל..
לדוגמא: זוג, שהאשה בת תשעים והבעל בן מאה שנים, שנולד להם בן..
זו הפתעה כלכך פלאית, כלכך לא הגיונית, שזה נשמע כמו בדיחה טובה..
'צחוק עשה לי אלוקים בזה, כל השומע יצחק לי'.

בין שלושת האבות, יצחק מסמל את מידת הגבורה.
כשהייתי צעיר לא הסתדרתי עם מידה זו. הרגשתי שזו מידה כובלת, ממעטת, עוצרת, מקטינה.. למה שלא כל העולם ידבר על חסד ואהבה בלבד.
מי צריך גבורות, דינים וכיבוש הרצון?
אולם במבט בוגר יותר, דוקא גבורה מולידה עתיד חדש !!!
דוקא מידה של שליטה עצמית, שדורשת ממני להמנע מעשיה, מתגובה,
מולידה אור גדול יותר.

כך, הימנעות מאכילת 'בא לי'- מולידה תחושה גופנית טובה.
הימנעות מתגובה חיצונית על אחרים- מולידה תחושה חזקה של עוצמה פנימית.
הימנעות מהתעסקות בלתי פוסקת בפלאפון- מולידה חיבורים ותקשורת עמוקה יותר, בבית ובכלל.
הימנעות מפיזור כוחות לכל כיוון אפשרי, מולידה מיקוד והצמחה..
המנעות מסיוע לילדנו בכל מצב נתון, מולידה בהם עצמאות נפשית ומעשית.
(מנסיונכם, יש עוד כאלה?)

האור והאושר שמגיע אחרי העצירה העצמית, הוא כלכך גדול, ששווה לנו לעשות את עצמינו 'חלל ריק' לכמה זמן, ובכך מתמלא בנו משו חדש ומפתיע לגמרי.

יצחק. בשורת הצחוק שאחרי העמל. בשורת הגאולה האישית והכללית.
'אז ימלא שחוק פינו'..
בשורה מלאכית, שיש בנו אור שיכול להפתיע גם אותנו..

מברך, שנצליח ללדת בתוכנו דברים חדשים ומפתיעים,
ולצחוק- כל החיים.

 




אלדר ממן

אלדר ממן