חברות וחברים יקרות ויקרים.
לאחר כל תיאור בניית המשכן, שוב לפרטים, מתארת לנו התורה בסוף חומש שמות, כיצד ידעו ישראל מתי להמשיך לצעוד אל עבר הארץ המובטחת?
על המשכן שהה ענן, שביטא את כבוד ה' השוכן על המשכן.
כאשר הענן היה עולה מעל המשכן, ומתנתק ממנו, זה היה סימן.. שממשיכים בדרך.
כלומר, הענן, הערפל, ביטא שכרגע ישנה נוכחות של אלוקים במשכן.

הערפל??
אם היו שואלים אותי, הייתי מצפה שנוכחות אלוקית תתבטא בבהירות. שמיים בהירים, לב בהיר, דרך ברורה, מוח צלול..
לכאורה, 'חוסר בהירות' זה סימן לחסרון.
אצל אלוקים הכל אמור להיות ברור.. אין בנוכחות שלו 'ערפל'..

ואצלי, במבט ראשון, הזמנים האלו שלא יודעים מי ולאן הולכים, מה יקרה מחר, ואיך יוצאים מזה.. הרגעים הללו, הערפל הזה, רק מבלבל ומרחיק אותי מנקודת ה'מעבר' שלי, מהאלוקי שבי..
אני מעדיף בהירות! מטרות ברורות, סדר יומיום בהיר, אני יודע לאן ומתי, וקדימה.. ⬅
הערפל משגע, הוא שם אותי במצב של חוסר אונים מול עצמי. קושי לקבל החלטות, חוסר ידיעה, עם מי ולאן, מתי ואיך, והכל לא ידוע כזה. ובא לי לברוח מעצמי למקום שקט..

אבל יש מבט נוסף. מבט שאומר שבבהירות יש אשליה.
כביכול הכל בשליטתי, הכל זורם כפי שאני רוצה, הכל מתוכנן, אני ורק אני השולט על כל פרט בחיי.

תפיסה זו יכולה להיות נחמדה, אולם היא שקר.
בכנות, לא הכל תלוי בי. מספר הגורמים המשפיעים על חיי הוא גדול כלכך, החל ממזג האויר, אנשים סביבי, סביבת הגדילה שלי, תקשורת.
וגם.. אלוקים..

(ובטח גם אצלכם קורה לא ךמעט, שכשאני אומר על משו ש'הוא לא משפיע עליי בכלל..' זה סימן לעצמי ש..)

אלוקים שוכן בערפל.
בערפל יש ענווה, תפיסה שישנם דברים גדולים ממני, ולא תמיד יש בידי את הכלים הנפשיים והשכליים להכיל את כל מה שקורה.

בענוה יש שחרור.
איני אחראי על הכל. לא הכל על כתפיי. אני משמעותי ביותר.. אך איני לבד בסיפור חיי.
בסיפור חיינו.
יש מישו משמעותי ביותר נוסף..

אחד מחבריי, ממש לא האמין לי שיש פסוק שאומר ככה:
'הרפו ודעו כי אנוכי אלוקים..'
אבל יש..

אז נכון שאני ממשיך בעשיה ובחיפוש!! כפי היכולת שלי כרגע..
אך כל זה מתוך תודעת שחרור.
ליפול בזרועותיו המושטות של הערפל..
שבת מעונן חלקית שלום.

מוגש מאת אסף אולשיצקי – שחקן, מאמן אישי ואיש חינוך.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.