כפי שנחשף בחדשות 0404, שתי חברות היי-טק ותיקות, ורינט ו-נס, הציעו במהלך השנים למשטרת ישראל פתרונות טכנולוגיים חדשים על מנת להחליף את המערכת הקיימת לנושא עיבוד מידע מודיעיני, אך משטרת ישראל בחרה דווקא במימד החמישי בפטור ממכרז. גורם בתחום הסביר כי מדובר ב"מערכות טכנולוגיות דומות למימד החמישי, אבל זו לא בדיוק השוואה של תפוחים לתפוחים. למימד החמישי היה הרבה מאוד כסף והרבה יכולות, אבל יחד עם כל היכולות הללו מצד אחד, בסופו של דבר הן נתקלות במחסום הפרקטיקה מצד שני של איך אתה מעביר אותן לידי ביטוי כשהחברה מגיעה ללקוח" (דבר שבסופו של דבר נכשל עם המימד החמישי). מהאינפורמציה שמתפרסמת אני לא יודע בדיוק מה הוביל את המשטרה לעשות את זה דווקא עם המימד החמישי, מה הם בדיוק עשו איתם ואני לא יודע בדיוק גם מה היו המניעים".

אותו גורם טכנולוגי מסביר שלהתקשרות עם סטארטאפים יש יתרונות ויש חסרונות: "לסטאראפ יש יתרון שהם מתחילים מאפס. חברה גדולה לא יכולה לעשות שינוי דרמטי בטכנולוגיה שלה כי יש להם מאות לקוחות והיא לא יכולה לבוא ולאמר להם 'יצא משהו חדש, בואו נחליף את הטכנולוגיה' ולכן לסטארטפים יש יתרון שדווקא נקודת ההתחלה המאוחרת שלהם היא יתרון טכנולוגי. איפה הבעיה? חברות שקונות מסטארטאפים צריכות לקחת בחשבון שאין להם הרבה ניסיון בדבר הזה. אולי זה יצליח ואולי זה ייכשל – זה הסיכון שעובדים עם סטארטפים. השאלה, שוב, היא מה המשטרה ניסתה לעשות ומה היו המניעים שלה עם המימד החמישי. כל פעם שבאים ללקוח יש את הדילמה הזו: כמה הוא שמרן וכמה הוא מחפש משהו שנוטה לחדשנות".

בנוגע לזליגה אפשרית של מידע (טביעות אצבע, חומר מודיעיני על חשודים וכד') כדי לבצע פיילוט, אומר אותו גורם: "בדרך כלל אותו לקוח (גוף בטחוני), לא מסכים להעביר דבר. אתה צריך להגיע לאותו גוף בטחוני, להתקין את המערכת שלך ואז לקבל גישה לדאטה שלהם. ואז אתה יוצא משם בלי הדאטה. מי שאמור לשמור את המידע עבורנו, כאזרחים, זה הגוף הבטחוני, במקרה הזה משטרת ישראל. הם צריכים לוודא שאיש, כולל עובדים שלהם וכמובן אנשים מבחוץ, לא יוכלו לקחת חלק מהמידע. כמה הקפידו במקרה של המימד החמישי ובאיזו צורה הם עשו זאת – אני לא יודע".

כזכור, מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שמשטרת ישראל בחרה משום מה רק בפיתרון של המימד החמישי: "משטרת ישראל נהגה בחוסר שוויון בין המימד החמישי לבין חברות נוספות בתחום הטכנולוגיה שעשויות היו לעמוד בקריטריונים שהוגדרו, בכך שלא הביאה לידיעתן כי בכוונתה לבצע רכש בסך עשרות מיליוני שקלים בשנים 2017-2018, שכאמור תוקצב בתוכנית העבודה של המשטרה, ולא איפשרה להן להוכיח את יכולותיהן בתחום זה, על מנת שיוכלו להתחרות במימד החמישי. עקב כך נוצר למימד החמישי יתרון בולט על כל יתר החברות…"

בדוח המבקר נמתחה גם ביקורת על האופן שבו הועבר המידע מהמשטרה למימד החמישי: "כבר בשלב הפיילוט מסרה המשטרה למימד החמישי מידע בעל ערך קנייני… ". בכיר במשטרה ציין בדוח המבקר כי "בתקופת הפיילוט משטרת ישראל סיפקה הרבה מעבר ל'שדה ניסויים' כהגדרת המפכ"ל. לצד 'ארגז הכלים' איתו באה החברה, סיפקה המשטרה תורת לחימה – שיטה ותפיסה על אופן השימוש בכלים אלה, עליהם עלינו להגן".

מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא. צילום: פלאש 90

המשמעות היא שמשטרת ישראל העבירה מידע מודיעיני למימד החמישי בלי להגן עליו. תוסיפו לזה את העובדה שהמימד החמישי זכתה לפטור ממכרז באופן תמוה תוך שהיא מעבירה למשטרה נתונים כוזבים – וכל זה שוב מעלה את השאלה: איך עד עכשיו לא נפתחה חקירה פלילית בעניין? ומי בדיוק יחקור את המשטרה?

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו על המשך פרסום של דיסאינפורמציה ביחס לנושא. כפי שציינו בעבר, ההחלטה לאמץ טכנולוגיות של בינה מלאכותית התגבשה במשטרה בהסתכלות לטווח הארוך, נוכח המציאות הטכנולוגית המתהווה ועל מנת לתת כלים למשטרה להתמודד עם אתגרים אלה ולמלא את תפקידיה כגוף אכיפה וחקירה. ההחלטה לצאת לפיילוט נועדה לבחון הצדקת הקמת פלטפורמת בינה מלאכותית במשטרת ישראל ובכל מקרה לא ניתנה כל התחייבות ולא בוצעה כל התקשרות מעבר לפיילוט זה. הפיילוט נדרש בשעתו כדי לדייק את הדרישה המבצעית שתאפשר קיומו של הליך תחרותי. ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט, התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של משטרת ישראל".

יפי הלוי

יפי הלוי


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.