אל קאסם בבית המשפט המחוזי בתחילת השבוע. צילום: קובי ריכטר/TPS

 

ביהמ"ש העליון דן הבוקר (ד') בערעורה של פעילת ה-BDS הפלסטינית לארה אל קאסם בדבר ההחלטה לאסור את כניסתה ולימודיה בישראל.

כזכור, ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענות המדינה שעצרה את הפעילה בהגיעה לנתב"ג בהתבסס על חוק החרם. לערעור בביהמ"ש העליון הצטרפה האוניברסיטה העברית בה הייתה אמורה פעילת החרם מארה"ב להתחיל את לימודי התואר השני, מנגד תנועת "אם תרצו" ביקשה להצטרף כמשיבה. השופטים אישרו את הבקשה.

נציג הפרקליטות, עו"ד יונתן ברמן, אמר בדיון: "אנחנו חושבים שאין עילה להתערבות של ערכאה שלישית". לדבריו, "בעל הסמכות הוא שר הפנים. הוא שקל את כל השיקולים והחליט".

עו"ד יותם בן הלל, פרקליטה של אל קאסם, טען: "יש פה תיקון של חוק הכניסה לישראל שמבחינתנו הוא בעייתי מאוד. לטעמנו בית המשפט המחוזי הרחיב מאד את היכולת להשתמש בחוק הזה".

"הפרקליטות טענה שהיא פעלה נגד ישראל בשנת 2018 מבלי להראות שום ראיה. זרקו לחלל האוויר. כבר למעלה משנה וחצי היא לא פעילה בשום ארגון, מאפריל 2017", הוסיף בן הלל. "במשך שנה היא הכינה את עצמה למעבר לחיים בישראל. עכשיו היא כבר לא יכולה לחזור ללמוד בארצות הברית".

נשות 'מחסום ווטש' הגיעו לתמוך באל קאסם בבית המשפט המחוזי, השבוע. צילום: קובי ריכטר/TPS

"למה אם היא תכנס לישראל היא תקרא לחרם? לא צריך להיות בישראל כדי לקרוא לחרם. היא התחייבה לא לקרוא לחרם. היא מודעת לסנקציות, לימודיה יופסקו והיא תגורש מישראל", אמר עו"ד.

השופטים בדיון ניל הנדל, עוזי פוגלמן וענת ברון פנו לאל קאסם לבחון מה עמדתה כעת לגבי חרם על ישראל. עורך דינה של אל קאסם הבהיר כי כיום איננה פעילה והתחייב: "היא לא תקרא לחרם בשום צורה שהיא כשהיא פה. היא מודעת לסנקציות שיופעלו נגדה. היא רוצה ללמוד באוניברסיטה העברית".

השופטים הקשו: "האם היא רק לוקחת פסק זמן מפעילות לחרם על ישראל?". בן הלל השיב: "היא לא פעילה כעת ואי אפשר לדעת איך אדם ינהג בעתיד".

פרקליטה אחרת, נציגת האוניברסיטה העברית, טענה: "זה מקרה מאוד מתוקשר. צריך להראות שישראל היא דמוקרטיה. צריך לאפשר לה להיכנס לישראל ללמוד. צריך לאפשר לכמה שיותר חוקרים וסטודנטים ללמוד בישראל. אי כניסתה לישראל תפגע בהגעת חוקרים וסטודנטים".

הפרקליטות: אל קאסם מחקה את תיעוד פעילות החרם ברשתות החברתיות

עו"ד ברמן מהפרקליטות הבהיר: "אנחנו לא יודעים אם היא פעילה כעת. אבל הפעילות שלה ברשתות החברתיות  מעלה שאלות". במענה לשאלת השופטים על ארגון SJP (סטודנטים למען צדק לפלסטין) בו חברה אל קאסם, השיב ברמן: "הארגון שהיא פעלה בו אכן היה ארגון קטן אך הוא היה סניף של ארגון גדול שנמצא ברשימת התבחינים האוסרים כניסה לישראל".

"היא היתה נשיאה וסגנית נשיאה בארגון. זה ארגון מסונף שנחשב לאחד הארגונים המובילים בפעילות נגד ישראל. לא מדובר על פעילות שלה לפני עידן ועידנים", ציין ברמן. לדבריו, לפני הגעתה לישראל אל קאסם מחקה את הפעילות שלה ברשתות החברתיות כדי לטשטש את הפעילות נגד ישראל.

השופט פוגלמן לנציג הפרקליטות: "האם האיסור חל על מי שהפסיק את הפעילות שלו?". עו"ד ברמן השיב: "אנחנו לא יודעים מתי היא הפסיקה להיות נשיאת הארגון. מחיקת החשובות ברשתות החברתיות מקשה עלינו. אנחנו לא יודעים אם היה ניתוק, כמה זמן עבר מאז הניתוק אם היה ואם זה מספק. אנחנו לא יודעים אם זו רק הפסקה או השעייה בפעילות".

השופט פוגלמן תהה בתגובה אם מחיקת הודעות בוואטסאפ מפלילה והעיר: "מי שבא ללמוד בישראל – לא מחרים אותה, ואין אינדיקציות אחרות אז מאיפה החשש שהיא דווקא תמשיך בפעילות BDS? זה לא כל כך מסתדר".

השופטים מסתמכים בשאלותיהם על תבחיני המשרד לעניינים אסטרטגיים לפיהם ייאסר על כניסת "פעילים מרכזיים" הפועלים באופן "עקבי ורצוף".

השופטים ישלחו את החלטתם לצדדים.

ירון דורון

ירון דורון

כתב מהדורת חדשות 20