3:49 24/11/2017
דף הבית > מורשת > פראייר זו לא מילה גסה! | פרשת חיי שרה

פראייר זו לא מילה גסה! | פרשת חיי שרה

השבוע בפרשתנו, אליעזר, עבד אברהם, מחפש ליצחק את "הפרייארית האולטימטיבית", אותה יישא לאישה. פראיירית מסוג האנשים שעליהם עומד העולם

"ונדמה כי סביבו, זה מוזר. בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה, בלי לאן ומאיזה צד, בלי מתי ובלי אין וכמה"

אֱלִיפֶלֶט הוא שיר שכתב נתן אלתרמן והלחין סשה ארגוב בשנת 1959. אליפלט, גיבור השיר, הוא, לכאורה, פראייר מובהק. עם זאת, הפראייריות של אליפלט היא הדוחפת אותו, לפי השיר, לבצע מעשה גבורה: "אז הרגיש אליפלט כאילו הוא מוכרח את המלאי לחדש, וכיוון שאין אופי במיל  לו, הוא זחל כך ישר מול האש".

מה עניין אליפלט לפרשתנו? נראה כי דמותו של אליפלט משתקפת בדמותה של רבקה בפרשתנו. שניהם מייצגים את תסמונת "הפראיירים", במרכאות כפולות. כך הם נתפסים על ידי החברה ועל ידי מי שצופה בהם, בדרך התנהגותם המוזרה בעיניהם.

"וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ, עַל שִׁכְמָהּ". ציורו של ג'יימס טיסו מסוף המאה ה-19
"וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ, עַל שִׁכְמָהּ". ציורו של ג'יימס טיסו מסוף המאה ה-19

 

פרשתנו מתארת בהרחבה ובריבוי פרטים, את המפגש של אליעזר עבד אברהם עם רבקה: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ… וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי ְיִצְחָק… וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ… וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ, עַל שִׁכְמָהּ… וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ. וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת.  וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל גְּמַלָּיו.  וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ…וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת… וַתֹּאמֶר אֵלָיו, גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם, לָלוּן…  וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָה, וַתַּגֵּד, לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים, הָאֵלֶּה" (בראשית, כ"ד, א'-כ"ח).

רבקה הנערה פועלת ומתרוצצת ללא הפסקה. היא יוצאת מגידרה לרצות את אליעזר. היא מתזזת את עצמה לדעת. משקיעה מאמץ יוצא דופן לשרת אדם זר שאיננה מכירה, וגם את עשרת גמליו ספינות המדבר. הרי זה לא פשוט לנערה לרוץ לבאר, לשאוב מים ולהשקות עשרה גמלים ברצף, הלוך-וחזור. היא לא שואלת שאלות, כמו בשיר על אליפלט, "בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה, בלי לאן ומאיזה צד, בלי מתי ובלי אין וכמה". לא שומעים ממנה לא בכי ולא נהי, לא 'הוי' ולא 'אוף'. בלי קיטורים.

יבואו ויגידו כל הצופים בדרמה וכותבי טורי הביקורת למיניהם על ההצגה הכי טובה בעיר במתחם הבאר, שהנה לפנינו נערה הלוקה בתסמונת "הפראיירים". תירשם על ידם הדיאגנוזה: "נערה המאובחנת בחוסר גבולות, בחוסר שיקול דעת, בחוסר הבנת המציאות, בחוסר יכולת לנתח ולנהל סיכונים, בחוסר דחיית סיפוקים. נערה קלת דעת שלא נוהגת במידתית, שאינה יודעת להציב לעצמה גבולות. ובכלל, מה היא קופצת ללא שיקול דעת או מחשבה. עוד לשרת אדם זר שאותו פוגשת לראשונה? היא חייבת להתבגר".

איזה ילד אתה אליפלט? נתן אלתרמן. תמונה: בוריס כרמי
איזה ילד אתה אליפלט? נתן אלתרמן. תמונה: בוריס כרמי

שורה של חוקרים ישראלים כבר חקרו לעומק ולרוחב את מוסד "הלא-פראייר" הישראלי. אחת מהן היא הד"ר לינדה-רנה בלוך מאוניברסיטת בר-אילן. היא מציינת שהביטוי, שמקורו גרמני, דווקא קיים בשפות נוספות, בין היתר רוסית, גרמנית, פולנית ורומנית. אבל בחלק מהמקומות, המשמעות שלו שונה לגמרי. גם במקומות שבהן המלה מתארת אדם שקל לעבוד עליו, היא לא סמל תרבות כמו בישראל. "הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לישראלית זה לצאת עם פראייר", הכריז עלי מוהר ב-2001 ב'העיר'.

ובחזרה לפרשתנו: אליעזר השדכן המקצועי הראשון בהיסטוריה פועל בשליחות אדונו אברהם למצוא אישה מתאימה לבנו יצחק. בדיוק את התסמונת הזאת של "הפראיירים" הוא מבקש למצוא אצל המועמדת להיות אישה ליצחק. אליעזר לא מחפש את הפרופיל המובהק של אותם החושבים והמחושבים, מקטיני הראש. אליעזר איננו מחפש את אלו שרק צופים בדרמות ויושבים על הגדר ומשיאים עצות לאחרים מה לעשות וכיצד לנהוג. אליעזר העבד מחפש את הפרייארית האמיתית ולא המזויפת, זאת הפעלת מחוץ לקופסא המקובלת. הוא בוחן פרופיל אישיותי המייצג עצימות גבוהה של חסד, חמלה, הגדלת ראש ואנרגיות בלתי נדלות. אליעזר מבקש לאתר את האישה הלוקה בתסמונת של "הפרייארים".

נחמה ליבוביץ' מטיבה לתאר ולפרש את התנהגותה של רבקה. "ואולם הפיקחים ואנשי המעשה שבזמננו החושבים שפתיות היא מצד הנערה הטורחת, יגיעה ועמלה-ודאי שעות-לזרים אלה ולגמליהם, יבינו אולי את רבקה אמנו ואת הלקח אשר רצתה התורה ללמדנו במבחן זה, בזוכרם את דברי עקביא בן מהללאל – אדם מופלא וגדול בחוכמה וביראת חטא-שאמר (מסכת עדויות, פרק ה', משנה ו'): 'מוטב לי להיקרא שוטה (פראייר) כל ימי ולא להיעשות שעה אחת רשע לפני המקום'. וכן לא עשתה רבקה חשבונות של מעשיות ופיקחות בתיתה מים לאדם ולחי, ו"שוטים" אלה הם הם מקיימי עולם  מאז ומתמיד".

רבקה בפרשתנו לא עשתה חשבונות של פרקטיות, פרגמטיות, שיקולי כדאיות ושכלתנות, או שיקולי עלות-תועלת, כשהתרוצצה ללא הפסקה, עם חיוך נסוך על פניה, להשקות את אליעזר ועשרת גמליו. רבקה לא אמרה 'אני כרגע עסוקה', 'ש לי מחויבויות אחרות', 'אני אחזור אליך יותר מאוחר' או 'אני מכירה מישהו אחר שיעזור לך'.

רבקה מייצגת את המשפט האלמותי של בנג'מין פרנקלין (1706-1790), מחותמי מגילת העצמאות של ארה"ב , שאמר: "אם אתה רוצה שמשהו ייעשה, בקש מהאדם העסוק לעשות זאת". בהקשר לסיפור הבאר המים והגמלים, ראוי להזכיר משפט אחר שאמר פרנקלין: "well done is better than well said… when the well's dry, we know the worth of water".

כמה אנו פוגשים בחיי היום-יום את אותם האנשים הטורחים, ללא הפסקה, להכריז בצלצולים עד כמה הם עסוקים ואין להם זמן. דווקא אותם אלה שהם באמת אנשים עסוקים ואינם מחצינים זאת, הם אלה שמוצאים להם את הזמן, בשקט ובצניעות, לעסוק בצרכי ציבור ובהתנדבות. הם אותם האנשים מסוגה של רבקה בפרשתנו שלא עושים שיקולי כדאיות מוקדמים של עלות אל מול תועלת, 'מה אני ארוויח ומה זה ייתן לי'. הם אליפלט.

"שוטים" ו"פראיירים" לא רבים, מסוגה של רבקה, הם אלה שבזכותם העולם קיים. הם מתקני העולם הגדולים. הם האנשים העסוקים ביותר, שתמיד יש להם את כל הזמן שבעולם לעזור לאחרים. הם המתנדבים הראשונים לכל משימה, הם אותם הפראיירים המתנדבים, כמו בשירה של אורלי בינדר : "להתנדב זה לא להיות פראייר, אך זאת אינה חובה, להתנדב זה לא להיות פראייר ,זו הדרך הנכונה". הם אלה שאורח חייהם הוא לעסוק בצרכי ציבור באמונה, הם הצדיקים הישרים שבזכותם נקרא ספר בראשית "ספר הישר". הם אותם היחידים המעטים "הפראיירים והשוטים", שכל כך הרבה חייבים להם תודה.

ד"ר זאב ווה פרידמן

ד"ר זאב ווה פרידמן

מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים. לשעבר, מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו. בשנת 2008 נבחר ד"ר זאב פרידמן כמנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים. ד"ר פרידמן בוגר תואר ראשון במינהל חינוכי ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן; תואר מוסמך (M.S.W) בעבודה סוציאלית, מינהל ותכנון חברתי מטעם אוניברסיטת בר-אילן. תואר שלישי Ph.D במדעי החברה, באוניברסיטת תל-אביב. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בפיתוח מודל תיאורטי ויישומי של הגורמים המקדמים והמעכבים תהליך יישומו של מיזוג ארגוני במגזר הציבורי בכלל ובשירותים החברתיים בפרט.
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הדלקת נרות שבת. צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

זמני כניסת ויציאת השבת פרשת "ויצא"

זמני כניסת ויציאת שבת פרשת ויצא, ז' בכסלו תשע"ח, 24-25.11.2017 למניינם