בהסתערות על המחבל בפיגוע בקרית ארבע ביולי 2016 בו נרצחה במיטתה הי”ד, הוקפץ חבר כיתת הכוננות של היישוב, , על ידי הצבא. הוא נכנס ראשון והשתלט על המחבל, במהלך ההשתלטות הוא נפגע מהירי, פונה במצב קשה באמבולנס ולאחר מכן קיבל טיפול רפואי במהלכו איבד את עינו.

גלבוע אחרי הפציעה. צילום: דוברות השר אורי אריאל
גלבוע אחרי הפציעה. צילום: דוברות השר אורי אריאל

 

 

בפוסט שפרסם שלשום בעמוד הפייסבוק שלו, שטח גלבוע את חווייתו הקשה מול של שתפקידה לקבוע האם מוגבלותו מצדיקה פגישה עם מהנדס להתאמת רכב. “האמת שהיה קשה לי להאמין לסיפורים המזעזעים על השפלות של נכי צה”ל בוועדות רפואיות, ועוד של כאלה שנפצעו בניסיון לחסל אויב או בניסיון להציל חיים. היה לי קשה להאמין, עד שעברתי אחת!”, סיפר.

לדבריו, “נראה לי שלכולם ברור שאובדן עין, גורם לאובדן חלק משדה הראיה, ולאובדן של היכולת לראות בתלת מימד. כל הסיבות האלו, גם בלי להתייחס לשאר הפציעות, הן סיבות מספיקות להביא לכדי פגיעה ביכולת הנהיגה”. אולם את הוועדה, אליה הגיע לאחר בקשתו, זה לא הרשים. “תוך כדי שאני מדבר ומציג בפני הוועדה את הנתונים, נעמד מולי אחד מחברי הוועדה ומתחיל להטיח בי בזלזול בוטה: ‘אני לא מבין למה אתה פה, אתה מבזבז את הזמן שלנו’. והוא אף הפליא לנתח את מצבי במקצועיות ותמציתיות “מופלאה”, וסיים: ‘אין לך שום בעיות, לא מבין למה אתה פה’. הסאגה נמשכה עוד כמה דקות. וכמובן שעניתי לאותו חבר וועדה שהוא מוזמן לעקור לעצמו עין ולבדוק אם זה מפריע לו לנהוג. תשובתי השתיקה אותו וגרמה לו לשבת בשקט ובהמשך לעזוב את החדר בהתרסה.

“כמובן שנעניתי בשלילה. דבר אחד הוא להתעלם מהצרכים והבעיות של אנשים/נכים, שגם ככה מתביישים וכואבים במצבם, ועוד בוועדה שאמורה לתת מנסיונה ולהקל על הנכים בידע שברשותה. אבל להשפיל אותם ולהתייחס אליהם כאל גנבים רודפי בצע זה כבר עובר כל גבול. הסאגה טרם נגמרה מאחר והוועדה נכון לעכשיו החליטה, לאחר ערעור, שאין לי בעיות. הלוואי”.

גלבוע סיכם את דבריו בתקווה שזו תהיה “הפעם האחרונה שמישהו נפגש בתופעה המכוערת הזו. צריך למגר אותה. אנחנו יודעים לחבק את הפצועים שלנו יפה בהתחלה. בואו נגרום שלא ינטשו אותם גם אחרי”.

גלבוע ביציאה מבית החולים הדסה עין כרם. צילום: דוברות 'הדסה'
גלבוע ביציאה מבית החולים הדסה עין כרם. צילום: דוברות ‘הדסה’

 

כיתות הכוננות בארץ פועלות תחת פיקודם של צה”ל, הנשק שבו הם משתמשים הוא נשק צה”לי ואף ימי האימון שלהם נספרים כימי מילואים לכל דבר, עם זאת כאשר לוחם בכיתת הכוננות נפצע במהלך תפקידו, משרד הביטחון וצה”ל אינם מכירים בו.

לעומת זאת, חייל שנפצע במסגרת פעילות מבצעית זוכה לליווי של צה”ל החל מרגע הפציעה ועד למילוי טפסים והנחיה צמודה לכל שלב ביורוקרטי. הסוגיה הועלתה לראשונה לאחר הפיגוע בחברון בשנת 2003 ב’ציר המתפללים’ בו נהרג אל”מ דרור וינברג. בסופו של דבר הוכרע כי אנשי כיתת הכוננות שנפלו בקרב יוכרו כחללי צה”ל.

זירת הפיגוע. חדרה של הלל אריאל הי"ד
זירת הפיגוע. חדרה של הלל אריאל הי”ד

 

עוד לפני הפיגוע הקים שוקי קבוצת ווטסאפ של כונני כיתות כוננות בכל הארץ. הקבוצה סערה כאשר חבריו הבינו כי שוקי לא קיבל את ההכרה הרשמית כפצוע צה”ל. “אנשים מאוד כעסו, התחושה היא שצה”ל דוחף אותנו ראשונים לכל אירוע, בונה עלינו שנהיה שם בכל מצב מצד אחד, אך מצד שני כאשר אנחנו נפגעים הוא לא נמצא שם ואומר לנו שייתן מענה באופן חריג”, אמר גלבוע ל’שביעי’.

מלבד הטיפול במקרה הפרטי שלו, גלבוע מעוניין כי ההכרה בנפגעי כיתת הכוננות תהיה מעוגנת בהחלטות משרד הביטחון והצבא לטובת המקרים הבאים. “לא הייתי יוצא החוצה לתקשורת עם הסיפור אם הייתי חושב רק על התועלת האישית שלי”, הוא הסביר. “אני מרגיש שיש לי כאן שליחות, שאם נשארתי בחיים אחרי הפיגוע אז יש לי כאן תפקיד כרגע, בעיקר לדאוג שבמקרה הבא של חברי כיתת כוננות הדבר הזה לא יחזור עליו”.

תגובת משרד הביטחון:

“אגף השיקום חרט על דגלו, ומיישם זאת הלכה למעשה, מתן יחס אישי וטיפול ראוי ומכבד בכל נכה ובכל נושא. יתרה מכך עובדי אגף השיקום חתומים על אמנת שירות וכן גם נערכת בקרה תמידית על איכות השירות. המקרה המדובר אינו מוכר לנו והוא ייבדק ויטופל במידת הצורך ובהתאם לממצאים”.

ראיון עם שוקי גלבוע יתקיים הערב ב-23:00 ב’היום הזה’ עם אמיר איבגי.


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.