אורטל בן דיין. צילום: ויטוריו דוד
אורטל בן דיין. צילום: ויטוריו דוד

 

בפוסט חדש שחורך את הרשת, הפעילה המזרחית ויוצאת 'האח הגדול' אורטל בן-דיין בוחנת את כל טיעוני הקמפיין נגד הרחקת המסתננים – ומפריכה אותם בזה אחר זה. את ההשוואות בין הרחקת המסתננים ובין השואה היא הגדירה כ"מופרכות", חותמי העצומות קבע "לא מכירים את העובדות" והבהירה – הפליטים לא נשלחים אל מותם.

"השוואה לשואה? רשלנות בוטה וחסרת אחריות"

על קמפיין העצומות כתבה: "מדובר בהתגייסות רחבה שלא נראתה פה למען אף מטרה חברתית בעשרות השנים האחרונות ונראה כי ההסבר לכך הוא פשוט למדי: קל לחתום על עצומה, קל לתמוך במטרה חברתית כשאתה לא משלם עליה מחיר חברתי, קל להיות אמפטי לרחוק, לאחר המוחלט ואין באמת סיכון פוליטי בלצאת נגד גירוש פליטים אל "מותם". לא במקרה לא ראינו מעולם רופאים ופסיכולוגים חותמים על עצומות נגד הכיבוש או נגד גזענות. העצומות האלו נגד הגירוש מאפשרות לסקטורים המשכילים מהמעמד הבינוני ומעלה להתכונן במרחב הציבורי כבעלי מוסר גבוה ובאפס מאמץ להיות חברים בקהילה הנאורה והצודקת כל כך".

על החותמים, כתבה כי "רובם ככולם כלל לא מכירים את העובדות, לא טרחו לבדוק אותן וספק אם הם מבינים שסודנים, אריתראים, קונגולזים ואחרים אינם אותם אנשים על אף שכולם שחורים. מצער היה לגלות שהאליטה והבורגנות של החברה הישראלית עדיין משוכנעות שאפריקה כולה היא חור שחור אחד גדול ומסוכן ושהן מתקשות להבדיל בין מדינות שמאות קילומטרים מפרידים ביניהן".

בן-דיין הדגישה כי "אם היו טורחים להכיר קצת את הנושא אליו הם מתגייסים בהתלהבות צדקנית ולא נשענים על מיני שקרים וססמאות של מסע יח"צ חסר יושרה אולי השכלתם הייתה מאפשרת להם אשכרה לקרוא את מתווה הגירוש ואת פסק הדין של בג"ץ ולהיווכח שלא שולחים אנשים למותם, שלא מגרשים נשים וילדים ושרואנדה ואוגנדה הן מדינות בטוחות ביותר שאפילו נציבות האו"ם לפליטים קבעה כי מדובר במדינות מהפרוגרסיביות ביותר בעולם בקליטת פליטים".

הפגנת מסתננים מול שגרירות רואנדה. צילום: פעילי החזית לשחרור דרום תל אביב
"לא שולחים אנשים  למותם". הפגנת מסתננים מול שגרירות רואנדה. צילום: פעילי החזית לשחרור דרום תל אביב

 

"אם היו טורחים לבדוק, אולי היו מגלים שאלו שהגישו בקשות מקלט לא מגורשים ומעמדם כמבקשי מקלט מגן עליהם מהגירוש. אם היו טורחים להעמיק, היו מתביישים שהשוו את מתווה הגירוש לשואה, לא רק בגלל זילות השואה ששימשה להם כסמרטוט, אלא בגלל הרשלנות הבוטה וחסרת האחריות שמעוררת שאלות רבות על מידת היסודיות והרצינות של אותם רופאים, פסיכולוגים ואחרים".

בג"ץ והאו"ם קבעו: "הפליטים לא נשלחים אל מותם"

בן-דיין סיפרה כי היא גרה בדרום ת"א בשש השנים האחרונות, כאשר שנתיים מתוכן הייתה בקשר זוגי עם מבקש מקלט מדרפור. "את בן זוגי לשעבר ליוויתי במהלך הזוגיות ועד היום בכל הפרוצדורות האפשריות מול לשכת ההגירה כמו גם בהליכים משפטיים שונים מול בית הדין לערעורים כבאת כוחו. הדבר אפשר לי להכיר את המערכת בצורה בלתי אמצעית, לעומק וללא התיווך של הארגונים השונים מסביב. למשל, ביקרתי בלשכת ההגירה בבני ברק לצורך הארכות ויזה עשרות פעמים, כנ"ל במשרד ההגירה בקרית הממשלה, בפתח תקווה בזמנו, בסלמה לצורך הגשת בקשת המקלט ועוד. אני מכירה היטב את המנגנון, את בעיותיו וחולשותיו".

היא האשימה את ארגוני הסיוע לפליטים בכך שהם מפיצים שקרים וסילופי מידע, ש"הגיעו למצב בלי נסבל". "נתחיל עם השקר הגס מכולם והוא שהפליטים נשלחים אל מותם – לא. הם לא. כאמור, אוגנדה ורואנדה הוגדרו על ידי נציבות האו"ם לפליטים כמדינות בטוחות שמדיניות המקלט שלהן הן מהפרוגרסיביות ביותר בעולם.

מסתננים ברחובות נווה שאנן, דרום ת"א. צילום: סוזנה שאנן, פלאש 90
גרה בדרום ת"א בשש השנים האחרונות. מסתננים ברחובות נווה שאנן, דרום ת"א. צילום: סוזנה שאנן, פלאש 90

 

"בנוסף לנציבות האו"ם לפליטים, בג"ץ קבע כי מדובר במדינות בטוחות וזאת רק לאחר שדחה לא פעם את המתווה שהמדינה הציגה בפניו. רק לאחר מתן ערבונות ושיפור ההסכמים החסויים לשביעות רצון השופטים התרצה בג"ץ ואישר את ההסכם", הדגישה.

בן דיין הוסיפה כי "בג"ץ גם קבע כי העדויות בדבר סכנת חיים שהציגו הארגונים אינן מהימנות כלל. ובכן יש פה שני מוסדות מכובדים שקבעו שמדובר במדינות בטוחות. עיינתי קצת במידע שמספקת נציבות האום לפליטים על מדיניות הקליטה של רואנדה ואוגנדה, ומצאתי כי בהחלט מדובר במערכת קליטה מרשימה, מוסדרת ונדיבה הרבה יותר מזו שבישראל".

לדבריה, "ברור הדבר כי מבקשי המקלט מעדיפים להישאר בישראל, בין היתר כי בישראל השכר גבוה יותר, אבל זה כבר עניין שהופך את המאבק למאבק על רמת חיים ולא מאבק על חיי אדם".

שקר נוסף אליו התייחסה בן דיין הוא על כך שישראל מרחיקה את כל המסתננים, ללא יוצא מן הכלל: "המדינה הבהירה – ולא פעם אחת – שלא תגרש משפחות, נשים, ילדים וכאלו שהגישו בקשות מקלט. למעשה היא מגרשת רק גברים רווקים, מעל גיל 18, ללא משפחה ושלא הגישו בקשת מקלט. אני חוזרת על זה: ישראל תגרש רק גברים, רק רווקים ללא משפחה ורק כאלו ש*לא* הגישו בקשת מקלט".

"ב-2017 - 0 מסתננים מאפריקה". צילום: פלאש 90
רק גברים רווקים שלא הגישו בקשת מקלט. צילום: פלאש 90

 

50 אלף בקשות מקלט ב-5 שנים

בן דיין התייחסה גם לכמות בקשות המקלט המצומצמת (רק 12 עד כה) שאושרו והסבירה: "עד 2013 המדינה לא אפשרה לסודנים ואריתראים להגיש בקשות מקלט. המדינה טענה כי הם חוסים חתת הגנה קבוצתית שמייתרת את הגשת הבקשה וצודקים הארגונים שזו היתה מדיניות לא הוגנת. החל משנת 2013 בוטל הנוהל הזה ומאז כולם יכולים להגיש בקשות מקלט. כלומר, במשך 5 שנים שלמות יכלו האריתראים והסודנים להגיש בקשות מקלט.

"מאז 2013 ועד היום הוגשו כ-10 אלף בקשות מקלט של אריתראים וכ-6000 בקשות מקלט של סודנים. בנוסף, בשנתיים האחרונות הוגשו כ-20 אלף בקשות מקלט של אוקראינים וגיאורגים. מלבד אלו הוגשו בקשות ממדינות רבות נוספות כך שיחד הוגשו בחמש שנים האחרונות כ-50 אלף בקשות מקלט, ובכן מסתבר שבכל זאת אפשר להגיש בקשות מקלט".

לדבריה, הגידול העצום בהגשת בקשות יצר עומס גדול על המערכת והתהליך נעשה מסורבל יותר. "הוגשו עררים מוצדקים בעניין זה ובית המשפט הורה למדינה לשפר ולהקל על הליכי הגשת הבקשה. מכאן ועד הטענה שהמדינה לא נותנת להגיש בקשות הדרך ארוכה. פעם בחודשיים, לצורך הארכת אישור השהייה עומדים בתורים לא פחות ארוכים".

מסתננים מאריתריאה חוגגים בישראל עצמאות למולדתם. צילום: 'החזית לשחרור דרום ת"א'

הביורוקרטיה הפכה לתעודת ביטוח נגד גירוש

היא סיפרה כי כשליוותה את בן זוגה בתהליך בקשת המקלט היה קצר יותר. הגשת הבקשה הייתה מהירה, אך מאז זומן לראיון מצולם בן חמש שעות – לא קיבל תשובה. "בנקודה הזו הארגונים צודקים לחלוטין, המדינה מתעכבת/גוררת/נמנעת מלהכריע בבקשות המקלט וזהו המחדל הגדול שלה".

"מדובר במצב בעייתי ונראה כי יש מדיניות לא להכריע בבקשות – מדובר בעוול שיש לפעול על מנת לתקן אותו אבל לצד זה יש לציין שמי שהגיש בקשת מקלט אכן מוגן מגירוש עד שיידונו בבקשה שלו. למעשה, יש לא מעט מבקשי מקלט ממדינות אחרות שמנצלות את איטיותו של המנגנון הזה כתעודת ביטוח מפני גירוש.

בן דיין דחתה את הטענה לפיה כל מבקשי המקלט הם פליטים: "זו לא אמירה רצינית", קבעה. את דבריה סיכמה בהצהרה כי "אסור למדינה לגרש אנשים שהגישו בקשות מקלט ומוטלת עליה החובה לבדוק את בקשותיהם בלב רחב ובנפש חפצה. מי שבקשתו התקבלה צריך לקבל את כל הזכויות שמקנה מעמד פליט".

"עם כל הצער שבדבר, מי שלא הגיש בקשת מקלט ומורחק למדינה שלישית בה אין שום סכנת חיים זו איננה טרגדיה ברמה לאומית, זו לא שואה, זה לא אושוויץ ולא משבר הומניטרי… מדינת ישראל לא שולחת פליטים לעינויים, לא לסחר, לא לעבדות ולא למוות".