ארגון השמאל הקיצוני 'עדאלה' עתר אתמול (ב') בשם תושבי הכפר הבלתי-חוקי אום אלחיראן לבג"ץ, בדרישה להורות על עצירת של פינוי הכפר מתושביו. על פי הצווים שחולקו לתושבים, ההריסה אמורה להתבצע החל מיום ראשון הקרוב ועד לסוף החודש. "הריסת הכפר אום אלחיראן תשאיר את 350 תושביו, כולל נשים וילדים רבים, ללא כל קורת גג", טוענים ב'עדאלה'.

הריסות מבנים בלתי חוקיים באום אלחיראן. צילום: פלאש 90

 

עורכות הדין סוהאד בשארה ומאיסאנה מוראני ממרכז 'עדאלה' כתבו בעתירה כי "התכלית של הריסת הכפר היא באופן ברור גזענית, שכן מטרתה היא להקים ישוב ליהודים בלבד על חורבות הכפר אום אלחיראן". עוד נכתב בעתירה, כי "הפינוי אינו מחוייב מהחלטת בית המשפט העליון משנת 2015 – אשר הורה כי רשות מקרקעי ישראל יכולה לפנות בתנאי לקיומו של דיור חלופי, זמין ונאות – וכי שינוי הנסיבות מחייב שקילה מחדש את ההחלטה לפנות את התושבים. לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון, פרסמה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז דרום, החלטה ממנה עולה, כי 'על-פי בדיקה שנערכה על-ידי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, לא ניתן מבחינה שבטית-חמולתית להסדיר את ההתיישבות של אוכלוסיית אום אלחירן בשכונות אחרות בחורה שטרם אוכלסו'. אם כך, אין לרשות מקרקעי ישראל כל פתרון הולם לתושבי אום אלחיראן".

כוחות הביטחון בפינוי מבנים בלתי-חוקיים באום אלחיראן בינואר 2017. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

 

בנוסף, נטען בעתירה כי "העובדה שהפינוי יעשה על מנת לבנות את חירן, שיהיה פתוח אך ורק ליהודים, פוגעת בזכות של העותרים לכבוד המגיעה לדרגת השפלה כי היא מתייחסת אליהם כאל חפצים אשר ניתן להעבירם בנקל ממקום למקום על בסיס גזעני".

"מדיניות שמזכירה משטרים אפלים כמו דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד"

לדברי עורכות הדין, "סוגיית פינוי הכפר אום אלחיראן הינה אחת הסוגיות הקשות ביותר בהיסטוריה המשפטית הנוגעת לאזרחים הערבים בישראל מאז 1948. תושבי הכפר הינם בני-רשות שהועברו לאזור מגוריהם הנוכחי בהוראת המושל הצבאי בשנת 1956 והם מתבקשים כעת להתפנות בשנית, לאחר עשרות שנים, על מנת להקים במקומם ישוב יהודי ואף מבלי להציע לתושבי הכפר דיור חלופי, נאות והוגן. תוצאה זו הנה קשה ביותר, אשר הלכה למעשה מהווה ומיישמת מדיניות הפרדה על רקע לאום ו/או דת אשר מזכירה משטרים אפלים שחלפו מן העולם, כמו דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד".

על פי החלטת שופט העליון נועם סולברג אתמול, המדינה תגיש את תגובתה לעתירה ביום ראשון הקרוב.

השופט נעם סולברג

 

גלנט: "לצד זכויות אלו קיימות חובות ובראשן כיבוד החוק"

ביולי 2017 הורה שר הבינוי והשיכון יואב גלנט לחדש את העבודות להקמת היישוב היהודי חירן, שעתיד לקום בצפון הנגב. את ההחלטה קיבל גלנט כיוון שלדבריו, "הדרך לטפל בהשתלטות הלא-חוקית של בדואים על אדמות הנגב היא באמצעות יצירת רצף של ישובים, שיחזירו את השליטה למדינת ישראל וימנעו רצף פלסטיני מהר חברון ועד מרכז הנגב". עוד הוסיף שר הבינוי, כי "מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית עם שוויון זכויות לכל, אבל לצד זכויות אלו קיימות חובות ובראשן כיבוד החוק". העבודות להקמת היישוב מבוצעות ע"י קבלן, תחת אבטחת המשטרה ובסיוע משרד הבינוי והשיכון. גלנט אף הורה ביולי למשרדו לחדש את עבודות הפיתוח ב-100 המגרשים הראשונים לשיווק.

גרעין ההתיישבות בחירן. צילום: באדיבות תנועת 'אור'

 

בשנת 2002 החליטה הממשלה על הקמת 14 יישובים בנגב הצפוני, בהם חירן. על פי תנועת 'רגבים', במקביל להחלטה זו, הקימה ממשלת ישראל בעשור האחרון, 11 יישובים המיועדים אך ורק למגזר הבדואי, המכונים 'יישובי אבו בסמה'. מאז ההחלטה על הקמת חירן, פצחו בדואים בני שבט אבו אלגיען המתגוררים בפזורה בלתי-חוקית המכונה על ידם 'אום אל חירן', שנמצאת בתחומי היישוב המיועד, במאבק משפטי וציבורי נגד הקמת חירן, המתנהל בארץ ומחוצה לה. זאת בהובלת ארגוני השמאל הקיצוני 'עדאללה' ו'במקום'.

אולם בתחילת מאי 2015, חתם בית המשפט העליון את ההליך המשפטי שנמשך למעלה מעשור, וקבע כי אין שום מניעה להקמת היישוב. השופטים קבעו כי אין לעותרים כל בעלות או זיקה מחייבת לקרקע ודחו את טענת הקיפוח והגזענות בשתי ידיים. בית המשפט ציין כי בפני תושבי פזורת 'אום אל חירן' פתוחה הדרך לגור בכל מקום חוקי בו יחפצו.

גרעין ההתיישבות בחירן. צילום: באדיבות תנועת 'אור'

 

קבוצת ההתיישבות הראשונית לישוב חירן התגבשה כבר ב-2008, ונכון לעכשיו היא מונה מעל 30 משפחות ומעל-100 ילדים המתגוררים במחנה זמני סמוך ליבנה. הגרעין מורכב מאנשי חינוך, אנשי בטחון, רופאים, והייטקיסטים, אשר הגיעו ברובם מאזור ירושלים ומרכז הארץ.

חירן הוא ישוב בהקמה אשר עתיד לקום על אחת משלוחות הר חירן, הממוקם על הציר שבין מיתר לערד, בצפון מזרח הנגב. חירן נוסדה על בסיס החלטת ממשלה משנת 1996 להקמת ארבע ישובים קהילתיים בצפון הנגב. כך על פי תנועת 'אור' להתיישבות בנגב ובגליל, המלווה את גרעין ההקמה. הישוב החדש עתיד לאכלס כ-2400 משפחות, המהוות כ-10,000 תושבים. את התכנית להקמת חירן מקדמים משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי, החטיבה להתיישבות, משרד הפנים, קרן קימת לישראל, משרד נגב-גליל, מועצה מקומית מיתר, הסוכנות היהודית, קק”ל אנגליה וארצות הברית ותנועת 'אור'.



:עוד באותו נושא