לפני כחודש עלתה בוועדת ראשי מפלגות הצעת החוק של ח"כ יואב בן צור לקביעה בחוק של מכסות הגיוס. ראש הממשלה בנימין נתניהו זיהה את חבית הנפץ שהתעוררה וביקש מהשרים החרדים לא להבעיר את הממשלה ואמר: "אני אסגור את זה מולכם באופן ישיר", אמר. הוא ביקש לפתור את זה בשקט, הוא אמר. אל תדליקו את איווט. המבטים התחלפו, אבל כולם הבינו את הכוונה.

החרדים, שנהנו מניצחונות הפירוס בחוק המרכולים ובמשבר עבודות השבת ברכבות הפכו את החוק לדרישה מהותית שלהם, אך במקביל מספר דברים שמתחו את השטיח מתחת לרגליהם: חקירות נתניהו והמלצות המשטרה, גיבוש הצוות המקצועי במשרד הביטחון לניסוח חוק גיוס חדש ודרישת כחלון להעביר את התקציב כבר עכשיו. כל האירועים האלו משפיעים זה על זה, אבל אם בפברואר נתניהו הציע לפתור את הבעיה בשקט, כעת היא מרעידה את אמות הספין של הממשלה. או שמא, מדובר בספין יזום?

נתניהו בוועידת איפא"ק. צילום: חיים צח, לע"מ

 

במוצאי שבת השיב ראש הממשלה נתניהו לשאלות העיתונאים על הקדמת הבחירות ואמר ש"אין סיבה שזה יקרה ועם רצון טוב, זה גם לא יקרה. לי יש רצון טוב", הדגיש. "אני מקווה שגם לשותפים האחרים שלנו. במקרה כזה לא נלך לבחירות והממשלה הזאת אפילו יכולה לכלות את ימיה בתאריך הנקוב ב-2019".

מאחורי הקלעים דרעי, שקד ובנט פעלו השבוע יחד. הם מחו"ל והוא מהארץ, מנהלים את המשבר במשך 24 שעות. האינטרס של דרעי ברור, ש"ס על סף אחוז החסימה בסקרים באופן עקבי. לא סתם הוא אמר כי הציבור לא יסלח למי שישלח ממשלת ימין לבחירות מיותרות. בנט ושקד הסבירו מחו"ל כי מדובר ב"פייק משבר", לדבריהם. אפשר לסגור את זה בשניים-שלושה טלפונים. אחד לליצמן, שצריך להבין שחוק כזה לא יעבור שלוש קריאות בתוך פחות משבוע; אחר לליברמן, שיתרצה בכך שהחוק החרדי לא עובר ואחד לכחלון – שיכין את האצבעות להצבעה על התקציב.

בנט ודרעי לנתניהו: "אל תפריע". צילום: מארק ישראל סלם

 

נתניהו, מבושם מפסגות הסקרים ומהביקור בבית הלבן, לא הרים את הטלפונים. אך המגעים החלו. בנט ושקד פנו אליו ואמרו לו: "אם אתה לא עוזר, לפחות אל תפריע". בחסות שלושת השרים, ליצמן החל לאותת על תחילתה של פשרה, כחלון דחה את הדד-ליין להעברת התקציב מה-15 במרץ עד לערב ליל הסדר וליברמן לא מניח אקדח על השולחן. אף אחד לא רוצה בחירות, למרות שכל אחד מהם יכול לגזור קופון מקיומן.

גולשי ערוץ 20: נתניהו לא יזם את המשבר, אך יגרוף את פירותיו

בתשובה לשאלה מי אשם במשבר הגיוס, 52% מהגולשים מפנים את האצבע כלפי המפלגות החרדיות, 28% לעבר שר הביטחון ליברמן. בעיני 13% מהגולשים דווקא שר האוצר כחלון, שדורש להעביר את התקציב לשנה הבאה בהקדם הוא שאשם במשבר. רק 6% סבורים שראש הממשלה נתניהו הוא שיצר את המשבר.

רוב הגולשים משוכנעים שהמשבר ייגמר בפשרה, כאשר 73% מהם משוכנעים שהממשלה תשרוד את המשבר הזה – ו-27% חושבים שההליכה לבחירות קרובה. בהתאם לכך, 60% מהגולשים מאמינים שהממשלה תמלא את ימיה, ותשרוד עד נובמבר 2019. 22% מתעקשים שהבחירות יקרו כבר בקיץ הקרוב, אולי מיד אחרי ימי הזיכרון והעצמאות וחגיגות העברות השגרירויות לבירה. 19% סבורים שהבחירות תתקיימנה בעוד שנה.

 

על אף שלפי הגולשים לא נתניהו הוא שחולל את המשבר, 53% מהגולשים סבורים כי נתניהו הוא המרוויח הגדול מהמשבר. 31% מהמצביעים סבורים שדווקא יש עתיד תקטוף את פירות המשבר. 10% סבורים כי דווקא יהדות התורה תהנה ממנו ו-6% סבורים שישראל ביתנו תהנה מכך.

בכלל, ראש הממשלה נתניהו יכול להיות מרוצה מהמשאל הזה. 54% מהגולשים משוכנעים כי אין קשר בין חקירות נתניהו ויציבות הממשלה. 31% מהמצביעים השיבו כי ההשפעה מועטה וגורמת לחריקות בקואליציה שמריחה בחירות, ו-16% משוכנעים שהשינוי נעשה בעיקר בסקרים.

השאלה האחרונה ששאלנו הייתה בנוגע לאופייה של הממשלה הבאה שתקום, במידה שישראל תלך לבחירות כתוצאה מהמשבר הזה. 79% מהגולשים סבורים שתקום ממשלת ימין-מרכז, כמו היום. 13% מאמינים שתקום ממשלת מרכז-ימין, בלי חרדים. 4% חושבים שהבחירות הבאות יובילו לממשלת אחדות ורק 3% סבורים שתקום ממשלת מרכז-שמאל.