צילום: Pixabay

 

העתירה המנהלית היא אמצעי פרוצדורלי משפטי, להבאת טיעוניו של מגיש העתירה (העותר) בפני לעניינים מנהליים. תכליתה המרכזית של העתירה המנהלית היא השגת משפטי (כגון צו "עשה" או צו "אל תעשה") כנגד רשויות ציבוריות, אשר מנויות בתוספות לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים ובעניינים המפורטים באותן תוספות.

להיכן מוגשת העתירה המנהלית

העתירה המנהלית מוגשת לבית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה שנגדה מוגשת העתירה. אולם, כאשר נושא העתירה הוא מקרקעין, העתירה מוגשת לבית משפט כאמור, שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין.

כיצד מוגשת העתירה המנהלית

העתירה המנהלית מוגשת במסגרת מסמך הנקרא "כתב עתירה". כתב עתירה מנהלית צריך להכיל מספר נתונים בסיסיים, שבהעדרם העתירה אינה יכולה להיות שלימה: שמו של העותר וכתובתו להמצאת כתבי טענות, וכן שם עורך דינו (ככל שהעותר מיוצג), פרטי המשיבים לעתירה וכתובתם לצורך המצאת כתבי טענות. כמו כן, על העותר לפרט במדויק מהו עניינו של כל אחד מהמשיבים בנושא העתירה; פרטי ההחלטה שנגדה מוגשת העתירה, וכן מועד פרסומה ומסירתה לעותר או מועד הידיעה של העותר אודות ההחלטה);

כמו כן צריך להיות מצוין מקור הסמכות של בית המשפט (הן הסמכות המקומית והן הסמכות העניינית) לדון בעתירה ועניינו של העותר בעתירה; הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת העתירה; עוד צריך להופיע תיאור מיצוי ההליכים שקיים העותר קודם להגשת העתירה (לדוגמא: עשיית פניה מוקדמת בכתב לרשות). במקרה והעותר לא הקדים לפנות אל הרשות קודם להגשת העתירה, עליו לפרט מדוע;  וכן פירוט הסעד שהעותר מבקש בעתירה.

כתב עתירה יש להגיש ולערוך בהתאם לטופס 1 שבתוספת לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים. לכתב העתירה יש לצרף תצהיר הערוך כמו תצהיר "בג"צי". כלומר, התצהיר אינו צריך להכיל את כל העובדות המפורטות בעתירה, אלא די שהעותר יאמת בו את העבודות המפורטות בעתירה (טופס 2 לתוספת לתקנות). התקנות עוד קובעות, כי בתצהיר צריך המצהיר להפריד בין העובדות שהוא יכול לאמת בתור עובדות הידועות לו באופן אישי לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו. את הטענות המשפטיות שבגוף העתירה, כמובן, אין צורך לאמת בתצהיר. אולם, נהוג שהמצהירים מציינים בתצהיריהם שהטענות המשפטיות נטענות על פי ייעוץ משפטי שהם קיבלו מבאי כוחם.

לעתירה יש לצרף את כל המסמכים הנוגעים לה ואת ההחלטה שעליה משיגים.

המועד להגשת

עתירה מינהלית מגישים במועד "שנקבע לכך בדין", אך בהיעדר קביעה בדין לגבי המועד להגשת עתירה מנהלית יש להגיש אותה "ללא שיהוי" ולכל המאוחר בתוך 45 ימים מהיום שההחלטה נשוא העתירה פורסמה כדין, נמסרה לעותר או נודע לו אודותיה, לפי המוקדם מבניהם.

למרות שהתקנות קובעות פרק זמן של 45 ימים להגשת העתירה, בסמכות בית המשפט לסלק עתירה על הסף אשר הוגשה בתוך מועד זה, אם בנסיבות העניין "היה שיהוי בהגשתה".נושא השיהוי הוא קריטי במיוחד בתחום העתירות בדיני מכרזים, שאז המועד האפקטיבי להגשתן הוא כ-14 ימים בלבד.

לסיכום

סדרי הדין להגשת עתירה מנהלית אינם פשוטים. יש לשלוט היטב בתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים כדי להגיש עתירה שלימה, ללא טעויות. במיוחד יש לשים לב לנושא המועדים להגשת עתירה מנהלית, שכן בפועל, במרבית המקרים, יש להגיש את העתירה בתוך פחות מ-45 הימים הקבועים בתקנות. לצורך הגשת עתירה מנהלית מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בהגשת עתירות כאלו לבתי המשפט לעניינים מנהליים.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.