אחרי הנאום האנטישמי אותו נשא יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס (אבו מאזן), נראה לרגע שרבים בעולם הבינו שישראל היא באמת לא הסיבה בגללה אין שלום בינה ובין הפלסטינים. במאמר מערכת יוצא מגדר הרגיל בניו יורק טיימס, תקפו את יו"ר הרשות ואמרו כי המילים האנטישמיות שנשא בפתיחת ועידת הפרלמנט צריכות להיות המילים האחרונות שלו כמנהיג פלסטיני.

עבאס בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית ברמאללה, 30 באפריל. צילום: רויטרס

 

אבל הדברים של אבו מאזן לא היו צריכים להפתיע איש. בשנים האחרונות יו"ר הרשות נמצא על מסלול השמצות פראי נגד ישראל שלא ניתן להסית אותו ממנו. בפרלמנט האירופי הוא האשים את היהודים בכך שהם מרעילים את בארות המים מהן שותים הפלסטינים, עלילת דם ישנה ונושנה. יש מי שהגדיר את דבריו של אבו מאזן כ"תפיסה היסטורית שגויה". ובכן, מי שמשוכנע שהפלסטינים הם הכנענים, שכתב את עבודת המאסטר שלו על הכחשת שואה, שמאמין שישוע הנוצרי היה פלסטיני ושאנטישמיות נגרמה כתוצאה מהתנהגות היהודים, הבעיה אצלו אינה תפיסת ההיסטוריה אלא תפיסת המציאות.

עבאס, במאמץ מרשים למדי, הצליח להביא את הפלסטינים לנקודה בה המנהיג שלהם מוקצה מחמת מיאוס בעולם המערבי כמעט כמו קודמו, יאסר ערפאת. לישראל נדרשו מאמצים רבים כדי להפוך את מייסד פת"ח ואש"ף למנהיג בלתי לגיטימי, כולל איסוף מודיעיני על מעורבותו בטרור ובהזמנת משלוחי נשק ששימשו את המחבלים נגד יהודים באינתיפאדה.

אז, בדרישת ממשל בוש, הוחלף ערפאת בפקיד עם חליפה שנראה היה פחות נורא מהאיש שלבש מדי צבא וכאפייה. אבו מאזן הבין את הנזק ההסברתי שנגרם לפלסטינים בשל פיגועי הטרור הקשים בלב ישראל ופעל להפסיק אותם. בערוב ימיו, הוא הגיע לאותה נקודת דה-לגיטימציה. בקרוב, סביר להניח, ייגברו הקולות הקוראים להחלפתו ושוב יופיע פקיד פלסטיני נקי מטרור, ראמי חמדאללה.

גדל פה דור שאינו מאמין בזכות היהודים למדינה. טרור אבנים ובקת"בים. צילום: פלאש 90

 

ומה יקרה אז? האם הגישה הפלסטינית תשתנה? בכתבה ששודרה השבוע בכאן, נערה פלסטינית מהכפר עקרבה שבשומרון נשאלה איך היא רואה את העתיד. היא אמרה שהיא מצפה לשלום. עם מי, שואל אותה הכתב. עם הערבים, היא עונה. היהודים לא על המפה – ומבחינת הנערה בת ה-13 הם גם יימחקו מהמפה.

בכל יום שעובר גדל פה דור שאינו מאמין בזכות היהודים למדינה. הנערה הזאת לא לבד, בכל סקרי דעת הקהל על אנטישמיות בעולם הערבי, ערביי יהודה ושומרון גוברים על כולם עם אחוזים מרקיעי שחקים. מה הסיכוי שחמדאללה, שנפגש תדיר עם שר האוצר כחלון, הוא מה-7% שאינם בעלי דעות אנטישמיות על ישראל? מה הסיכוי שיוכל להטות את דעת הקהל הפלסטינית? תחת ממשלתו, ממשיכה הרשות לתקצב את משפחות המחבלים על בסיס איכות הפיגוע שביצעו, להאדיר מפגעים ולהכפיש את ישראל בזירה הבינלאומית.

כדי להוריד את יחסי ירושלים ורמאללה ממסלול הסכסוך, מוטב לשקול מחדש את המחשבה על הקמת מדינה אנטישמית שכנה לישראל. הערבים מסרבים להכיר בזכות היהודים לקיום במרחב הזה כבר 120 שנה, החלפתו של אבו מאזן לא תהפוך אותם לרודפי שלום. הדרך היחידה בה ישראל תוכל לחיות בשלום עם הפלסטינים, למרבה הצער, תמשיך לחייב שליטה מירבית עליהם. הדבר היחיד שמונע כיום מהערבים את מימוש המחשבות האנטישמיות שלהם הוא צה"ל. למען ביטחון אזרחי ישראל, מוטב שכך ימשיך להיות.