שתי הבטחות נתנו בכחול לבן לבוחרים שלהם: לא נשב עם נתניהו ונקים ממשלת אחדות חילונית. את שתיהן הפרו.
גנץ מחזר אחרי נתניהו ומעוניין בו כשותף. אמש בנאומו בבית הנשיא גנץ גם לא פסל את המפלגות החרדיות וגם לא את הבית היהודי כשותפים באותה ממשלת אחדות רחבה.
המילה "חילונית" נזרקה לפח. היא שימשה לא רע את המפלגה בקמפיין שלה וכעת כבר אין בה שימוש. ממש כמו ספין הצוללות שניסו להדביק בכוח לנתניהו.
28 ימים עומדים לרשותו של גנץ. הוא מבין שנתניהו לא יעשה לו חיים קלים ממש כמו שגנץ עשה הכל כדי להכשיל את נתניהו במשימת ההקמה של ממשלת האחדות, כשהמנדט היה בידי הליכוד.
ראש הממשלה יעדיף לתת לגנץ להזיע, להילחץ מכישלון ולהוריד את רף הדרישות שלו. אתמול כבר עשה גנץ את הצעד הראשון כשלמעשה הכשיר את הקרקע למגעים עם מפלגות גוש ה 55. פנייתו האישית לנתניהו הייתה מכבדת וראוייה, אבל עכשיו צריך גם לאמץ את מודל הנבצרות של הנשיא ולרוץ קדימה.
בנוגע לשאלה מי יהיה הראשון ברוטציה – הרי שיש שלל פתרונות והצעות. צריך רק באמת לרצות באחדות ולא רק לדבר עליה.
ממשלת אחדות היא כמו זוגיות. הרווק שרוצה מסגרת והרווקה שמייחלת לחתונה נפגשים, ניצוצות אולי לא נראים שם, והלב לא פועם כמו שמספרים בספרים, ופתאום יש התלבטות כי אולי יגיע מישהו טוב יותר אבל לאחר מחשבה מעמיקה הם מחליטים ללכת עד הסוף ולהיכנס מתחת לחופה. גם אם ההורים פחות מתלהבים ויש כאלו בקהל שבטוחים שהזוגיות לא תהיה לנצח.
נתניהו וגנץ יודעים שהליכה לסבב בחירות שלישי היא סיכון שיכול להצליח לאחד מהם ויכול גם להיכשל. עבור גנץ – האם יצליח לשחזר בפעם השלישית הישג אלקטורלי כזה? ומה יעשה את שיעור ההצבעה במגזר הערבי יחזור להיות נמוך מהרגיל? ונתניהו, שספג מפלה לא פשוטה בבחירות האחרונות, לוקח גם סיכון אדיר כי סביר להניח שעד הבחירות במארס הוא כבר יהיה תחת כתב אישום.
בקיצור, אין אהבה גדולה כאן אבל יש צורך אישי ולאומי להקים ממשלה טובה ורחבה ככל שניתן. כזו שתיתן מענה לצרכים הביטחוניים והחברתיים, ובעיקר תחזיר את המשילות.
הציבור פסימי. במשאל לא מחייב שערכתי בחשבון הטוויטר שלי בימממה האחרונה שאלתי מה לדעתם יקרה בזירה הפוליטית. קרוב ל 800 איש ואישה לקחו חלק במשאל הזה, 71% מהם סבורים שאנחנו בדרך לסבב בחירות שלישי. רק 14% מאמינים שיש סיכוי לאחדות.
זה הזמן של הפוליטיקאים להפתיע אותנו לטובה.



אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20