מאמר מערכת שהתפרסם אמש (שלישי) בעיתון הבריטי 'דה גארדיאן', ניסה לנתח את המציאות הישראלית, ערב הבחירות לכנסת ה-21 ועל רקע העימותים האלימים בגבול הרצועה.

"עמוס עוז המנוח צדק כשאמר כי "כיבוש – בלתי נמנע ככל שיהיה – הוא תמיד כיבוש משחית". הבוחרים הישראלים צריכים להקשיב לו", הייתה הכותרת שנבחרה למאמר.

מחבל מסתער לעבר גדר הגבול ברצועת עזה. צילום: פלאש 90

 

"ישראל ממשיכה במדיניות לא מוסרית ובלתי חוקית"

המאמר ממשיך ותוקף, "בתשעת החודשים האחרונים של 2018, כך על פי האו"ם, נהרג מדי יום לפחות פלסטיני אחד ברצועת עזה  – רבים מהם ילדים – במהלך מחאות לאורך גדר המערכת של ישראל עם עזה וכשהם נאבקים על זכותם לשוב לבתי אבותיהם.

רוב ההרוגים, חלקם חובשים ועיתונאים, לא היו חמושים ולא היוו סכנה לאף אחד, עם האבנים שנשאו בידיהם והסיסמאות שנישאו על שפתותיהם.

ולמרות זאת, ישראל ממשיכה במדיניות לא מוסרית ובלתי חוקית, כשהיא מאפשרת לחייליה –  בחסות משטר דמוקרטי – לירות על אזרחים פלסטינים ולהפגיז אותם – גם את אלו שלא מסכנים אותה.

להגנתם, הטילו הדיפלומטים הישראלים את האשמה על חמאס, הקבוצה המיליטנטית האיסלאמית השולטת בעזה, כמחבלים המארגנים הפגנות "באזור מלחמה".

פגישת רה"מ נתניהו ונשיא ארה"ב טראמפ באו"ם. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

 

"מדינת ישראל מבוססת על פוליטיקה של שנאה ופילוג"

ההתעלמות הבוטה הזאת מחייהם של העזתים וחוסר האחריות, מבוססת על פוליטיקה של שנאה ופילוג, שהיא בעלת השלכות עמוקות על מדינת ישראל. ואם ניתן להרוג ללא פטור מעונש, האם ניתן להמשיך ולשקר ללא תוצאות?

המתח בין מערכת המשפט לבין דעת הקהל יעמדו למבחן בבחירות הכלליות הקרובות בישראל. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, החליט להקדים באופן בלתי צפוי לבחירות מוקדמות בדצמבר, במה שנראה כניסיון שקוף לעצור את החקירות נגדו.

החלטתו של מר נתניהו לפזר את הכנסת באה ימים לאחר שמשרד התובע הכללי המליץ ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד מר נתניהו באשמת שוחד, אישום שהוא מכחיש.

מר נתניהו לא רק רץ לכהונה חמישית, הוא גם רץ על חייו הפוליטיים. עורכי הדין שלו, כך מדווחים, טוענים כי ניתן לדחות את כתב האישום האפשרי בטענה שהוא מנהיג שנרדף על ידי אליטה שמאלנית המורכבת מעורכי דין, עיתונאים וארגוני זכויות אדם.

בהתייחסו לחברו דונלד טראמפ, אמר נתניהו לעיתונאים שישראל יכולה לבחור את הנהגתה רק בקלפי ולא באמצעות חקירות משפטיות, שהן "ציד מכשפות".

כמו נשיא ארצות הברית, המסר של מר נתניהו הוא שהנורמות הדמוקרטיות, אותם כללי סובלנות ואיפוק בלתי-כתובים, נועדו לחלשים, לא לחזקים.

בני גנץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

בני גנץ, יריבו הפוליטי של מר נתניהו, התרברב לאחרונה בקמפיין הבחירות שלו כי ישלח חלקים מעזה "חזרה לעידן האבן". אין תוכנית חדשה – רק מיתוג מחדש של הסטטוס-קוו, הנשמר בכוח על ידי ישראל – עם או בלי הפלסטינים בתוך גבולותיה".

המאמר מסתיים במילים "הישראלים חייבים להתרחק מהכיבוש, שמשחית את החברה שלהם וחונק את הפלסטינים".

המאמר, שפורסם גם בדף הפייסבוק של העיתון גרר כצפוי תגובות רבות – בעד ונגד ישראל. קוראים רבים הגדירו אותו כ"אנטישמי" ו"מנותק מהמציאות", והגדיל לעשות אחד המגיבים שדרש לקבל מהעיתון את מקור המאמר בשפה הפרסית, שכן "ללא ספק מדובר במאמר שנכתב על ידי האיראנים ותורגם על ידי הגארדיאן לאנגלית".

Attachments area

לינור בר-אל

לינור בר-אל