רוב רובם של הישראלים, כמו גם מרבית אזרחי העולם המערבי, בוחרים היום להצטופף ולהתכנס בתוך הערים הגדולות, המציעות להם מגוון של פתרונות מגורים, תעסוקה, חינוך, שירותים ועוד. את הקהילה העוטפת הם ימצאו (אם הם בכלל מחפשים) במקומות אינטימיים כמו בית כנסת, או ברשתות החברתיות ההמוניות שמציע להם המחשב או הסלולר.

ואף על פי כן, בתנועה הקיבוצית עדיין מאמינים שיש להם עדיין מה להציע לישראלים רבים: "הקיבוץ בצורתו המסורתית ובצורתו החדשה עדיין רלוונטיים מאד לאלו המבקשים חיים של שותפות וערבות הדדית, עם רצון לעשיה חברתית משמעותית כקבוצה וכיחידים", מדגיש אמיתי פורת, מזכ"ל .

מדשאות קיבוץ עין צורים. צילום: מיכאל יעקובסון.
מדשאות קיבוץ עין צורים. צילום: מיכאל יעקובסון.

הקיבוץ הדתי מייצג 22 קיבוצים ומושבים, בהם חיים היום 14 אלף תושבים, כ-3,000 משפחות. בקיבוץ הדתי מתכננים היום כ-400 יחידות חדשות להקמה בשלוש השנים הקרובות. אבל לא הכל ממתין לשיווק: חלק מאותן יחידות כבר מיועדות לבני המקום או לממתינים הגרים בשכירות בקיבוץ ונמצאים בהליך קליטה.

אם יש ביקוש, למה לא רואים מאסה של יח"ד?

לדברי מורדי שבט, מנהל מחלקת צמיחה דמוגרפית בקיבוץ הדתי, "400 יחידות דיור זה אמנם לא הרבה, אך מתוך כ-3,000 בתי אב הקיימים כיום, מדובר בצמיחה של מעל ל-10% בשנים הקרובות. על פי התב"עות הקיימות, ניתן לבנות אלפי יחידות בקיבוצים בכלל, לא רק בדתיים. אבל המדינה – רשות מקרקעי ישראל, עוצרת את זה מסיבות שונות.

"צריך להבין שהתנועה הקיבוצית יכולה להיות חלק מהפתרון למצוקת הדיור, כי יש תכניות לצמיחה של התנועה הקיבוצית בכלל ושל הקיבוץ הדתי בפרט. אנו מונים 22 קיבוצים ומושבים שיתופיים ובמרביתם יש תכניות צמיחה, אבל לצערנו זה לא אומר שמי שרוצה לעבור יכול להרים טלפון מחר ולשאול האם יש בית לקנות".

התנגדות המדינה לבנייה בקיבוצים נוגעת לא פעם לאי הסדרה של השימושים החורגים בקרקעות החקלאיות.

שבט: "מה זה קשור להיתרי בנייה? שרשות מקרקעי ישראל תתמודד עם שימוש חורג מול העבריין. למה לא נותנים לי לבנות עקב כך? לא יכול להיות שתוקעים יישוב שלם בגלל זה, חייבים שינוי".

שבט מציין שהקיבוץ הדתי גדל בשנים האחרונות לא רק במספר החברים, אלא גם במספר היישובים. "משואות יצחק וניר עציון, שני מושבים שיתופיים ותיקים, הצטרפו בשנים האחרונות לקיבוץ הדתי וחלק מהתכנית האסטרטגית שלנו זה להתרחב למושבים שיתופיים ולקיבוצים אחרים. יש ישובים שעומדים לבד בשטח וקשה לעמוד לבד מול מערכות שלטוניות. לקיבוץ הדתי יש נציגות בכל הועדות הרלוונטיות".

סטטוס אחד

אז איפה אפשר לבוא לגור? בבית רימון שבגליל למשל, החליטו על קליטה ישירה ואין שם יותר מקום לשכירויות. גם מירב ומעלה גלבוע החליטו כך – במעלה גלבוע ניתן לקנות היום בתים, ובמירב יהיה ניתן בקרוב.

קיבוצים רבים מתנהלים כיום במסלול "שוויוני מתחדש" (סוג של הפרטה). כך בית רימון, טירת צבי, מירב, מעלה גלבוע, סעד, עין צורים, ראש צורים, שדמות, שלוחות, יתיר, כרמל ומעון. בפרקטיקה, שיוויוני מתחדש משמעותו שאמצעי הייצור המשותפים (לקיבוץ) הם בבעלות משותפת, אבל לפרט יש חופש בחירה איפה הוא עובד, כמה הוא עובד, היכן הילדים מתחנכים, מתי לצאת לחופש וכד'. הצריכה לא משותפת הייצור משותף.

בקיבוצים האחרים, "שיוויוני משותף כמו פעם", גם הייצור וגם הצריכה משותפים. ובכל מקרה, חשוב להבין שגם במודל המתחדש המשכורת הולכת לקיבוץ, שמוריד את כל ההוצאות (בעיקר מסי מדינה ומסים ליישוב) ומחזיר לחבר את היתרה, כדי שיעשה בה כרצונו.

בעשורים האחרונים החליטו לא מעט קיבוצים ללכת על מודל ההרחבות, שהציע צמודי קרקע לתושבים חדשים שבדרך כלל חיו בנפרד ליד הקיבוץ הישן. בדיעבד, מסיבות חברתיות ואחרות מעדיפים היום בקיבוצים להכניס את הנקלטים החדשים לתוך הקיבוץ ולא ליצור יותר הרחבות שאינן משתלבות בתוך הקיבוץ, בין אם הבנייה בתוך הקיבוץ הישן ובין אם בפאתי הקיבוץ.
שבט: "לא היה שום קשר ביו תושבי ההרחבה לקיבוץ. אנחנו רוצים להפוך את כולם לחברים. שלא יהיה שוני, שיהיה סטטוס אחד לכולם. אנחנו מציעים לכולם חברות בקיבוץ".

בשורה התחתונה, במרבית הקיבוצים ישנה היום משכורת נפרדת לכל חבר. מדובר כמעט על ישוב קהילתי.

"גם הקיבוץ המתחדש הוא יותר שוויוני מאשר היישוב הקהילתי הממוצע. בכל הקיבוצים יש מדרג שימושים, מה עושים עם הרווחים מהייצור. חלק חוזר למשק להשקעות, חלק לדיבידנדים, וחלק הולך לאסיפת החברים להחלטה מה לעשות עם הכסף לצרכים הקהילתיים. כל קיבוץ גם מחליט כמה בדיוק הולך לצרכי חסד וצדקה. זה אומר שכל שותף בקיבוצים הוא שותף לתרומה למפעלי חסד רבים. בכל קיבוץ מופנה כסף לצדקה, שזה מפעל חסד אדיר של הקיבוצים".

התיישבות ככלי למימוש בעיות חברתיות

שבט מדגיש שחלק מהתיישבות כוללת משימות חברתיות ספציפיות. ליד בית רימון מתגבש גרעין שיבולת, שיכלול כ-50 משפחות שישלבו אוכלוסיות מיוחדות. "20 אחוז מהאוכלוסיה תהיה של שילוב אוכלוסיות מיוחדות. הכל נמצא עכשיו בתכנון. בנוסף, יש לנו 6 קיבוצים עם פרויקט 'בית לחיים' – כמה יחידות דיור בישוב מיועדים לכך ואנחנו פועלים מול העמותות הרלוונטית. בנוסף, יש לנו תכנית לכפרי הנוער שחלקם יהפכו לכפרים שגרים בהם משפחות במגורי קבע, וזה גם פתרון למצוקת הדיור וזו התיישבות משימתית. האם הקיבוצים אכן חוזרים להיות רלוונטיים? נחיה ונראה".

פורת, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, מאמין כאמור בפוטנציאל ומבקש מהמדינה בעיקר לא להפריע: "משבר הבנייה בקיבוץ הדתי נעוץ בעיקר בסירוב של המדינה להכיר בקיבוצים המתחדשים, בכך שאינם יישובים קהילתיים רגילים ולפיכך הם מבקשים לשמור על היותם אגודה שיתופית חקלאית- קיבוץ, בלא שיוך קנייני אישי לקרקע מצד אחד (אלא הסדרים בין החבר לאגודה השיתופית), ומצד שני לאפשר לחברים החדשים לבנות את ביתם בעצמם על חשבונם".

בקיבוץ עלומים   צילום רפי בביאן
רלוונטיים?

"למרות כל אלו, תכניות הבנייה נמשכות. בקיבוצים השיתופיים בונים וקולטים לפי תכנית מוסכמת בכל קיבוץ (בד"כ בקצב מתון) ובקיבוצים המתחדשים מחפשים את כל הפתרונות (גם הזמניים) שיאפשרו המשך בינוי וקליטה. בסה"כ מתוכננות כאמור בקיבוצי הקיבוץ הדתי הקמת 400-500 יח"ד חדשות, וכמספר הזה קליטת משפחות חדשות ב-3 השנים הקרובות".

מלבד זאת, מדגיש פורת, "אנחנו מקווים להוביל כתנועה מיישבת הקמת 1-3 יישובים חדשים, או לצרף אלינו ישובים שיתופיים קיימים, זאת לצד הניסיונות לפעול גם במרחב ההתיישבות העירונית, שעוד מוקדם לדבר עליהם".

ומניין הביטחון שאתם עדיין רלוונטיים?

פורת: "בקיבוצים מתקיימים פרויקטים חברתיים-חינוכיים רבים ומגוונים: גרעיני צב"ר ובתים לחיילים בודדים, קליטת עליה, בתים לחיים ותכניות לבעלי צרכים מיוחדים, חברת נוער ומשפחתון לילדים ונוער בסיכון, מוסדות חינוך תורני גבוה ועוד כהנה וכהנה. יש לא מעט אנשים ומשפחות שבעידן של בדידות וניכור מחפשים קרבה, חיבור אנושי, אחווה במעגלים מתרחבים מהיחיד והמשפחה אל הקהילה, העם ועוד. לאלה מתאים מאד הקיבוץ והקהילתיות של שותפות וערבות הדדית שהוא מציע. הקיבוץ מתקיים כיישוב רב דורי, במרבית קיבוצי התנועה לא תמצא את התופעה של אנשים בגיל השלישי שעוברים לעיר. אנו לומדים לחיות כמשפחה גרעינית גם במשפחה הקהילתית המורחבת- בנערינו ובזקננו".

אפשרויות מגורים בקיבוץ הדתי

טירת צבי
כרגע: 905 תושבים, 186 משפחות.
מתוכנן: הקמת 26 יחידות דיור בהרחבה (רכישת בית).

יבנה
כרגע: 800 תושבים, 190 משפחות.
מתוכנן: בנייה של 20 יחידות (קליטה כחברים).

בארות יצחק
כרגע: 432 תושבים, 110 משפחות (בתי אב).
מתוכנן: 10 יחידות דיור בשלוש השנים הקרובות (קליטה כחברים).

בית רימון
כרגע: 520 תושבים, 80 משפחות.
מתוכנן: קליטת 27 משפחות בהרחבה (רכישת בית).

כפר עציון
כרגע: 960 תושבים, 170 משפחות.
מתוכנן: בנייה של 95 יחידות.

לביא
כרגע: 166 משפחות, 700 תושבים.
מתוכנן: בנייה של 9 יחידות.

מגדל עוז
כרגע: 400 תושבים, 71 משפחות.
מתוכנן: 12 יחידות.

מירב
כרגע: 615 תושבים, 100 משפחות.
מתוכנן: 8 יחידות.

מעלה גלבוע

600 תושבים, 125 משפחות.
מתוכנן: 19 יחידות.

משואות יצחק
כרגע: 600 תושבים, 156 משפחות.
מתוכנן: 12 יחידות.

ניר עציון
כרגע: 428 תושבים, 120 משפחות.
מתוכנן: בנייה של 20 יחידות.

סעד
כרגע: 950 תושבים, 200 משפחות.
מתוכנן: בנייה של 20 יחידות.

עין הנצי"ב
כרגע: 570 תושבים, 140 משפחות.
מתוכנן: 13 יחידות.

עין צורים
כרגע: 700 תושבים, 150 משפחות.
מתוכנן: 12 יחידות.

עלומים
כרגע: 500 תושבים, 100 משפחות.
מתוכנן: 6 יחידות.

ראש צורים
כרגע: 1,000 תושבים, 185 משפחות.
מתוכנן: בנייה של 75 יחידות.

נחמן שפירא

נחמן שפירא

עורך השבועון נופים
נחמן שפירא


:עוד באותו נושא