ישראל מתקדמת: השיעור המירבי של המשתתפים בסקר (38.3%) ענה כי יגיב בהסכמה רבה לשילוב ילדים ממשפחות חדשות (משפחה עם שתי אימהות, או שני אבות או משפחה עם אם יחידנית או משפחה חד-הורית)

יחד עם זאת, חושבים פחות טוב על עצמנו – 54.4% מהמשתתפים סבורים כי החברה הישראלית פתוחה במידה מעטה לשילוב ילדים ממשפחות חדשות

מה שרואים מכאן לא רואים משם: אמנם אחוז נמוך יחסית של הסבים והסבתות חושבים שהם מעורבים במידה רבה בחיי נכדיהם (18.5%), לעומת זאת רוב ההורים (41.6%) חושבים שהסבים והסבתות מעורבים במידה מועטה בחיי נכדיהם.

בדרך להזדקנות האוכלוסייה: ל-89.4% מהעונים בין גילאי 45-54 אין נכדים, ול-61.7% מבני 55+ אין נכדים

שואל בשביל חבר: 45.8% מהנשאלים בסקר מכירים אנשים שבוגדים בבני הזוג שלהם

מרוצים אך צריכים עזרה: רוב ההורים (46.1%) הכי מרוצים מיחסיהם עם ילדיהם, יחד עם זאת כרבע מההורים (24.2%) ענו כי הדבר שהכי יכול לשפר את איכות חייהם הוא עזרה בגידול הילדים. רק 30% מרוצים ביותר מהיחסים הזוגיים שלהם. אחרי העזרה עם הילדים, חלק גדול מהנשאלים ענו כי הדבר שיכול לשפר את איכות חייהם הוא שינוי מקום העבודה (15%), ורק 1.6% ענו החלפת בן זוג

הורים גרושים: מחקרים טוענים כי מערכת היחסים בין בני זוג גרושים היא המשפיעה ביותר על תפקוד ילדיהם, רוב הנשאלים כ-63.3% מבני הזוג אמרו שהעובדה הנ"ל תשפיע על הדרך בה יתגרשו ועל היחסים ביניהם

מגמות – מה בני זוג ישראלים עושים ולא עושים:

קיום יחסי מין: רוב בני זוג ישראלים (56.1%) מקיימים יחסי מין לפחות פעם אחת בשבוע, עלייה לעומת שנה שעברה (47%)

אוכלים ביחד: רוב הישראלים (71.1%) לא חולקים לפחות ארוחה משפחתית אחת ביום, כאשר דווקא הצעירים ביותר (גילאי 18-24) מבין הנשאלים מקפידים לאכול לפחות ארוחה משפחתית אחת ביום (64.7% לעומת 22.3% בקרב בני 45-54) , מדובר בירידה מדאיגה בהשוואה לסקר מכון אדלר של שנה שעברה בו 44.8% ענו כי חולקים ארוחה משפחתית אחת לפחות כל יום

רבים: חמישית מהישראלים רבים לפחות פעם אחת בשבוע

יוצאים לבלות: כרבע מהזוגות בישראל (26.3%) יוצאים לבלות ביחד פחות מפעם בשבוע

הבשורות הטובות – עדיין מרוצים מהזוגיות: 86.5% מהנשאלים ענו כי הם מרוצים מאוד מהזוגיות שלהם (עלייה לעומת שנה שעברה 78.7%)

מכון אדלר מפרסם היום (25.2), יום המשפחה, את תוצאות סקר מכון אדלר ליום המשפחה 2020.

תוצאות הסקר מצביעות על מצבה של המשפחה הישראלית, החווה טלטלות ושינויים רבים, במציאות בה אמצעים טכנולוגיים הולכים ותופסים מקום שהולך וגדל, רשתות חברתיות שבהן אנו שקועים שעות על גבי שעות בלראות חיים של אנשים אחרים, ואתרי אינטרנט שונים שמספקים תכנים אלו ואחרים. יום המשפחה הוא זמן טוב לבחון את המגמות השונות ולהציב זרקור על המשפחה הישראלית ומצבה.

מתוצאות הסקר ניתן לראות, באופן מפתיע, למרות ריבוי הזמן של שימוש בטלפונים החכמים, המשפחות בישראל הולכות ומרבות בתקשורת פנים מול פנים, כ-47% מעדיפים תקשורת זו, ומדובר במגמת עלייה, שכן בשנה שעברה כ-38.4% בלבד השתמשו בתקשורת זו. ודווקא קבוצות הווטסאפ המשפחתיות, שההודעות לא מפסיקות לקפוץ בהן, ירדו מ-33.3% בשנה שעברה ל-30.1% השנה.

בנושא הכלה וקבלה של משפחות ישראליות חדשות (משפחה עם שתי אימהות, או שני אבות או משפחה עם אם יחידנית או משפחה חד-הורית), נראה כי המציאות חיובית הרבה יותר ממה שנדמה לנו, כ-38.3% אמרו כי יגיבו בהסכמה רבה למשפחות החדשות במערכות חינוכיות בהן נמצאים ילדיהם, וסה"כ כ-61.3% נמצאים באזור ההסכמה, יחד עם זאת כ-60% חושבים כי הישראלים פתוחים במידה מועטה או לא פתוחים כלל לאינטרקציה עם המשפחות החדשות.

לגבי השתתפות הסבים והסבתות בחיי הנכדים ישנם נתונים מפתיעים, בעוד אחוז מסויים בקרב הסבים והסבתות ענו כי הם מעורבים מאוד בחיי הנכדים, כ-18.5%, הילדים שלהם – ההורים, ענו ברובם (41.6%), כי הם חושבים שהסבים והסבתות מעורבים רק במידה מועטה בחיי נכדיהם. מהשאלה הזו ניתן גם להסיק כי לרוב האוכלוסייה הישראלית (61.7%), שהיא מעל גיל 55, אין כלל נכדים, נתון שאמור להדאיג בעיקר את המומחים בדמוגרפיה, הדבר עלול להצביע על הזדקנותה של האוכלוסייה הישראלית.

בנושא הבגידות, כמעט מחצית מהישראלים, כ-45.8%, השיבו שהם מכירים אנשים שבוגדים בבני זוג שלהם, סוציולוגים ומומחים רבים יטענו, כי ככל הנראה, הדבר מעיד על סיבה לדאגה בדבר נאמנותם של בני הזוג עצמם זה לזה.

בדבר שביעות רצון של המשפחות בישראל, 46.1% (הרוב), מרוצים מהיחסים עם הילדים שלהם, ורק לאחר מכן הישראלים מרוצים מהזוגיות (כ-30%), באופן פרדוקסלי, ענו המשפחות כי הדבר שהכי יכול לשפר את איכות חייהן הוא דווקא העזרה עם אותם הילדים שהם מרוצים מהיחסים איתם. לאחר מכן, כ-15% טוענים שדווקא שינוי מקום העבודה ישפר את איכות חייהם, ולשמחתנו, רק 1.6% טוענים כי החלפת בן הזוג תפתור את בעיית שביעות הרצון.

לגבי נושא הגירושין, מחקרים קודמים הוכיחו שהיחסים בין ההורים המתגרשים משפיעים הכי הרבה על תפקוד הילדים, כשהצגנו את הטענה הזו בפני ההורים הישראלים, רובם המכריע (63.3%), ענו כי עובדה זו יכולה להשפיע על היחסים בין בני הזוג אם יגיעו לסיטואציה של גירושין.

הסקר בחן גם מגמות שונות בחיי המשפחה הישראלית – מה בני זוג ישראלים עושים ולא עושים ביחד, ואלו הם ההמצאים (הנתונים כוללים השוואה בין סקר 2020 ל-2019):

קיום יחסי מין: רוב בני זוג ישראלים (56.1%), מקיימים יחסי מין לפחות פעם אחת בשבוע, עלייה לעומת שנה שעברה (47%).

אוכלים ביחד: רוב הישראלים (71.1%), לא חולקים אף לא ארוחה משפחתית אחת ביום, כאשר דווקא הצעירים ביותר (גילאי 18-24) מבין הנשאלים מקפידים לאכול לפחות ארוחה משפחתית אחת ביום (64.7% לעומת 22.3% בקרב בני 45-54), מדובר בירידה מדאיגה בהשוואה לסקר מכון אדלר של שנה שעברה, בו 44.8% ענו כי חולקים ארוחה משפחתית אחת לפחות כל יום.

רבים: חמישית מהישראלים רבים לפחות פעם אחת בשבוע.

יוצאים לבלות: כרבע מהזוגות בישראל (26.3%) יוצאים לבלות ביחד פחות מפעם בשבוע.

החדשות הטובות ביותר הן כי למרות ועל אף כל הנתונים, הזוגיות הישראלית מתחזקת, וכ-86.5% מהנשאלים ענו כי הם מרוצים מאוד מהזגויות שלהם, מדובר בעלייה ביחס לשנה שעברה בה כ-78.7% ענו כי הם מרוצים מאוד.


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.