דיון סוער במיוחד התקיים היום (ה') בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוועדה דנה בכוונת רשות השירות הלאומי לשנות את הליך ההצהרה של בנות דתיות. חלק ממשתתפי הדיון האשימו את השר הממונה אורי אריאל ( הבית היהודי) ואת ראש המנהלת שר שלום ג'רבי בעידוד שירות לאומי על חשבון גיוס לצה"ל. בסוף חודש אוקטובר צפוי להתקיים דיון נוסף אליו יגיעו הגופים הנוגעים בדבר.
השר הממונה על השירות הלאומי, אורי אריאל. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
השר הממונה על השירות הלאומי, אורי אריאל. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
השר אורי אריאל הדגיש: "שיהיה ברור, אנחנו לא תומכים בשום צורה בהשתמטות. אנחנו שירתנו בצה"ל ואנחנו בעד צה"ל, רואים בצה"ל דבר קדוש. היה אתמול דיון שהשתתפו בו גורמים שונים כולל משרד המשפטים, עלתה שם הצעה שאנחנו תומכים בה, שההצהרה תינתן כל אחד בעירו במקום שיקבע, נניח במועצה הדתית. בת שתרצה להגיע ולהצהיר תוכל להגיע למקום שהוא לא בתוך בית הדין הרבני אלא בצורה שהיא יותר נגישה וגם יותר אפשרית מבחינת נסיעות הוצאות וכל המשתמע".
ח"כ ענת ברקו (הליכוד) אמרה כי "יש היום מנגנון שמאפשר השתמטות מהצבא. זוהי שיטה דורסנית לעידוד ההשתמטות. ההסתה נגד הבנות הדתיות לא שונה מההסתה של ה-BDS. יש פירצה בחוק שמאפשרת את ההשתמטות והפירצה חייבת להיסתם".
לדברי ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), "מדובר על מהלך ממוסד של המדינה לעודד השתמטות מצה"ל. זה פשוט הפעלת לחץ ממוסד. יש פה צביעות ואפליה מעוררת השתאות. הרי יש בנות שאף אחד לא שואל אותן אם הן רוצות להתגייס. זה מהלך לא טוב למדינת ישראל, לא טוב לביטחון שלנו ורע מאוד לנשים האלה".
ראש חטיבת התכנון באכ"א, תא"ל ערן שני, הסביר את השינוי: "בהחלט יש היקף מסוים של בנות שעושות שימוש ציני בחוק. צה"ל מעודד את הבנות הדתיות להתגייס לצבא ומאפשר להן השתלבות ללא שינוי באורח חייהן. הנוהל הוא שמי שלמדה במוסד דתי יכולה להעביר לנו הצהרה עצמאית באמצעים שונים, ואנו גם מקבלים הצהרות במרוכז מהאולפנה. למה במרוכז? כי בשנים האחרונות הפקסים מקשים על הציבור. אנחנו כרגע עובדים על מהפכה טכנולוגית שתאפשר לכל אחת להעביר הצהרה באופן עצמאי מבלי להזדקק לפקס אלא באמצעות הטלפון".
במהלך הדיון פרץ ויכוח בין רם זהבי מהמינהל לחינוך דתי במשרד החינוך לבין ח"כ מיקי לוי (יש עתיד).
לוי טען שמדובר ב"מהלך של הדרג הפוליטי שדוחף את היד שלו לכל מקום. מגיעים לאולפנות ויוצרים לחץ בלתי סביר על הבנות. התהפכו סדרי עולם – קודם כל צריך ללכת לצה"ל ורק אחר כך צה"ל אומר מי יכול ללכת לשירות לאומי. נחרדתי מעצם הידיעה הזו, זה מהלך לא ראוי. אני מבקש להחזיר את הסדר הקודם".

זהבי השיב: "מערכת החינוך הדתית מחנכת להלימה בין התנהגות לבין תפיסה דתית לבין הלכה. מחנכת לשמירת צוות ולהתנהגות דתית. פסק ההלכה של מועצת הרבנות הראשית קובע שגיוס הבנות הוא לא לפי ההלכה. אנחנו מלמדים את פסקי ההלכה. יחד עם זאת התהליכים החינוכיים שלנו מאפשרים ומכוונים כל תלמיד לבחירה אישית". ג'רבי הבהיר כי הוא יברך על כל סידור בנושא שיתקיים מחוץ לכותלי בתי הספר.

ראש מנהלת השירות הלאומי אזרחי, שר שלום גרבי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ראש מנהלת השירות הלאומי אזרחי, שר שלום גרבי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "היוזמות האלה באות ממקום של פאניקה והיסטריה. אני חוששת הנוהל החדש הזה, שאותן בנות יצטרכו להצהיר תחת עיניהם המקפידות של המחנכות והמפקחות, יוצר לחץ בלתי סביר על המתגייסות".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "יש חבלה של משרד החינוך בהנגשת הידע על הצבא לבנות דתיות. כך יוצא שבנות דתיות לא מודעות לכך ואנחנו פוגשים אותן בהמשך והן אומרות 'לא ידענו'. הדבר השני, יש פה ניצול ציני של מציאות, ואנחנו מכירים את המועקה והמצוקה בבית ספר, וכשמורים מגוייסים להניע לכיוון אחד, כולל שימוש בציוני המגן של הבנות, לכן הנחתי חוק לפיו הבנות יעבירו את התצהיר באופן ישיר לצה"ל, יתנו אותו בבית משפט או בבית דין רבני אבל לא באמצעות גורם שלישי".

עו"ד דרור גרניט משרד המשפטים: "קיימנו דיון אצל המשנה ליועמ"ש דינה זילבר על ההצעה להביא את הדיינים לבתי הספר ואנחנו הצפנו הרבה שאלות משפטיות שונות לגבי כל השלבים של התהליך ואיך הוא מתרחש. סברנו שהשאלות מעוררות קשיים רבים על עצם ההגעה של הדיינים לבתי הספר. לכן עלתה בדיון הצעה שהיא מחשבה ורעיון – שההנגשה של שירותי הדיינים תהיה במקום אחר שהוא לא בבית הספר".
אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20