כנראה שבימין לא הפיקו לקחים ממערכת הבחירות האחרונה שבה נזרקו לפח מאות אלפי קולות של מצביעי המחנה הלאומי – מה שהוביל אותנו למציאות הפוליטית העגומה שבה אנחנו נמצאים.

במקום שנפתלי בנט ייצא לחשבון נפש ממושך, הוא משתוקק לחזור לחיים הפוליטיים. במקום שנתניהו ישריין את איילת שקד בעשירייה הראשונה, כי היא תביא לו הרבה יותר אלקטורט מכחלון ופולקמן, הוא מעדיף שהיא תתמודד הפעם במסגרת אחרת ועל הדרך סוגר אתה חשבונות ישנים. גם פייגלין מאמין שהפעם הוא יצליח, בעוצמה יהודית מבהירים הבוקר שהם יתמודדו בכל מחיר, גם ללא החיבור המתבקש עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי והנה קיבלנו מחנה מפוצל.

אחרי השבוע האחרון טוב יעשו הפרשנים והסוקרים אם לא יחשיבו את ליברמן ומפלגתו בגוש הימין. נתניהו לא חפץ בליברמן, ומטרתו היא להרכיב את הקואליציה הבאה בלעדיו. אם נסתמך על הסקרים של סוף השבוע, ליברמן ממשיך להוות לשון המאזניים.

בנט ופייגלין נפגשו ושוחחו. הארכיון זוכר את הדברים הנוקבים שאמר בנט על פייגלין (וההיפך) רק לפני מספר שבועות, אבל האינטרס לעבור את אחוז החסימה גובר על ההערכה האישית או על עקרונות.

בנוגע לאיילת שקד – טוב תעשה אם תתפקד לליכוד ותחכה למערכת הבחירות הבאה, שיש להניח שתקרה בתוך שנתיים, לכל המאוחר. אין טעם שתיכנס חזרה למפלגה סקטוריאלית שכוחה מוגבל כמו הבית היהודי או תהמר שוב על מפלגת ימין חדשה. אם תעשה זאת ותיכשל שוב ערכה יירד פלאים. היא תיתפס כלוזרית פוליטית סדרתית.

גם את סקרים מוזמנים יציגו לפייגלין ולבנט מצג שווא ולפיו מפלגה מאוחדת כזו עוברת את אחוז החסימה – כדאי להם לשקול שוב את המהלך הזה, שכאמור – מעמיד בסכנה את שלטון הימין. יכולת הארגון שלהם לוקה בחסר, גם תקציבים אין  כשמערכת הבחירות האחרונה נשארו בעיקר גרעונות. ולכן הדרך להתבזות נוספת בקלפיות סלולה, במיוחד אם שיעור ההצבעה יהיה נמוך כפי שמעריכים. הם הרי יותר מכולם יודעים מה הפער בין סקרים מחמיאים לבין תוצאות האמת.

נתניהו מאוד רוצה למחוק את ישראל ביתנו מהמפה הפוליטית. הסיבות לכך ברורות. לא בטוח שקמפיין שלילי מסיבי נגד ליברמן יוביל לתוצאה הזאת, אולי זה דווקא עלול לחזק אותו, ולהפוך אותו לשחקן סופר רלוונטי בבחירות האלה. לפעמים התעלמות כואבת יותר. אם גם בעוד חודש וחודשיים ליברמן ימשיך הציג סקרים מחמיאים, טוב יעשה נתניהו אם ימצא את הגשר אליו. לא מאהבה גדולה, אלא מרצון להרכיב ממשלת ימין ולהימנע מתבוסה מיותרת.

תהיו בטוחים שגנץ, לפיד ואנשיו כבר מחזרים אחרי ליברמן ומבקשים את התחייבותו להקים אתם גוש מרכז-שמאל. האם ליברמן ימכור את עקרונותיו (האם באמת יש כאלה?) ויסכים לשתף פעולה במחנה שמובילים אותו סתיו שפיר, תמר זנדברג וזוכה לתמיכת המפלגות הערביות? כבר למדנו שבפוליטיקה הכל יכול לקרות, ולכן גוש הימין חייב להיות מגובש ולא מפוצל. גם אם זה אומר שכמה פוליטיקאים מוכשרים וראויים כמו בנט ופייגלין יעשו לביתם גם בשנים הקרובות.

הרי טובת המדינה קודמת לאינטרס האישי הצר, הלא כן?



אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20