הפלישה הטורקית לצפון רוג'בה הגיע נכון ל- 24 באוקטובר לסיומה עם הפסקת אש בין טורקיה לכורדים בתיווך רוסי. הפלישה הזאת הייתה הצלחה צבאית לטורקים עם תבוסה לכורדים אולם בו זמנית היא הייתה הצלחה גדולה לציר אסד-איראן-רוסיה כשישנה אפשרות ממשית ליצירת נתיב נוסף בגשר היבשתי האיראני.

בעקבות הצהרת טראמפ מה- 7 באוקטובר על נסיגה אמריקאית מצפון סוריה, טורקיה פתחה בתוך שעות ספורות בהפגזות והפצצות בחלק הצפוני של רוג'בה כלומר סוריה הכורדית. הסיבה לכך היא שיתוף הפעולה בין הypg המיליציה הכורדית המובילה בסוריה לpkk המיליציה הכורדית בדרום מזרח טורקיה. לפי טורקיה בשנים האחרונות מעל ל- 300 אזרחים נהרגו בהפצצות של הכורדים על הערים והכפרים לאורך הגבול של רוג'בה טורקיה וכי אלו שיש להם ניב כורדי דומה לכורדים בטורקיה אולם ניב שונה לעומת הכורדים בעיראק ואיראן מבריחים נשק ולוחמים מסוריה לדרום מזרח טורקיה. בדרום מזרח טורקיה ישנו מרד כורדי מאז 2015 בספטמבר 2019 למשל היו סך הכול 45 הרוגים במרד הזה. מבחינת טורקיה עצמאות או אפילו אוטונומיה כורדית חזקה היא איום על ביטחונה הפנימי לכן פלישה הייתה בלתי נמנעת כשבשנה האחרונה חזרה על הדרישה של אזור פירוז לאורך הגבול בעומק 34 ק"מ. לכן קשה להאמין כי ממשל טראמפ לא היה מודע כי פלישה כזאת תגיע רגע לאחר הנסיגה.

הפלישה עצמה הגיע ב9 באוקטובר כשבזמן קצר הצבא הסורי הלאומי, שהוא שם לקואליציית מיליציות ערביות בחסות טורקיה, יחד עם כוח אווירי וארטילרי טורקי כבשו את תל אביאבד והגיעו לכביש m4 העיר ראס אל עין הייתה מרכז הקרבות. המטרה הכורדית הייתה למשוך את ההתקפה כמה שיותר זמן בתקווה שיגיע גינוי בין לאומי יחד עם אפשרות למכסים וסנקציות על טורקיה שיגרמו לה להפסיק במבצע לכן בעיר זו הכורדים לא הסכימו לסגת או להיכנע עד שב17 באוקטובר הטורקים כיתרו אותם ואלו הוטלו תחת מצור. ההתקפה הטורקית הייתה מוצלחת ובאותו היום מפקד הsdf מזלום קובאני קרא לסיוע חיצוני ולאפשר ללוחמים בעיר לסגת, טורקיה מצידה לא הסכימה לנסיגה מהבנה כי אלו ישמשו כלוחמי גרילה בקרבות אחרים. בנוסף באותו היום בשיחה בין מייק פנס לארדואן הוסכם על הפסקת אש ל- 120 שעות ולנסיגה מראס אל עין, נסיגה שאכן התרחשה 3 ימים לאחר מכן. פנס הצהיר כי הפסקת אש וסיום הקרבות יביאו לביטול הסנקציות שהוטלו על טורקיה יומיים קודם לכן, כלומר סנקציות אלו הן זמניות והסרתן אומרת כי טורקיה לא תפגע כלכלית בטווח הארוך בעקבות הפלישה. הפסקת אש תכלול שטח פירוז בעומק 32 ק"מ ללא נוכחות כורדית.

אולם למרות אותה הפסקת אש הכורדים המשיכו בקרבות כשהליגה הערבית, סעודיה, מצרים, ומדינות אחרות גינו את טורקיה ורק מדינות כמו קטאר ופקיסטאן תמכו בפלישה. גם ישראל גינתה את הפלישה והצהירה כי תסייע הומניטרית לכורדים. ב22 באוקטובר בעקבות פגישה בין ארדואן ופוטין הוחלט על הארכת הפסקת האש ב120 שעות נוספות וכי שטח בעומק 10 ק"מ יהיה אזור סיורים משותף בין טורקיה ורוסיה, כי הכורדים ייסוגו ממנביג' ותל ריפאת, וכל השטח בעומק 32 ק"מ יהיה ללא נוכחות לוחמים כורדים וטורקיה תמשיך להחזיק באזור שבין ראס אל עין ותל אביאד לשם היא מתכננת להכניס בין 1 עד 2 מיליון ערבים, חשוב לדעת כי בעפרין וג'רבלוס היא כבר יישבה 340,000 ערבים במקום הכורדים במקום. הסעיף האחרון בהסכם שנחתם בעקבות הפגישה כלל את המשך השותפות הדיפלומטית לסיום המלחמה הסורית ב23 באוקטובר רוסיה הזהירה את הכורדים כי אילו יפרו את הפסקת האש אז הם עלולים להיות מושמדים על ידי טורקיה ואילו טורקיה הצהירה כי מבחינתה המבצע יכול כבר להיגמר.

יומיים קודם לכן ארה"ב הצהירה כי תשאיר כוח מצומצם בדרום רוג'בה, ככל הנראה 200 לוחמים עם 400 שכירים חרב. מבחינת מספרים על פי טורקיה לכורדים היו מעל ל700 לוחמים הרוגים ולה עם הצבא הסורי הלאומי פחות מ100 ולפי ארגון זכויות אדם מקומי יש מעל ל300,000 עקורים.
בנוסף לכך צריך להבין כי בבחירות המחוזיות הטורקיות ב2019 מפלגתו של ארדואן akp נחלשה בבחירות בין היתר בשל המשך נוכחות של קרוב ל4 מיליון פליטים סורים וכי הציבור הטורקי, בעיקר במחוזות הדרומיים שלה, לא מוכן להמשיך לשכן את אותם פליטים. בשטח הפירוז החדש יוכלו להשתכן 2 מיליון פליטים ערבים להם טורקיה תבנה 200,000 בתים ותשתיות ובכך היא גם תפתור את הבעיה הפוליטית הפנימית שלה, גם תחליש את הכורדים, וגם תהיה לה דריסת רגל בסוריה. וגם התכנית ליישובם תכלול השקעות חיצוניות, בעיקר אירופאיות, כשחברות טורקיות הן אלו שתעסוקנה ביישוב והבנייה מה שגם יסייע לכלכלתה. זו גם אחת הסיבות לאיום של ארדואן לאירופה כי ידחוף את הפליטים מארצו אל עבר היבשת.

אסד הוא המרוויח הגדול ביותר מהמבצע הזה. כבר ב14 באוקטובר הsdf כחלק מהסכם הגנה הסכים למסור לו את התמלוגים על מאגרי הנפט והגז של רוג'בה, כלומר ברגע שהאמריקאים ייסוגו הם יסייעו לו להשתלט על כל מזרח סוריה. אגם אסד, מנביג', קובאני, א-טבקה עם שדה התעופה המקומי, וא-ראקה נפלו לידיו יותר מכך כביש m4 אמור לפי ההסכם הרוסי-טורקי שבו טורקיה התחייבה לשמור על ריבונות סוריה, יהיה בשליטת אסד וכבר עכשיו המעבר הסורי-עיראקי נמצא בשליטתו לאורך כל הכביש עד עין איסה ודרומה לראקה זהו אזור שקודם לכן עם הנוכחות האמריקאית כוחותיו לא יכלו לעבור בו כל שכן אלו של איראן. כלומר עכשיו ישנו נתיב נוסף לשימוש איראני הפצצות אוויריות בשטחו למניעת מעבר נשק לסוריה ולבנון אומרות למעשה הפצצות על יד הגבול הטורקי. בין ה17 עד ה23 באוקטובר היו 4 התקפות אוויריות באזור אבו כמאל כנגד מטרות איראניות והפצצות בחלק הצפוני של סוריה עלולות להיות בקרבה גדולה מידי לטורקים.

למרות תקוות להתנגשות בין טורקיה לאסד התנגשות כזאת לא יכלה לקרות. אסד לא היה מסכים לפזר את כוחותיו על חשבון אידליב לשאר החזיתות בעיקר למקום שהוא בלאו הכי לא שלט בו וארדואן לא היה מסכים לתקוף אותו ולהסתכן בצמצום ייבוא גז מרוסיה ממנה הוא מקבל מעל למחצית הגז של טורקיה בנוסף לכך המטרה הטורקית הייתה הבסת הypg לא הפלת אסד ואילו בין רוסיה, טורקיה, ואיראן יש תיאום בנוגע לסוריה כחלק מוועידות אסטנה וסוצ'י מאז 2016. ישנה אפשרות כי בשנה הקרובה תהיינה התנגשויות נקודתיות בין הצבא הסורי הלאומי לypg שכבר יהיו חלק מכוחות אסד אך זה לא מה שיגרום למלחמה בין המדינות כפי שהמערכה על ח'אן שייחון באפריל אוגוסט 2019 לא גרמה ובה נפגעו חיילים טורקים. ובכלל המטרה הטורקית היא דווקא צפון עיראק שם יש מאגרי גז עצומים עם 2,000 חיילים טורקים ולא סוריה עם בסך הכול 300 מיליארד מ"ק גז. בכל אופן המבצע, שעוד לא וודאי כי נגמר, מחזק את איראן אסד טורקיה ורוסיה על חשבון הכורדים והוא דוגמא למה יכול לקרות בכל פעם שארה"ב פועלת בצורה בדלנית במזרח התיכון.

 

 




מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20