יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
עד השבוע נהג ראש הממשלה להתעלם בנאומיו מיאיר לפיד ומאבי גבאי. המטרה הייתה ברורה: לא להעצים את ראשי האופוזיציה וגם לתת תחושה שאין מנהיג מהצד השמאלי של המפה שיכול להוות אלטרנטיבה ראוייה לנתניהו.
ואז הגיעו הפרשות השונות, וחקירות המשטרה שהפכו את לפיד לעד מפתח בתיק 1000 מעורר המחלוקת. נתניהו כבר לא יכול היה להמשיך ולהתעלם מיריבו. הוא חש פגוע מכך ששותפו וידידו לשעבר, שקיבל ממנו את תפקיד שר האוצר, הפך להיות עד נגדו, או כפי שכינה זאת ח"כ דודי אמסלם "שטינקר". סביר להניח שנתניהו לא חושב אחרת מיו"ר הקואליציה בעניין הזה.
"מה לאומי בלהתערב בחופש הפרט?". גבאי בישיבת סיעה. צילום: פלאש 90
ראש הממשלה מיהר להגיב, הפעם באופן אישי:" העולם הפוך גם בעניינו של לפיד. ברגע שלפיד אומר את מילת הקסם 'נתניהו' העולם מתהפך. הוא מקבל מחיאות כפיים ואני מקבל המלצות."
לפיד חשש ששירבוב שמו לפרשה עלול להצטייר בציבור לא טוב, בטח בקרב תומכי הימין ששוקלים להצביע ל"יש עתיד". הוא הרי מחזר אחריהם נמרצות ומזכיר להם שגדל בבית ימני. אם נתניהו ישייך את לפיד למחנה השמאל זה עלול לפגוע בו אלקטורלית. לכן לפיד מיהר להתראיין ולהקטין את חלקו בפרשה. הוא לא מסכים עם ההגדרה עד מפתח, ובסך הכל מילא את חלקו כאזרח שומר חוק.
ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך חנוכת חדר המיון הממוגן בבית החולים ברזילי באשקלון, השבוע. צילום: פלאש 90
אבי גבאי וחבריו העדיפו גם הפעם להתנפל על נתניהו ולא לעקוץ את המתחרה לפיד. התוצאות לא איחרו לבוא. על פי סקרים שפורסמו השבוע, הליכוד היא עדיין המפלגה החזקה ביותר, לפיד שומר על כוחו ועל פיי חלק מהסקרים מתחזק במעט, וגבאי? ממשיך לדשדש.
מתישהו הוא יבין שכדי להפוך למועמד לראשות הממשלה, ולא רק מטעם עצמו, הוא חייב לירות חיצים גם לעבר לפיד שלוקח ממנו כמה מנדטים טובים.

"ווינר כפייתי"

 בביוגרפיה שכתב בן כספית על נתניהו מכנה אותו כספית "ווינר כפייתי". אחד שלא יודע להפסיד. אני מסכים עם ההגדרה הזאת. יעידו זאת מקורביו שחשבו שימצאו את ראש הממשלה שפוף השבוע אחרי המלצות המשטרה ואחרי חציית הקווים של פילבר.
במקום זאת, הם גילו את נתניהו חד ונחוש להילחם על חפותו. הוא מעביר מסרים מאוד ברורים: הקואליציה יציבה, הממשלה מצויינת, מצבנו בעולם מעולם לא היה טוב יותר וכל הפרשות השונות יסתיימו בקול ענות חלושה. גם פילבר, הוא טוען, לא ישנה את התמונה.
נתניהו ממשיך לעבוד מסביב לשעון, והשבוע גם מבליט יותר מתמיד את עשייתו הציבורית. יעידו על כך ההודעות הרבות שמופצות לתקשורת. הוא חייב לשדר עוצמה כדי לשמור על השקט התעשייתי בליכוד ולמנוע מיריביו – כץ, ארדן וסער – לפעול מאחורי גבו.

בשבוע הבא – פגישה עם טראמפ

בינתיים זה הולך לו לא רע, אם כי יש לא מעט קולות בליכוד שקוראים לנתניהו לצאת לנבצרות. הם לא הרוב, אבל שוליים רחבים שאי אפשר להתעלם מהם.
רה"מ נתניהו והנשיא טראמפ בפתח פגישתם בניו יורק. צילום: אבי אוחיון, לע"מ
בשבוע הבא ימריא נתניהו לארצות הברית. אין כמו פגישה חמה עם הנשיא האמריקני כדי לעודד את רוחו של ראש הממשלה וגם להזכיר לכולם מהן יכולותיו המדיניות. אולי אפילו טראמפ יצ'פר את נתניהו, למשל – בהסכמה אמריקנית לקידום חקיקת חוק הריבונות על מעלה אדומים – כדי לייצב את מצבו הפוליטי של ראש הממשלה.
במקביל, החקירות יימשכו, ההדלפות גם, הניסיונות להדיח את נתניהו יימשכו. השאלה הגדולה אם נתניהו יישבר ויחליט ללכת לבחירות מיותרות. יש לו כמה שבועות לקבל החלטה סופית בסוגייה כבדת המשקל הזאת. ההחלטה תלויה לא מעט בהדלפות ובעוצמת הראיות של פילבר על נתניהו.
אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20