ראש הממשלה החל את סיורו באפריקה בטקס לציון 40 שנה למבצע יונתן באנטבה שבאוגנדה. ראש הממשלה נשא דברים בטקס ממלכתי בו דיבר על המבצע הנועז, על נפילת אחיו , ועל הטרור המאיים גם היום על העולם כולו.

נאומו של ראש הממשלה באוגנדה

“אני נרגש לעמוד כאן כראש ממשלת ישראל, במקום הזה שהביא גאווה אין קץ ללוחמינו, לצה”ל, לעמנו. אני נרגש לעמוד כאן במקום שבו שחררו חיילי צה”ל את החטופים בלבה של אפריקה, אלפי קילומטרים מישראל, עם מפקדים ולוחמים שהשתתפו במבצע. אני נרגש לעמוד כאן עם קרוביהם של ז’אן ז’אק מימוני, אידה בורוכוביץ’, פסקו כהן ודורה בלוך זיכרונם לברכה, שקיפחו את חייהם באנטבה. אני נרגש לעמוד במקום הזה, ממש במקום הזה, בו נפל אחי יוני, מפקד סיירת מטכ”ל, שעה שהסתער בראש חייליו כדי לשחרר את החטופים שהוחזקו כאן”.

כאן, במקום שבו עמד הטרמינל הישן, הוחזקו בשבי בני עמנו כבני ערובה בידי מחבלים אכזריים, ולכאן הגיעו לוחמינו כדי לחלצם במבצע מזהיר שמעטים כמוהו בהיסטוריה. אנטבה תמיד נמצאת איתי, במחשבותיי, בתודעתי, ועמוק בלבי.

חטיפת מטוס “אייר פראנס” לאנטבה נגעה בעצב חשוף של עם ישראל. שלושים ואחת שנים לאחר השואה, שוב בוצעה סלקציה בין יהודים ולא-יהודים על ידי מבקשי נפשנו. המחבלים שילחו לחופש בני לאומים אחרים, ואילו את היהודים דנו לאימת מוות.

המודיעין החיוני שהגיע מאנשי המוסד, ונחישותם של המפקדים, הלוחמים והטייסים הם שהכריעו את הכף בממשלת ישראל לטובת הפעולה. כל אחד מכם, הלוחמים והטייסים שטסו לאנטבה, אלה שנמצאים כאן ואלה שאינם כאן, אנשי חיל האוויר, סיירת מטכ”ל, הצנחנים, גולני וחיל הרפואה, כל אחד מהם טס הנה מבלי לדעת אם יחזור או לא. באתם לחלץ, אבל ידעתם שבמקרה שתהיה תקלה – לא יהיה מי שיחלץ אתכם. ולמרות זאת, כל אחד מכם נלחם על מקומו במטוס, כי הבנתם את גודל השעה ואת גודל המשימה.

באנטבה הצדק גבר על הרשע, ובגלל סיבה פשוטה זו המבצע זכה לאהדת העולם ולתהילת עולם. מבצע יונתן באנטבה הפך לסמל של עמידה איתנה מול הטרור. הוא קבע את הכלל שכשיודעים את מיקומם של בני הערובה – פועלים לחלצם. הוא זקף את קומתה של ישראל בין האומות והכה מכה ניצחת את הטרור. המערכה נגד הטרור נמשכת גם היום. הטרור מאיים על כל מדינה ועל כל יבשת, ועלינו לעמוד מולו ברוח אחת, בחזית אחת, ברוח אנטבה – רק כך נכריע אותו.

הפטריוטים מדברים על ביקור רה”מ באפריקה

לפני 40 שנה, הם נחתו באישון לילה במדינה שהונהגה על ידי דיקטטור אכזרי שסיפק מקלט למחבלים. היום נחתנו לאור יום במדינה ידידותית שמונהגת על ידי נשיא שנלחם במחבלים. התכנסנו כאן לציין אירוע שנתן השראה לעולם ורומם את מצב רוחם של בני עמי. באנטבה, טרור בינלאומי ספג תבוסה כואבת. משימת החילוץ הוכיחה שהטוב יכול לנצח את הרשע, שהתקווה יכולה להביס את הפחד.

היום, הטרור האכזרי שוב סוחף את העולם. עלינו להכיר בכך שלא ניתן לעשות הפרדות במלחמה נגדו. כשטרור מצליח במקום אחד, הוא מתפשט למקומות נוספים. וכשטרור מובס במקום כלשהו, הוא נחלש בכל מקום. זוהי הסיבה שהאירוע באנטבה היה יותר מניצחון ישראלי. זה היה ניצחון של כל האנושות במאבק נגד אלה שמאיימים על התרבות המשותפת שלנו.

הפשיטה על אנטבה הייתה קו פרשת מים בחיי העם שלי. במשך מאות שנים, כבוד הנשיא, היינו ללא מדינה וחסרי יכולת להגן על עצמנו. אף אחד לא בא להצלתנו. נרצחנו במיליונים. הקמתה של ישראל שינתה את כל זה. פעם אחר פעם, ישראל הגנה על עצמה בהצלחה נגד אויבים שמחויבים להשמדתנו.

אבל אולי היה זה באנטבה שבה השינוי היסודי הזה נראה באופן המשמעותי ביותר על ידי עולם. ב-4 ביולי, 1976, ישראל השיקה את משימת החילוץ הנועזת ביותר בכל הזמנים כדי להציל את בני עמה השבויים בלבה של אפריקה. לא היינו חסרי אונים יותר. נעשה את כל הנדרש כדי להגן על האומה שלנו ולחלץ את עמנו.

אותו לילה, לפני 40 שנה, שינה גם את מסלול חיי ואת חייהם של אלה שקרוביהם נהרגו כאן; ז’אן ז’אק מימוני, פסקו כהן, אידה בורוכוביץ’ ודורה בלוך. אחי האהוב יוני, שעמד בראש הכוח שהסתער על הטרמינל הישן התגבר על המחבלים ושחרר את בני הערובה, היה החייל היחידי שנהרג.

להלחם בטרור בכל העולם
להלחם בטרור בכל העולם

למדתי מאחי ומאחרים ששני דברים נדרשים מעל לכל כדי לנצח טרור – בהירות ואומץ. בהירות כדי להבחין בין טוב לרע ואומץ כדי להתעמת עם הרע. בהירות היא הידיעה ששום דבר לא מצדיק טרור. שום דבר לא מצדיק רצח מכוון של חפים מפשע, השחיטה השיטתית של אזרחים. עלינו לגנות את כל פעולות הטרור בין אם הן מתרחשות בפריז, בריסל, באורלנדו, בסן ברנרדינו, בתוניס, בניירובי, בחברון או בנתניה. לצד הבהירות, אומץ היא התכונה החיונית השנייה שנדרשת כדי להילחם במחבלים ובנותני החסות שלהם כדי להגן על הערכים והחיים שלנו.

היום, במקום זה בו אנשים חופשיים הנחילו תבוסה כואבת לכוחות הטרור, אנו וכל המדינות הנאורות צריכים להקדיש את עצמנו שוב לרוח אנטבה. רוח של תעוזה ונחישות, רוח של אומץ וגבורה, רוח שהיא נחושה כמו תמיד להביס את הטרור ולהבטיח את העתיד המשותף שלנו.

באולפן הפטריוטים אמר המגיש אראל סג”ל כי “ביקור כזה לא היה מאז ימי גולדה”, יורם שפטל הוסיף “וזה במסגרת הבידוד המוחלט שלנו, כמובן”.

“נתניהו ממשיך להצעיד את מדינת ישראל קדימה, להיות שחקן חשוב בזירה הבינ”ל. מעבר לזה שתמיד חשוב להרחיב את הידידויות הבינ”ל” אמרה ענבל גבריאלי. “לדעתי יש כאן אולי איזה שינוי תפיסה של רה”מ ולשכתו. במקום ללכת ולהתמודד עם גוש שונא באו”ם אפשר לפרק את זה ולהציע ידידויות אחת אחת. ללכת למקום כמו אפריקה עם משלחת כזאת מכובדת, לנו יש הרבה מה לתרום להם”. הוסיפה.

עם המדינה הכי חשובהבאפריקה, דרום אפריקה, אין לנו שום דבר” אמר בני רבינוביץ’ והוסיף “כי מדינת ישראל תמכה באפרטהייד בדרום אפריקה”. שפטל השיב לדבריו “וארה”ב-לא? וצרפת-לא? ובריטניה-לא? כולם תמכו באפרטהייד והרבה יותר”.

עוד אמר רבינוביץ’ “כשאני ראיתי שיוצאי אתיופיה בישראל מוחים על זה שרה”מ לא ביקר את היהודים הנמקים באתיופיה אז אני אומר לרה”מ כל הכבוד שלא הלכת לבקר את ה-נוצרים”.

ארי שמאי אמר: “שמחתי שרה”מ התנצל על האפרטהייד שמה”. רבינוביץ’ העיר “אם הוא התנצל אז אני חוזר בי”.

הפטריוטים

הפטריוטים


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.