דף הבית > ספורט > נשים חזקות – גם בספורט

נשים חזקות – גם בספורט

לכבוד יום האישה הבינלאומי, בחרנו שתי נשים, אחת אשת עסקים ישראלית מצליחה והשניה ספורטאית אמריקאית בעלת יכולות על שמוכיחות שגם נשים יכולות

סרינה וויליאמס ואלונה ברקת. צילום: רויטרס ופייסבוק

 

בישראל 2018 מתנהל דיון רחב כבר זמן רב בהקשר למעמד האישה. כיום הדיון הזה מתרכז ומתנהל בעיקר בעולם הצבאי והשאלה האם אישה יכולה לבצע משימות מלחמתיות כמו גבר או שלא. השאלה שעומדת בבסיס הדברים היא האם בכלל צריך להשוות תנאים של האישה לגבר או דווקא יש להראות את הפן האחר של האישה באותו התחום.

בספורט, לכבוד יום האישה הבינלאומי, כדאי להזכיר שתי דמויות, אחת מהארץ ואחת מהעולם, שנותנות את הטון כל אחת בתחומה.

סרינה וויליאמס

האמריקאית בת ה-36 היא הטניסאית המצליחה ביותר בטניס הנשי מאז ומעולם. יש לה 39 תארים (23 ביחידים ו-16 בזוגות), והיא גם הטניסאית העשירה ביותר. איך היא עשתה זאת?

נדמה היה שעיקר כוחה של סרינה וויליאמס הוא ביכולת שלה להביא דווקא טניס גברי לעולם הנשי. סרינה גדולה מאוד וחסונה, הטניס שלה עוצמתי מאוד ובאופן כללי, המשחק שלה שונה בהשוואה לשאר הטניסאיות שלא תמיד מדגישות את הכוח אלא צדדים אחרים במשחק.

הגדולה בהיסטוריה. סרינה וויליאמס. צילום: פייסבוק

 

סרינה לא פעם הושוותה לטניס הגברים ולא רק בגלל הצלחתה. כל כמה זמן יוצאת אמירה כמו זו של ג'ון מקנרו מהקיץ האחרון שאמר שאם סרינה הייתה בטניס הגברי אז היא הייתה רק במקום ה-700 בעולם. דווקא במובן הזה סרינה לא נוהגת כמנהג גברים שנגררים לא פעם למלחמות אגו וענתה למקנרו בצורה מדהימה.

"ג'ון היקר. אני מעריצה ומכבדת אותך, אבל בבקשה, בבקשה תשאיר אותי מחוץ להצהרות שלך כל עוד הן לא מבוססות על שום עובדות. אף פעם לא שיחקתי מול שחקן שמדורג 'שם' בסבב הגברים וגם אין לי זמן לדברים כאלה. תכבד אותי ואת הפרטיות שלי בשעה שאני מנסה להביא תינוק לעולם. יום טוב אדוני".

רק לאחרונה סרינה שבה לטניס העולמי לאחר לידת בתה, דבר שבדרך כלל טניסאיות לא עושות אלא עד לאחר סיום הקריירה שלהם, אבל כאמור סרינה קורצה מחומר אחר וכולנו תקווה שהיא תמשיך לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב – לשחק טניס של נשים בדרך המיוחדת שלה.

אלונה ברקת

הבעלים של הפועל באר שבע, היא דוגמה מצוינת נוספת לכך שלא תמיד צריך להשוות ולמצוא דימיון, אלא פשוט להעריך ולהתפעל מהדרך שבה נשים מובילות את התחום שלהן.

ברקת היא האישה היחידה שמשמשת כבעלים של קבוצת כדורגל בליגת העל. היא מצליחה מאוד, והראייה היא שהפועל באר שבע שלה מועמדת משמעותית לזכות באליפות שלישית ברציפות. כל זאת נעשה כאשר אלונה כמעט ולא פוצה פה, לא מתלהמת ולא מחפשת את המיקרופון או את הבמה כל העת.

אלונה ברקת. צילום: עמוד הפייסבוק של הפועל ב"ש

 

הרי בכדורגל הישראלי מה יש לבעלי הקבוצות מלבד פרסום, כבוד ובמה להשמיע את דבריהם? כסף לא מרוויחים יותר מדי, הצלחות בזירה המקומית או האירופאית אין יותר מדי, לכן בעלי הקבוצות עולים לשידור ברדיו, בטלוויזיה, מתעמתים עם שחקנים, מול מאמנים ומול כל דבר שזז, העיקר שירשמו את שמם.

אלונה כמעט ולא מתראיינת, סוגרת יחסית בשקט את הבעיות בקבוצה ולא מוציאה את הכביסה המלוכלכת החוצה, ובאופן כללי שומרת על פרופיל נמוך מתוך ההבנה שהשחקנים הם אלה שזכאים לקבל את הבמה ביום יום ולא היא. הניהול השקט שלה, נתינת האמון בצוות שלה, הם אלה שמוכיחים שלעיתים דווקא המשפט של חכמינו זכרונם לברכה: "כל כבודה בת מלך, פנימה", יכול להוביל להרבה מאוד דברים טובים.

אולי יעניין אותך גם

"עוד 30 שנה לא יהיו שופטי כדורגל"

מערכת ה-VAR שנחלה הצלחה במונדיאל תכנס לשימוש גם בליגת העל בישראל. מה חושבים הפטריוטים?