נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

"חוק ההסדרה מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו", כך תקף הבוקר (א') ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים, את החוק להסדרת מעמדן של קרקעות ביהודה ושומרון.

הלמן מייצג את עמדת היועמ"ש בדיון בהרכב מורחב בן תשעה שופטים בעתירות ארגוני השמאל הקיצוני לבג"ץ נגד חוק ההסדרה. החוק יימנע הרס ויסדיר את מעמדם של מבנים ישראליים שנבנו על קרקעות פלסטיניות ביהודה ושומרון וכן יפצה את בעלי הקרקע בכסף או בקרקע חלופית.

לטענתו, "אחת מתכליות החוק הינה תכלית ראויה, אולם החוק איננו חוקתי". הלמן גרס כי תכליתו הנוספת של החוק איננה רגישה לזכויות האדם של הפלסטינים. "החוק פוגע בזכות החוקתית של הזכות לכבוד. ובעיקר בזכות לקניין", אמר. "אין שום איזון בחוק הזה. יש לחוק תכלית להכשיר את ההתיישבות היהודית, יהא הנזק לבעלי הקרקע אשר יהא. זוהי תכלית לא ראויה".

נציג המדינה לבג"ץ: "פסילת חוק ההסדרה – הפיכה שיפוטית"

את המדינה מייצג עו"ד הפרטי הראל ארנון, זאת בשל סירובו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לייצג את המדינה בטענה כי "אין מנוס מהכרזה שיפוטית על חוק ההסדרה כחוק בלתי-חוקתי אשר דינו בטלות".

לדברי ארנון, פסילת חוק של הכנסת על סמך הדין הבינ"ל הינה חריגה מסמכות. "אם תתקבל הטענה שזה נוגד לחוק הבינלאומי הרי שמדובר פה בהפיכה שיפוטית והשופטים ימעלו בתפקידם לפי חוק יסוד השפיטה".

לדבריו, "זו התפרקות של ריבונות הכנסת" אשר זכותה "להכתיב בחקיקה ראשית את כללי המשחק". לטענתו, התערבות שיפוטית בחוק ההסדרה עלולה לגרור עתירות הנוגעות לרמת הגולן ולירושלים המזרחית.

עוד אמר ארנון כי "המדינה מבינה שללא הסדרה המשמעות היא פינוי המוני של מאות ואלפי משפחות ותוביל למשבר מדיני, פוליטי וחברתי מהשורה הראשונה", וציין כי במצב הנוכחי גם בעלי הקרקעות אינם נהנים מן הקרקע ואף לא זוכים לפיצוי.

עו"ד הראל ארנון המייצג את המדינה בעתירות נגד חוק ההסדרה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"האמצעים שהציע היועמ"ש אינם פחות פוגעניים"

ארנון תקף בדיון את עמדת היועמ"ש לפיה חוק ההסדרה מיותר כי ניתן להחיל את סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון). "כל עיסקה שנעשתה בתום לב בין הממונה ובין אדם אחר בכל נכס שהממונה חשבו בשעת העיסקה לרכוש ממשלתי, לא תיפסל ותעמוד בתקפה גם אם יוכח שהנכס לא היה אותה שעה רכוש ממשלתי", לשון הסעיף.

"מדובר בפיתרון מקומי, מסורבל ומביא בסוף לאותה תוצאה. הפקעת זכות הבעלות מאותם בעלים", השיב ארנון לשופטים. "הטענה שחוק ההסדרה מיותר ושיש כלים אחרים להסדיר את ההתיישבות איננה הופכת את החוק בלתי חוקתי". "האמצעים שהציע היועמ"ש אינם פוגעניים פחות", ציין והוסיף כי "אין דרך אחרת שהיא לא כוללת הפקעת מקרקעין". עוד הובהר מטעם המדינה כי תכלית החוק היא להגן על התיישבות מסיבית מפני הריסה.

יועמ"ש הכנסת, אייל ינון, שנכח בדיון אמר כי החוק נוצר "בשל התנהלות בעייתית ביותר של ממשלות ישראל לדורותיהן. אם החוק ייפסל הבעיה לא תיעלם". ינון הציע לביהמ"ש שלוש חלופות: לראות בחוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך" ולאשר אותו מתוך הבנה כי יש להסדיר את השגיאות מהעבר, צמצום החוק במקום פסילתו או השהיית החוק על מנת לאפשר לכנסת לתקן את החוק.

"החוק חריג ביותר וצריך לצלוח קשיים לא מבוטלים. אבל האם לא יהיה נכון לעשות שימוש יוצא דופן כדי לפתור את המצוקה האמיתית שנוצרה כאן?", תהה ינון.

הריסת עמונה. צילום: הלל מאיר, TPS
"התנהלות בעייתית". הריסת עמונה. צילום: הלל מאיר, TPS

"יש אנשים שלא יכולים לסיים את תהליך הגירושין, לחלק את הרכוש בגלל המצב המשפטי המורכב. התוצאה היחידה של דחיית החוק תהיה אומללות של כל הצדדים. לא תהיה שום תועלת", אמר עו"ד שמחה רוטמן מטעם מועצת מטה בנימין. "אם יש בעיות אפשריות ביישום החוק, אם פלסטיני יאמר גורשתי בכוח ולא בתום לב, תוגש בעתיד עתירה ויישומים ספציפיים ייפסלו. בעיות עתידיות לא צריכות להביא לפסילתו של החוק כעת".

נציג היועמ"ש, ענר הלמן, טען כי "כאשר הכנסת מחוקקת חוק מחוץ למדינת ישראל, באיו"ש, ופוגעת בזכויות אדם של פלסטינים יש להפעיל ביקורת שיפוטית מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". הלמן ביקש כי ביהמ"ש יתמקד בשאלת החוקתיות של חוק ההסדרה, מבלי להתייחס לטענת הדין הבינלאומי ולטענות נוספות. לדבריו, "אין חשש לפינוי אלפי בתים וקהילות שלמות ביהודה ושומרון".

השופטים ציינו כי סעיף 5 חל רק על שליש מההתיישבות ושאלו את הלמן האם בכוונת היועמ"ש להציע פתרון חלופי וראוי או רק לפסול את הפתרון הקיים. "אני לא יכול לענות על זה", השיב הנציג.

המדינה: "הריסת אלפי מבנים – תרחיש שיש להימנע ממנו"

כזכור, לאחר דיון ציבורי סוער עבר החוק בכנסת בשלוש קריאות בפברואר 2017. כחצי שנה לאחר מכן הוציא ביהמ"ש העליון צו ביניים ארעי עד להכרעה בעתירות. לטענת העותרים, ובהם הארגונים "יש דין", "שלום עכשיו" ו"האגודה לזכויות האזרח", החוק אינו חוקתי ואף "מפר את המשפט הבינלאומי".

"תכליתו המרכזית של החוק היא להסיר, אחת ולתמיד, את עננת הקיפאון וחוסר הוודאות המרחפת על פני קהילות שלמות, חלקן ותיקות בשנים", נכתב בתגובת המדינה שהוגשה בסוף השבוע האחרון.

"ממשלת ישראל סבורה כי הריסה של אלפי מבנים באזור ופינוי המשפחות, גברים, נשים וטף – גם אם העילה לכך היא פגמים חוקיים בהקמתם, לרבות חריגות לקרקעות פרטיות – היא תרחיש שיש להימנע ממנו גם במחיר של פגיעה בזכות הקניין של אנשים פרטיים".

הדחפורים בנתיב האבות. צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90


בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20