נכון. זה קשה. גם לנו הפרידה הזאת הגיעה בהפתעה. אבל מיד ננסה להתמודד ביחד,  להיזכר בכמה רגעים גדולים ואולי גם לתהות האם הפרידה הזאת לא הייתה דבר בלתי נמנע כדי להתמודד עם הבעיה, אולי אפילו הבעיה עצמה, או חלק ממנה. מיד ההסברים. אבל קודם, הכינו את הממחטות.

אז מה קרה שם במרצ שהביא היום את גלאון להודיע על התפטרות מהכנסת. גלאון אומרת שאם מרצ לא תיפתח ותשתנה – מרצ לא תהיה. ומה היא לא עשתה, המנהיגה, מה היא לא עשתה כדי לשנות את המפלגה ולהיות חביבה על כולנו.

אחרי ההנגאובר של האלכוהול והחמישה מנדטים בבחירות האחרונות – הגיע הרגע שזהבה גלאון פגשה פנים אל פנים את המציאות. ולמציאות, כמו במציאות, יש נטייה להיות לפעמים, אתם יודעים,  נורא נורא קשה ומרכבת כזאת.

אז המציאות מרכבת, הקושי גובר, העצבים עולים – ואז הפרלמנטרית שזכתה היום לכל כך הרבה שבחים על פעילותה בכנסת לא מוצאת שום מילה אחרת כדי לתאר את עמיתיה לבית המחוקקים – גם ברגעים שהיא מאד מאד כועסת עליהם:

אז רק תולעים? לא רק תולעים. בקלאסה והמורשת שמותירה אחריה מנהיגת השמאל האמיתי של ישראל גם הדבר הזה מעמוד הפייסבוק שלה. ראש הממשלה הוא אפס. ולא סתם אפס, לך הביתה, אפס. שפה יפה, דמוקרטיה. מילים של זהב מפיה של זהבה. OUT

אז האם קוצר הרוח והמילים הרעות שמורות רק לפנים הבית. מה קורה עם מה שמחוצה לו. האם מי שתוארה היום כלוחמת גדולה למען זכויות אדם הייתה כזאת תמיד וכלפי כל אחד. אם כך, לאן התפוגגו חוש הצדק ומידת הרחמים המופגנים שלה כאשר קראה, לא מזמן, לרמטכ"ל לא להמתיק את עונשו של הלוחם אלאור עזריה. לא חנינה, המתקת עונש. קריאה דומה הפנתה  גם לנשיא המדינה. חסידת זכויות האדם נגד הכלי הזה שמאפשר החוק – גם לגרועים שבפושעים. אבל לחייל צה"ל שהרג מחבל. זה לא.

ביום כזה צריך לדבר גם על המוסר הכפול הזה. זה שהגיע לשיאו בחודשים האחרונים, בשתיקה ארוכה, שעדיין נמשכת  על אותו  בעל תפקיד בכיר מטעם מרצ שהואשם בעבירות מין חמורות בקטינה. (אז כן, יושבת ראש המפלגה, הנה כאן יחד איתו, טוענת שפעלה מיד להדיח אותו ממוסדות המפלגה – אבל הכל בלי לומר לציבור אף מילה בקולה – רק הודעה כתובה קצרה שבאה בלחץ אחרי חצי שנה. אז מה קרה למי שעמדה תמיד בחזית המאבק בעברייני המין? מה קרה לה כאשר אחד כזה, לכאורה, על פי כתב האישום,  נמצא בתוך מפלגתה. איך זה שבמקרה הזה לא מצאה את המילים לתאר את תחושת הגועל והסלידה – שהטיבה כל כך לעשות במקרים אחרים.

ואולי, אולי  זה לא יום עצוב למרצ, אולי זה יום שמח למפלגה שמשתחררת ממטען לא קטן של טהרנות וצדקנות – ולכו תדעו. אולי אחרי כל מה שאמרנו והשמענו כאן זהבה גלאון גילתה פתאום דבר אחד או שניים שיעזור לה עכשיו לשנות את מרצ – אבל מבחוץ.

אמיר איבגי

אמיר איבגי