2:58 23/10/2017
מבזקים
דף הבית > חם ברשת > ניצולת השואה מספרת: כך סלחתי למנגלה

ניצולת השואה מספרת: כך סלחתי למנגלה

סרטון בו סיפרה שורדת אושוויץ, אווה מוזס קור, כיצד בחרה לסלוח לרופא הנאצי ד"ר מנגלה זכה ללמעלה ממיליון לייקים ושיתופים ברשת: "לא נוכל לשנות את העבר, זה צעד של ריפוי עצמי"

ניצולת אושוויץ אווה מוזס קור. צילום מסך
ניצולת אושוויץ אווה מוזס קור. צילום מסך

סרטון בו סיפרה שורדת אושוויץ, אווה מוזס קור, כיצד בחרה לסלוח לרופא הנאצי ד"ר מנגלה עלה לרשת ביום רביעי שעבר וזכה ללמעלה ממליון לייקים ולמליון ומאתיים שיתופים ברשת. חלק מהמגיבים בעמוד של באז פיד בו עלה הסרטון הם צאצאים לניצולי שואה שהתקשו להבין את בחירתה של אווה.

קור שנולדה בשנת 1934 נלקחה בגיל 10 למחנה ההשמדה אושוויץ יחד עם בני משפחתה. שתי אחיותיה הגדולות והוריה נספו, אחותה התאומה מרים והיא נלקחו לביתן הניסויים של ד"ר מנגלה. מנגלה עצמו כונה "מלאך המוות" בשל הניסויים שערך בבני אדם, רבים מהם בזוגות תאומים. מטרתו הייתה לגלות כיצד להגדיל את שיערו הילודה ולהשביח את הגזע הארי. בסרטון בן 15 הדקות מגוללת מוזס קור את שאירע לה ולאחותה מרים במחנה. "מנגלה היה סופר אותנו מדי בוקר . והוא רצה לדעת כמה שפני ניסיונות יש לו בכל יום. בי השתמשו לשני סוגים של ניסויים. בימי שני, רביעי ושישי שמו אותי עירומה בחדר עם אחותי ועם עוד זוגות תאומים רבים. במשך שמונה שעות ביום הם היו מודדים אותי ומשווים לאחותי ומשווים לנתונים בטבלה. בימי שלישי, חמישי  ושבת היו לוקחים אותי למעבדת דם, קושרים את שתי הידיים כדי להגביל את זרימת הדם, מוציאים הרבה דם משמאל ונותנים לי לפחות 5 זריקות ביד ימין", סיפרה.

"תכולת החומרים לא ידועה עד היום. אחרי אחת הזריקות הפכתי חולה מאוד עם חום גבוה. זרועותיי וידיי התנפחו וכאבו מאוד. רעדתי בעוד החום של אוגוסט צורב את עורי ונקודות אדומות גדולות כיסו את עורי. בביקור הבא במעבדת הדם לא קשרו אותי ,אלא מדדו לי חום. מיד נלקחתי לבי"ח שהוא ביתן אחר מלא באנשים שנראו יותר מתים מחיים. בבוקר למחרת מנגלה הגיע עם ארבעה רופאים אחרים. הוא מעולם לא בחן אותי ורק הסתכל על הטבלאות שלי ואמר: 'חבל היא כ"כ צעירה, יש לה רק שבועיים לחיות". במהלך השבועיים האלה זחלה אווה על הבקתה בניסיון למצוא מים ושכנעה את עצמה שהיא חייבת לשרוד. לאחר שבועיים ירד החום וכעבור שלושה שבועיים חלף לחלוטין. "כשחזרתי מרים ישבה על מיטה ובהתה בחלל. כששאלתי מה קרה היא אמרה שהיא לא יכולה לדבר על זה ולא תדבר על זה. ולא דיברנו על אושוויץ עד 1985".

בינואר 1945 שוחרר מחנה ההשמדה ע"י הצבא הסובייטי. חמש שנים מאוחר יותר עלו התאומות לישראל. אווה למדה בבי"ס חקלאי, התגייסה לצה"ל ובשנת 1960 נישאה לאזרח האמריקני מייקל קור וקיבלה בהמשך אזרחות אמריקנית. אווה לא הניחה לעברה מאחור ובשנות ה-70 חיפשה אחר "תאומי מנגלה" נוספים. בשנת 1984 הקימו מרים ואווה את ארגון נצח תאומי אושוויץ" (CANDLES) שתומך בניצולים שבוצעו בהם ניסויים במחנה. למעלה מ-100 תאומים אותרו.

"הרגשתי חופשיה מאושוויץ וממנגלה"

בשנת 1985 שאל  אווה את אחותה אם היא זוכרת מה קרה בזמן שהן הופרדו. מרים סיפרה שבמהלך השבועיים בהם הניחו הנאצים כי אווה תמות היא הייתה "תחת השגחת רופאים נאצים 24 שעות ביממה". לאחר אותם שבועיים החזירו אותה למעבדות שם קיבלה זריקות רבות שהפכו אותה לחולה. כשציפתה מרים לילד ראשון היא לקתה בזיהום חמור בכליות שלא הגיב לאנטיביוטיקה. הזיהום החמיר בהריון השני בשנת 1963 אז גילו הרופאים הישראלים כי בעקבות הניסויים באושוויץ כליותיה לא התפתחו מאז הייתה בת 10. "התחננתי אליה לא ללדת ילדים נוספים כי כל הריון עמיד אותה בסיכון", סיפרה אווה. למרות זאת, מרים בחרה להביא ילד שלישי לעולם ובשנת 1987 מצב הכליות התדרדר. "תרמתי לה את הכליה השמאלית שלי. היו לי שתי כליות ואחות אחת אז זו הייתה החלטה קלה", סיפרה אווה. בהמשך פיתחה מרים ציסטות סרטניות בשלפוחית והרופאים פנו לאווה למצוא תיעוד רפואי מאושוויץ, אך זה לא נמצא. מרים נפטרה ביוני 1993.

"חודש לאחר מכן פנה אליי פרופ' מבוסטון ששמע אותיוביקש שאדבר בפומבי". הפרופ' ביקש מאווה להביא איתה רופא נאצי. תחילה הופתעה מההצעה, אך בהמשך נזכרה כי בסרט תיעודי משנת 1992 בו העידו היא ואחותה השתתף גם הרופא הנאצי הנס מינך. הוא סירב להגיע לבוסטון אך הזמין את אווה לביתו. באוגוסט 1993 נענתה אווה להזמנה. "לא תיכננתי לשאול אותו שאלות ושאלתי אותו אם נכנס לחדר גז וידע איך פעל. הוא הנהן ואמר זה 'הסיוט שחייתי איתו בכל יום בחיי'", סיפרה. הרופא הנאצי היה מציץ בחור ההצצה בחדר הגז ולאחר מכן היה מנפיק אישור מוות אחד לכל הנספים ללא שמות פרטיים. בשנת 1995 הזמינה אווה את מינך לאושוויץ לרגל 50 שנות שחרור המחנה וביקשה ממנו לחתום על אישור מוות על גבי הריסות תאי הגז באושוויץ. הוא הסכים. "יש לי אישור מקורי חתום ע"י נאצי ואם מכחיש שואה יאמר לי שהשואה לא קרתה אדחוף זאת לפניו".

עד לפגישה המחודשת עם הרופא הנאצי לא ידעה אווה כיצד להודות לו המחווה וכיצד לספר לאחרים "כי זה נראה מוזר". היא החליטה לכתוב לו מכתב בו היא מודיעה לו שהיא סולחת לו על מעשיו. "הדבר שגיליתי על עצמי היה משנה חיים – גיליתי שיש בי כח לסלוח. אף אחד לא יכל לתת לי או לקחת אותו ממני ויכולתי להשתמש בו כרצוני. כקורבן בן 50 שנה לא ידעתי שהייתה לי שליטה על חיי. לא ידעתי איך לכתוב את מכתב החמלה ולקח לי 4 חודשים לנסח אותו, אז חשבתי שכדאי שמישהו יעבור על מה שכתבתי כי האנגלית שלי טובה אבל הדקדוק פחות טוב". את המכתב נתנה לפרופ' לאנגלית שאמרה לה שאת המחילה האמיתית היא צריכה להפנות לד"ר מנגלה. "לא הייתי מוכנה עדיין לסלוח למנגלה. היא אמרה 'בסדר, נפגשתי איתך, תיקנתי את המכתבים, עשי לי טובה – בלילה תעמידי פנים שמנגלה בחדר ואת סולחת לו. אני רוצה לדעת איך זה יגרום לך להרגיש'. חשבתי שזה רעיון מעניין ובבית עשיתי דבר אחר".

"בחרתי 20 מילים רעות שכתבתי וקראתי אותן בקול תוך שהעמדתי פנים שהוא בחדר, ואמרתי 'למרות כל זה אני סולחת לך'. זה גרם לי להרגיש טוב. לי,שפן  הניסיונות הקטן מלפני 50 שנה, יש כח על מלאך המוות של אושוויץ". למפגש באושוויץ הגיע מינך מלווה בבנו, ביתו ונכדתו ואווה הגיעה עם בנה ונכדתה. "קראתי את הצהרת אמנסטי שזה תיעוד טוב, חתמתי על זה, ומינך חתם על המסמך שלו. הגשתי חופשיה מאושוויץ וממנגלה. "כשסלחתי לו ידעתי שרוב הניצולים גינו אותי ומוקיעים אותי עד היום", סיפרה אווה. " צעד של ריפוי עצמי, צעד של שחרור עצמי והעצמה עצמית. כל הקורבנות פגועים, מרגישים חסרי אונים, חסרי תקווה, חסרי ישע. אני רוצה שכולם יזכרו שלא נוכל לשנות את שקרה, זה החלק הטרגי, אבל אנחנו יכולים לשנות את יחסנו למה שקרה" הסבירה.

בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הציות של ח"כ סמוטריץ'

סמוטריץ' נגד קמפיין MeToo#: "שקרי ומסוכן"

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ יוצא נגד הקמפיין הקורא לנשים לספר על הטרדות מיניות שעברו וטוען כי הוא "מציג את כל הגברים כאנסים"