תיראו מופתעים: כשנה אחרי שפינתה את כיסאהּ לבאה אחריה, העניקה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור, ראיון לעיתון 'ידיעות אחרונות', בו היא מתפנה להביע את דעותיה בשלל הסוגיות העומדות לפתחו של בית המשפט העליון, העומד בפני ביקורת נוקבת בשנים האחרונות בעקבות התערבותו במדיניות הממשלה.

"השופטים אינם באים להשליט את השקפותיהם הפרטיות". נשיאת העליון מרים נאור ביום פרישתה. צילום: פלאש 90

"לא היה צריך לחוקק את חוק הלאום, מעורר תחושות קשות בקרב אזרחים לא יהודים"

"חוק הלאום בעיניי הוא חוק מיותר", הכריזה הנשיאה לשעבר. "לא היה שום צורך לחוקק אותו, והוא מעורר תחושות קשות של ניכור בקרב אזרחי ישראל שאינם נמנים עם האזרחים היהודים. לבני המיעוטים השונים – דרוזים, ערבים, צ'רקסים ועוד – ישנה תחושה קשה ולפיה החוק הפך אותם לאזרחים מסוג ב'. גם אם בחיי המעשה לא יחול שום שינוי, עדיין חזקות מאוד תחושות הניכור והעלבון. מוטב היה שהחוק לא היה בא כלל לעולם".

נאור הוסיפה כי היא מבקשת לא לעסוק "בשאלה המשפטית התלויה ועומדת בבית המשפט העליון, האם יש לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוק יסוד". אך כן אמרה כי לדעתה, "המעט שניתן וצריך לעשות הוא לתקן את החוק ברוח עקרונות מגילת העצמאות, כך שיובטח שוויון לכל אזרחי המדינה. יש להרגיע את הרוחות ולהבטיח שוויון לכל בני המיעוטים. זה המעט שצריך לעשות".

"מוטב שהחוק לא היה בא לעולם". מוחים ערבים בהפגנה נגד חוק הלאום. צילום: תומר ניוברג, פלאש 90

 

לדבריה, מדינת ישראל נוסדה כמדינתו של העם היהודי ומספיק את חוק השבות ואת חוק הדגל והסמל כדי להבטיח את הצביון היהודי שלה.

"הייתה לי אמפתיה לסבל תושבי דרום ת"א"

דברים ברוח זו משמיעה הנשיאה לשעבר באשר ליחס למסתננים שלא כחוק אל מדינת היהודים. "בכל פסקי הדין בנושא המסתננים פסק בית המשפט על פי הדין", טענה נאור. "שמענו את תושבי דרום תל־אביב, הבנו את סבלם. תושבי דרום תל־אביב גם ערכו הפגנות ליד ביתי והייתה לי הרבה אמפתיה אליהם, אולם סבלם אינו יכול להיות סיבה לכך שנפסוק שמעשים שאינם חוקיים הם חוקיים".

"ניתן להכיל בארץ מספר סביר של מסתננים"

נאור הביעה צער על ביטול מתווה האו"ם שתוכנן. "בשלב מסוים הציע ראש הממשלה בתיאום עם האו"ם מתווה שלפיו ניתן יהיה לשלוח בחסות האו"ם פליטים למדינות מערביות שונות, ואילו החצי האחר יקבל רישיון שהייה לחמש שנים בישראל. מצער שתוכנית זו בסופו של דבר לא יצאה לפועל. לדעתי, אם ניתן הדבר, כדאי גם היום לחדש אותה".

"הייתה לי אמפתיה לתושבי דרום ת"א". תושבי דרום ת"א מפגינים מול ביתה של נשיאת העליון דאז מרים נאור, ספטמבר 2017. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

 

כמי שמודעת לביקורת הנוקבת על הכנסת השקפת דעותיהם האישיות של השופטים אל תוככי בית המשפט, היא טוענת כי דווקא פסקי הדין בענייני המסתננים בהם התערב בג"ץ – יוכיחו אחרת. "חלק מפסקי הדין בעניין המסתננים הם דוגמה יפה לכך שהשופטים אינם באים להשליט את השקפותיהם הפרטיות, אלא הם פוסקים לפי הדין. בית המשפט העליון קבע שעל דרך העיקרון מותר להרחיק מהארץ את מי שנכנסו שלא כדין, אלא שבשל ההסכמים עם מדינה אפריקאית שלישית לא ניתן היה לעשות כן".

"הייתי רוצה לראות את מדינתי פועלת באופן הומני יותר"

עם זאת, כעת היא לא חוששת להביע את השקפתה בעניין ואומרת כי "כאזרחית במדינה עמדתי על כך בפסיקתי, הייתי רוצה לראות את מדינתי שלי פועלת באופן הומני יותר. ניתן, לדעתי, להכיל בארץ מספר סביר של מסתננים". אולם היא מודה כי משפטית: "לא ראיתי זכות לעצמי לקבוע שיש על הממשלה חובה להשאיר את המסתננים בארץ, אם ניתן להרחיקם באופן חוקי".

"ניתן להכיל". מסתננים ברחובות נווה שאנן, דרום ת"א. צילום: סוזנה שאנן, פלאש 90

 

נאור אף מתחה ביקורת על הממשלה שלא הביאה לפיזורם של המסתננים ברחבי הארץ. "בית המשפט קבע, וחזר וקבע, כי מותר לפזר את השוהים שלא כחוק ברחבי הארץ. אין סיבה שאחוז כל כך גבוה מהם ישהה דווקא בדרום תל־אביב. קשה להבין מדוע הממשלה לא פיזרה את המסתננים ברחבי הארץ, כפי שנקבע בפסקי הדין שהיא זכאית לעשות", אמרה.

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20