בפרשתנו אנו עדים ללידתה של רח"ל (רשות חירום לאומית) הראשונה בהיסטוריה, בראשותו של יוסף. תכנית החירום המצרית היא מודל ללמידה באקדמיות בעולם כיצד יש להכין מדינה לתקופת חרום של שבע שנות רעב וכיצד יש לנהל את מצב החירום בפועל. יוסף מתגלה כאסטרטג מהמעלה הראשונה בתחום המאקרו חירום.

אך ראשית, ענין רב לנו בעצם התופעה המיוחדת, במינויו של יוסף הזר, העבד והאסיר, כמשנה למלך פרעה וההפקדה המפתיעה בידיו את ניהול הסיכונים וההערכות של המעצמה הגדולה בתבל למצב החרום, לקראת שבע שנות הרעב.

יוסף במצרים

יש להניח שטורי הפרשנות בעיתונות המצרית באותה עת ביקרו בחריפות את ההחלטות ההזויות של המלך וקראו לו להתעשת מהר, שמא יהיה מאוחר. הם בוודאי העלו תמיהה כיצד המלך חורג מפרוטוקול נציבות שירות המדינה המצרית בדרכי מינוי בכירים למשרות מרכזיות. כיצד המלך מעדיף אדם צעיר, חסר ניסיון ניהולי, אסיר, עבד עברי זר, על פני גלריה של מומחים, בעלי ניסיון, בעלי ותק, כדוגמת החרטומים וחכמי מצרים. הכול נראה הזוי, מוזר ולוקה בחוסר אחריות של המלך.

אז איך בכל זאת המלך של המעצמה הגדולה דאז, ממנה את יוסף כראש רח"ל?

על מנת להשיב לשאלה זאת, ננסה לחבר את מקרה המינוי של יוסף לחג החנוכה, למקרה של נס פך השמן. אפקט נס פך השמן בחנוכה מעלה את השאלה שנשאלה על ידי "הבית יוסף" (רבי יוסף קארו, המאה ה-16) ב"אורח חיים" סימן תר"ע: מדוע חוגגים את חנוכה שמונה ימים ולא שבעה ימים, שהרי בפך היה כבר שמן שהספיק ליום אחד והנס היה שהשמן הספיק לעוד שבעה ימים?

מכבים

כאשר החשמונאים נכנסו לבית המקדש הטמא, הם נתקלו בפך קטן זרוק שבוודאי לא היה נראה מרשים, לפחות במראהו החיצוני. הנס היה באמונה של החשמונאים בפוטנציאל של הפך, להפתיע ביכולת שלו, להוציא מתוכו תפוקה של שמן שתספיק לשבעה ימים. נראה שאפקט נס פך השמן מתקיים גם אצל פרעה. הוא איננו מתרשם מהפרופיל החיצוני של יוסף ובעובדה שהיה זר, עבד וחסר כל ייחוס, מעמד והשכלה פורמלית. החיצוניות שלו הייתה דומה למראה החיצוני של פך השמן. למרות זאת פרעה איננו נגוע בקיבעון מחשבתי, הוא מסתייע באינטואיציה שלו, הוא נעזר ב-MRI אנושי, ורואה מבעד למראה החיצוני ונייר קורות החיים הדל של יוסף את הפוטנציאל והיכולות שבתוכו. מינויו של יוסף למשנה למלך האו בעצם גם נס.

עתה עובר המיקוד מפרעה ליוסף. פרשתנו מתארת את גדולת כשרון מנהיגותו הניהולית של יוסף המשנה למלך מצרים, ראש רח"ל, בתכנון אסטרטגי ובניהול מצרים הגדולה, לקראת ובמהלך שבע שנות הרעב.

יוסף, למעשה, מציג לנו מודל ניהולי של מדינה במצב חירום ומשבר, הנשען על מתווה של 10 עקרונות. התכנית הזו הייתה הצלחה יוצאת דופן ונלמדת עד היום באקדמיות של מדיניות ציבורית וניהול מצבי חירום ברחבי העולם. פרופ' נחמה לייבוביץ', בדרכה המתודולוגית ומאירת העיניים, משרטטת בפרשתנו את פעולותיו של יוסף בניהול החירום.

יוסף מקבל את המינוי, והפעולה הראשונה שהוא עושה היא, לימוד ועבודת שטח ברגליים: "ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל ארץ מצרים". בעקבות זאת נולד מתווה 10 העקרונות של תכנון ההערכות וניהול מדינת מצרים בחירום:

1. מדיניות ממשלתית מרכוזית של אגירה ממלכתית וניהול ממשלתי אקטיבי: "וְיִקְבְּצוּ, אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת, הַבָּאֹת, הָאֵלֶּה; וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ" (מ"א, ל"ה). המדינה בניהולו של יוסף, איננה מדינה חלולה. היא איננה מתנערת מאחריותה הבלעדית, ממלאת תפקיד דומיננטי ולא מותירה את הטיפול במצב החירום לחברה האזרחית (עמותות וארגונים).

2. מו"פ – מחקר ופיתוח של טכנולוגיה, לשמירת איכות טריות המזון מפני קלקול: "הוא עפר לח אדום ומעמיד את הפירות, דברים שהן מעמידין (משמרים) פירות (בראשית רבה צ', ה').

3. הנהגת תכנית חסכון בתקופת 7 השנים הטובות: "הוא (יוסף) קנה את אוכל שדה כל  עיר ושמר אותו כרכוש המדינה. אחר כך בעת מצוקה, חזר ומכר אותו לבני העיר. בדרך זו השיג קימוץ נבון. אדם נוהג חסכון במה שקנה בכספו, אך הוא מזלזל במה שקיבל במתנה" (רש"ר הירש).

4. סיוע למדינות חוץ ושמירה על מעמדה המרכזי של מצרים באזור: "וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף" (מ"א, נ"ז).

5. שינוע המזון באמצעות תשתיות לוגיסטיות מתקדמות ויעילות, ודאגה לנגישות וזמינות שירות המזון לתושבים בכל עיר ועיר: "וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ" (מ"א, ל"ה).

6. טיפול פסיכולוגי בתגובות ורגשות של העם, בשקיפות ובנראות: "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם; וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף" (מ"א, נה') – "נתכוון (יוסף) לפתוח האוצרות כולן, כדי שיראו אנשי הארץ כל הריבוי (שפע המזון הנאגר באוצרות) ולא ירעבו, כי הרעבון יכנס ללב האדם, כשיראה שיש מחסור וכשיראו כל האוצרות הנפתחות, יתקרר חום הרעב שבוער בלבם" (בעל "האור החיים", רבי חיים בן עטר).

7. מלחמה בספסרות, בשוק השחור ונגד עליית מחירים בדרך של חקיקה והמצאת הדרכון הראשון: "שלא יכנס אדם בשני חמורים ושלא יוליכו חמרים תבואה ממקום למקום ושלא יכנס אדם שלא יכתוב שמו ושם אביו ושם זקנו" (בראשית רבה, צ"א, ד').

8. הצבת דוגמא אישית בהתנהגות ובאתיקה של מנהיג, מנהל, ועובד ציבור: "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו, וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם, לְפִי הַטָּף" (מ"ז, יב'), "אף על פי שהיה בידו להרבות להם מזון, נתן להם במידה מספקת, בזמן שהציבור שרוי בצער, אל יאמר אדם, אלך לביתי, אוכל ואשתה ושלום עליך נפשי" (עובדיה ספורנו).

9. העצמה של העם הפשוט, שמירת עצמאותו וחירותו ומניעת מכירתו לעבדות לפרעה. המצרים מציעים ליוסף: "קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ, בַּלָּחֶם; וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ, עֲבָדִים לְפַרְעֹה" (מ"ז,י"ט). אולם יוסף מסרב להצעת העבדות: "וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה" (מ"ז, כ').

10. שמירת הלכידות הקהילתית: "וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים: מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם, וְעַד קָצֵהוּ" (מ"ז, כ"א). מפרש הנצי"ב: "העביר לערים: שלא העביר יחיד יחיד למקומות מפוזרים, אלא כל עיר לעיר אחת, כדי שלא יאבדו חברתם". כנראה שהרצל, חוזה המדינה, הושפע אף הוא מיוסף במצרים. ביומנו ובספרו 'מדינת היהודים' (1895) הוא כותב: "אנשינו חבורות חבורות יצאו, למשפחותיהם ולילדיהם". יוסף, ואחריו הרצל, הבינו את חשיבות הלכידות הקהילתית והמשפחתית, כחיסון משמעותי בעמידות ובהתמודדות עם קשיים של משבר וסערות שנכפים על אנשים וקהילות.

פרשתנו מלמדתנו אותנו כיצד יש להתמודד, להיערך ולנהל מצבי חירום ומשבר. הסינים כותבים את המילה משבר בשתי תת-מילים: סכנה והזדמנות. יוסף הופך את המשבר לשבר, את הלימון ללימונדה ואת הסכנה והקושי – להזדמנות ולמינוף. אנו עדים בפרשתנו למתכון של שילוב מנצח בין אישיות, תכונות, ערכים, מידות וכישורים לבין יכולות ניהול המתמזגים כולם ביוסף המנהיג, מנהל רשות החירום הלאומית של מצרים. מסתבר שפרעה לא טעה בבחירתו ומינויו של יוסף לתפקיד הרם. אפקט פך השמן של חנוכה עשה את שלו.

שבת שלום וחג חנוכה שמח

ד"ר זאב ווה פרידמן

ד"ר זאב ווה פרידמן

מנכ"ל מלב"ב למען חולי האלצהיימר ומשפחותיהם. לשעבר מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב-יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות