No Tag To Print

מצפה כרמים: פיגוע משפטי להתיישבות | פרשנות

פסק הדין של בג"צ בעניין מצפה כרמים, הינו בבחינת פיגוע משפטי להתיישבות ביהודה ושומרון | עו"ד יוסי פוקס פרשן משפטי ערוץ 20

כבר הורגלנו לפסיקה הנרחבת והמקוממת שיצאה תחת ידו של בג"צ, המתייחסת לקרקעות שחילק חוסיין מלך ירדן למקורביו לאחר שכבש את שטחי יו"ש באופן בלתי חוקי בשנת 1948, כ"מקרקעין פרטיים", לשטחי ערש ההיסטוריה של העם היהודי, כ"שטח בתפיסה לוחמתית", לריבון הישראלי "ככובש" ולתושבים הערבים כ"אוכלוסייה מוגנת" וככל הנראה, את שכתוב ההיסטוריה הזה, ניתן יהיה לבטל רק באמצעות החלת ריבונות ישראלית מלאה על השטח.

אך הפעם, בג"צ לא הסתפק באימוץ הנרטיב הפלשתיני תוך שהוא מודה בפה מלא שהעותרים לא הוכיחו שהם בעלי הקרקע, אלא קבע מספר תקדימים מסוכנים בתחום דיני הקנין ביו"ש ובעיקר בסוגיה המכונה "תקנת השוק", המעוגנת בסע' 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי וקובעת כי "כל עיסקה שנעשתה בתום לב בין הממונה ובין אדם אחר בכל נכס שהממונה חשבו בשעת העסקה לרכוש ממשלתי, לא תיפסל ותעמוד בתקפה גם אם יוכח שהנכס לא היה אותה שעה רכוש ממשלתי".

הפרשנות הסבירה של תקנת השוק, כפי שהתפרשה בבית המשפט המחוזי, הינה כי כל שטח שמוחזק על ידי המדינה נחשב כרכוש ממשלתי וכי משעה שנעשתה עסקה בתום לב מול הממונה, מצד החטיבה להתיישבות ומכוחה העניקה החטיבה למתיישבים זכויות בר רשות במגרשים, הרי שקיימת הסתמכות מוחלטת של המתיישבים על רשויות המדינה כי הוענקו לה זכויות כדין ולפיכך, מדובר במקרה קלאסי של מימוש תקנת השוק.

אך בג"צ סבר אחרת ואף שהכיר עקרונית בקיומה של תקנת השוק ביו"ש, עיקר ממנה כל תוכן ומשמעות, עקר את מעמדה המעין קנייני של זכויות בר רשות, עקר את מושג ההסתמכות החוזית של רוכשים שקיבלו בתום לב את אישורי זכויות בר הרשות על מגרשיהם והורה על עקירת בעלי הזכויות מבתיהם בתוך 3 שנים.

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

תקדים ראשון לעקירת מתיישבים שיש להם אישור זכויות בר רשות על מגרשיהם, שלא במסגרת החלטה מדינית.

תקדים ראשון שבו נקבע שהזכות הקניינית התיאורטית של הבעלים הפלשתיני הלא ידוע, גוברת על הזכות המעין קניינית של בר רשות שנרכשה על ידי תושב ישראלי בתום לב מהחטיבה להתיישבות.

תקדים ראשון שבו נקבע ששטח שנתפס על ידי הריבון בשטח, בדרך של צו תפיסה צבאי (חלק לא מבוטל מהתיישבות הוקם בדרך זאת) איננו נחשב "רכוש ממשלתי".

תקדים ראשון של הפעלת תקנת השוק על זכויות שהוענקו למתיישבים ובג"צ קובע כי תום הלב של המתיישבים אינו רלוונטי לסעיף, אלא רק שאלת תום הלב של הממונה, האם היו לו תמרורי אזהרה באשר לשאלת ההתאמה בין השטח המוכרז לשטח הנכלל בתכנית המתאר.

המשמעות הרסנית: הסדרת 4000 בתים בישובים ותיקים ומבוססים ביהודה ושומרון, שנגרעו מהקו הכחול בהתיישבות, בחוסר סמכות, על ידי "צוות קו כחול", איננה תלויה כלל בשאלה האם המתיישבים רכשו את מגרשיהם ו/או בתיהם, בתמורה ובתום לב (התשובה לכך חיובית ב-99% מהמקרים), אלא תלויה בשאלה כיצד בג"צ יפרש את תום הלב ההיסטורי של הממונה בכל אחת מתוכניות המתאר הללו.

ותודה רבה ליועמ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט, שהתנגד לחוק ההסדרה וגרם לביטולו בבג"צ, בטענה כי ניתן להסדיר את כל הבתים הללו דרך  תקנת השוק וללא צורך בחקיקת חוק ההסדרה.

It is not Android