אצלם זה לא יקרה. צילום: אתר ה-NBA
קללות לא מתקבלות שם. צילום: אתר ה-NBA

 

אתמול התקיים משחק שגרתי ב-NBA, גולדן סטייט נגד מילווקי. משחק נטול אווירה טעונה או יריבות ספורטיבית. לאחר כניסה לסל של שחקן הווריורס קליי תומפסון, פצח אוהד מילווקי שישב קרוב לסל בסדרת קללות לכיוונו. תוך שניות, מחליטים המאבטחים להוציא את אותו אוהד מחוץ לאולם, על אף שרכש כרטיס כדין.

בתקופה דומה לפני שנה, צ'ארלס אוקלי, אגדה במדי הניו יורק ניקס, יושב באחד ממשחקיה הביתיים של קבוצתו לשעבר. אוקלי מקלל את בעלי הקבוצה ומביע ביקורת נגדו קשה וחריפה. מאבטחים שמגיעים מקום דורשים ממנו לעזוב, ושזה מסרב ומתפרע, מוציאים אותו בכוח מהאולם.

אבל זה בארה"ב. בביצה שלנו, לפני פחות משבועיים אוהדי הפועל תל אביב מקללים ללא הרף את רגב פנאן בדרבי התל אביבי. הקללות נעות בין "משתין על הקבר של אבא שלך", "אבא נשרף בגיהנום", לבין "מת אבא מת", "שמעון רצח את מוני". ומה התגובה? בוועדת המשמעת של איגוד הכדורסל, מעלה יועמ"ש הפועל תל אביב טיעונים "מעניינים": "אם הקריאה 'פניני מת' מותרת, אז גם מותר להגיד שמוני פנאן מת, כי הוא מת, זו עובדה".

רגב פנאן סופג קללות מאוהדי הפועל ת"א. צילום מסך
רגב פנאן סופג קללות מאוהדי הפועל ת"א. צילום מסך

 

רבות נכתב כבר על תרבות הספורט בישראל. על האלימות, על הגזענות, על הבעייתיות במנגנון "אחריות שילוחית" שמעניש את הקבוצה על התנהגות אוהדיה. אין הכוונה להתחסד כאן ולומר כי עלינו להגיע למצב שבו הקהל יושב כמו בקונצרט ורק מוחא כפיים. אין צורך גם להשוות מה קורה באחות הגדולה של האדומים מהכדורגל, שם מנסים להתמודד עם גזענות קשה ומעשים גרועים בהרבה (אוהד שפורץ למגרש ומכה שחקן, מקרה זהבי).

יש כאן ניסיון להגיד משהו אחר: לא חייבים להבליג על קללות פשוטות. לא צריכים לומר שאם אין בקללות סממנים של גזענות, או שמקללים אדם מת, או נוגעים בנקודות רגישות ומבישות שכאלה, אז זה בסדר. לא חייבים להגיע עד לכך שנזרקים דברים מהיציע וגורמים לקטיעת אצבעותיו של מאבטח (כמו שקרה למאבטח של הפועל ירושלים).

קללות איומות. אוהדי הפועל ת"א. צילום: הפועל ת"א
קללות איומות. אוהדי הפועל ת"א. צילום: הפועל ת"א

 

אפשר להחליט שנלחמים בקללות הפשוטות, לא רק כי המדרון מאוד חלקלק אלא פשוט כי כבר נמאס. אי אפשר להביא ילדים למגרשים, אי אפשר שזו תהיה תרבות הספורט שלנו. מסתבר, כפי שרואים ב-NBA, שאפשר גם אחרת, וכשאוהדים מקללים (וככל שידוע, לא בחנו מה בדיוק הקללות המדויקות שיצאו מהפה של אותם אנשים) אז פשוט מוציאים אותם החוצה.

זה יראה בהתחלה מוזר, ואח"כ יבואו ויגידו "פגיעה בזכות הקניין" (למרות שבכל תקנון קבוצה ובתקנון האיגוד מופיע באמירה כללית שקללות מכל סוג שהוא אסורות) ואולי אפילו יבטלו חלק מהפעולות הללו. אבל בסוף זה יחלחל כי תהיה פה אמירה אחרת. אם נמשיך "להתעלם" מקללות שאין בהן סממן גזעני , או שיועמ"ש של קבוצה ייתן כהגנה קללה אחרת שהיא "בסדר" ושעוברים עליה "בשקט" אז שום דבר לא ישתנה.