מותו של לוחם מגב בראל חדריה שמואלי ז"ל לפני כשבועיים עורר גל של ביקורת ציבורית על הוראות הפתיחה באש של צה"ל, בטענה שהן מחמירות, סבוכות ומונעות מהחיילים להגיב כהלכה.
נוכח הטענות החמורות, שהובילו לביקורת ציבורית גוברת ולהפגנות ברחבי הארץ, נדרש הרמטכ"ל כוכבי להתבטא בנושא, ולפני כשבועיים הצהיר בטקס חילופי מפקדים בזרוע הים כי: "החיילים והמפקדים מצוידים בכל הכלים ובהוראות פתיחה באש חדות וברורות. כל טענה אחרת משוללת כל יסוד והיא אינה אלא שקר מוחלט".
אך האם באמת הוראות הפתיחה באש כה ברורות, כפי שטוען כוכבי?
ממסמכים שהגיעו לידינו עולה כי קשה לקבל טענה זאת. הוראות הפתיחה באש בגבול רצועת עזה הנחשפות כאן, הן מסמך בן 14 עמודים, שנועד לכסות את רוב הסיטואציות בהן ייתקלו הלוחמים ולספק להם הנחיות ברורות לפעולה.
כבר מאורכו של המסמך ניתן להתרשם מהבעיה: איש לא מצפה מלוחם שהכשרתו היא קרבית ומעשית לשנן עשרות סעיפים של הוראות, סייגים והתניות.
אבל הבעיה חמורה אף יותר. קחו למשל את ההנחיות הנוגעות להפגנות אלימות על הגדר, הסיטואציה בה נהרג בראל חדריה שמואלי ז"ל. ההוראות הנוגעות למצב הזה מקיפות שניים וחצי עמודים והן בנויות על לא פחות משישה שלבים שונים שיש לבצע על פי הסדר, ורק בסיומן ניתן להשתמש באש חיה, וגם זה באישור מפקד החטיבה.
כך נכתב בסעיף העוסק ב"הפרת סדר אלימה בשטח עזה או הפרת סדר המאיימת לחות את המכשול הבטחוני":
"במקרה של הפרת סדר אלימה בשטח רצועת עזה המכוונת לעבר כוחותינו רשאי מפקד לנקוט פעולות לפיזור הפרת הסדר תוך הפעלת הכוח המינימלי הנדרש".
ואיך עושים את זה? לאט לאט: "הפעולות יינקטו לפי הדירוג הבא. המעבר משלב לשלב יבוצע בהתאם להוראות המפקד", וגם למפקד אין הרבה שיקול דעת ומותר לו להתקדם בשלבים "רק אם השלב הקודם לא הביא להסרת האיום".
אז מהם השלבים אותם צריך לעבור לפני שאפשר לשקול ירי אל עבר מתפרעים?
נתחיל: "שלב א': קריאה למפרי הסדר להתפזר…תוך שימוש באמצעי כריזה. בשעות החשיכה – תוך שימוש באמצעי תאורה".
אם משום מה זה לא עובד, ובהוראת המפקד כמובן, ניתן לעבור לשלב הבא:
"שלב ב': הפעלת אחד מן האמצעים הבאים לפחות – גז מדמיע, רימוני הלם, סילוני מים, אמצעי אקוןסטי שאושר לשימוש, בכפוף לכללי הבטיחות ולהוראות המקצועיות שנקבעו לאמצעים על ידי מפקדת חי"ר צנחנים ראשית"
אם גם זה לא עובד, אפשר להסלים עוד קצת:
"שלב ג': ירי תחמושת גומי – הירי יבוצע בהוראת מפקד ובפיקוחו על ידי מי שעבר הכשרה מתאימה והוסמך לכך" וכמובן – "בכפוף לכללי הבטיחות ולהוראות המקצועיות שנקבעו לאמצעים על ידי מפקדת חי"ר צנחנים ראשית"
אם כל הנשק האלטרנטיבי לפיזור הפגנות לא מספיק להעביר את המסר, ניתן להתחיל להתקדם לירי חי:
"שלב ד' – קריאה למפרי הסדר תוך מתן אזהרה כי עומד להתבצע ירי חי – האזהרה תועבר ככל הניתן לוך שימוש באמצעי כריזה, בשעות החשיכה – תוך שימוש באמצעי תאורה"
אחרי שצועקים, כורזים, מאותתים ומאירים, מגיע השלב הבא.
"שלב ה' – ירי אזהרה לאוויר".
אם גם זה לא עוזר, והמפגינים לא השתכנעו, אין ברירה. חייבים לירות. אבל רגע, לא כל כך מהר:
"שלב ו' – אם כל האמצעים שהובאו לעיל לא הביאו להסרת האיום הנשקף מהפרת הסדר, ואין דרך פחות פוגענית להסירו, ניתן באישור מח"ט וכמוצא אחרון לבצע ירי מדויק במצב בודד לעבר רגליו (מתחת לברך) של מסית או מפר סדר מרכזי, אם הירי נדרש באופן מידי להסרת הסכנה".
אישור ממפקד החטיבה לבצע ירי לעבר הברך? לפחות זה משהו. אבל זה לא הכל. גם כשמותר לירות, יש לפעול בכפוף ללא פחות מ-7 סייגים שונים. ביניהם למשל זה: "אין לפתוח באש לעבר רגליו של מסית או מפר סדר מרכזי כאשר קיימת סכנה של ממש שייפגעו אחרים או אם לא ניתן לזהות את רגליו (מתחת לברך) של המסית".
כלומר, רק כאשר המסית עומד לבדו ורגליו חשופות לעיני החיילים ניתן בכלל להפעיל את הכוח, ולא רק זה.
אך יש סייג נוסף חשוב: "הירי יבוצע במצב סטאטי בלבד, ולעבר מטרה סטאטית. אין לבצע ירי לעבר מטרה בתנועה". כלומר, אם המסית המרכזי – זה שמנהיג את ההפגנה ומהווה המנוע המרכזי שלה – לא עומד במקום, אסור לירות כלפיו, גם לא מתחת לברך.
ובכל מקרה – אסור לירות שוב בלי אישור נוסף של המפקד: "לאחר ביצוע ירי לעבר רגליו של מסית או מפר סדר מרכזי יבחן המפקד בשטח את נחיצותו של ירי נוסף".
והסייג החשוב מכל – כל הקונצרט הזה מתחיל בכלל "רק לאחר שהפרת הסדר הגיעה למכשול הביטחוני והמפגינים מתחילים בפעולות לפגיעה בו או בניסיונות לחצות את הגבול".
כלומר, בכל מקרה לא ניתן להשתמש בירי חי על מנת לעכב או להרחיק פורעים שמנסים להתקרב לגבול.
אם לא די בכך, על רקע עתירות לבג"ץ של ארגון בצלם ואחרים, בשנים שחלפו מאז פורסמו הוראות הפתיחה באש הללו חלו כרסומים נוספים. לחמושים פלסטינים הותר להסתובב בקרבת הגדר, גם בטווח של 100 מטר שבעבר נחשב לפרמטר בטיחות, ולצלפים ניתנה הנחייה לירות לקרסול בלבד, ואפילו לא לברך. על הרקע הזה ניתן להבין כיצד התקרבו המתפרעים לגדר ביום בו נהרג בראל שמואלי ז"ל.
בשורה התחתונה מי שמעיין במסמכים מתרשם בקלות שמדובר בפרוטוקולים ארוכים, מפורטים וסבוכים שדומים יותר לפקודת מס הכנסה מאשר לכללים מעשיים להפעלת הכוח.
אז האם הוראות הפתיחה באש ברורות? אולי, למי שנמצא רוב הזמן במשרדים בקריה.
תגובות
דובר צה"ל: הוראות הפתיחה באש מותאמות לצרכים המבצעיים, נבחנות מעת לעת ומתעדכנות על פי הצורך. הכללים מועברים בצורה ברורה ללוחמים שפועלים לפיהם.
יו"ר תנועת אם תרצו, מתן פלג, התייחס לנהלי הפתיחה באש שנחשפו בידי עקיבא ביגמן בערוץ 20: "אלו לא הוראות פתיחה באש – אלו הוראות הפקרה באש. המסמך שנחשף הערב בערוץ 20 ממחיש את צדקת טענות אמהות הלוחמים לצד אלפי הלוחמים ובסדיר ובמילואים. אנו קוראים לשר הביטחון ולרמטכ"ל: עצרו את השחיקה המסוכנת ביכולתם של חיילנו להגן על עצמם".
"הוציאו מתודעת צה"ל את המונח הבזוי 'מסית מרכזי' ואת שלל הסייגים שנולדו כתוצאה מעתירות אינספור של ארגוני שמאל קיצוני. אין אף לוחם בעולם, חכם ומוכשר ככל שיהיה, שיוכל להגן על עצמו בהתאם לנהלי המסמך המזעזע הזה. תנו לחיילים שלנו לפגוע באויבים. הגבירו את יכולתם לשוב הביתה בשלום. תנו להם לנצח".