ליברמן חטף אש מימין ומשמאל בעקבות הרעיון שלו להקים ממשלת אחדות לאומית אחרי הבחירות. תגידו מה שתגידו, ליברמן יודע מה לעשות כדי להישאר רלוונטי בשיח הציבורי-פוליטי.

ואם נשאיר את שק האינטרסים בצד – הרי שמדובר בהצעה ראויה בהחלט, שבשלב זה לפחות לא ראלית בגלל ההתעקשות המכוערת והמיותרת של בכירי 'כחול לבן' שלא לשבת בממשלה בראשות בנימין נתניהו.

דיברנו רבות על הסדקים ב'כחול לבן', שסביר להניח שיעמיקו אחרי שהם יפסידו שוב בבחירות בספטמבר. גנץ, את זה כבר הבנו, לא ממש משתוקק להיות יו"ר האופוזיציה ולא מצא שם את מקומו. אם תמונת המנדטים תישאר פחות או יותר כמו שהיא כיום, אני לא אתפלא אם גנץ ייקח את חברי מפלגתו ויחד הם יצטרפו לממשלת נתניהו, עם התניות כאלה ואחרות מצידו של גנץ. ואז תישאל השאלה – למה צריך גם את ליברמן בפנים? והאם נתניהו ימחל לאדם שטרפד הקמת ממשלת ימין-חרדים? האם הדם הרע ביניהם יאפשר שותפות קואליציונית עתידית?

מיד אחרי הבחירות, כל ממשלה שלא תקום תיאלץ להתמודד עם גרעון דרקוני שעומד כנראה על כמה עשרות מיליארדים. אם אופירה וברקו היו חושבים שזה נושא ראוי לדבר עליו עם שר האוצר ייתכן שהיינו מקבלים נתונים מדויקים יותר. כך או כך, כדי לפגוע כמה שפחות בנו, האזרחים, נדרשת ממשלה חזקה, יציבה ובלתי סחיטה.

ראינו במשא ומתן הקואליציוני האחרון את הדרישות המנופחות של המפלגות הקטנות. הדרישות הסתכמו בהוצאות ענק של מיליארדים, שכאמור אין בקופה, וכדי להשיג אותן צריך להרחיב את מסגרת הגירעון ולהיכנס לסחרור כלכלי גדול שיסכן את דימויה הכלכלי האיתן של המדינה.

בהתחשב בעובדה שבזמן הקרוב ניאלץ להיכנס לסבב לחימה רחב ברצועת עזה, ושגם המתיחות עם איראן עלולה להתפתח לעימות צבאי – דווקא בימים אלה אנחנו חייבים ממשלה רחבה ומאוחדת. גנץ יכול להיות שותף טוב לממשלה לאומית כזאת,כשר ביטחון, ואני חושב שגם נתניהו בתוך תוכו לא פוסל את האופציה הזאת. הרי גנץ מתאים ונוח לו הרבה יותר מאבי גבאי וחברי העבודה.

יש כמה גורמים במערכת הפוליטית שמספרים שגנץ לא פסל את האפשרות להיכנס לממשלת נתניהו אחרי שהוא יעביר את חוק החסינות. עכשיו, כשהחוק הזה לא על הפרק, גנץ יכול להגיע למקום שאליו שאף מהרגע הראשון כשעוד שקל להיכנס לפוליטיקה – לשכת שר הביטחון.

הצצה לקמפיינים של המפלגות

מערכת הבחירות הזאת, מבחינת הליכוד – תתמקד במתקפה על ליברמן וניסיון לחסל את 'ישראל ביתנו'. ספק אם המטרה תושג. ב'כחול לבן' יתקפו גם הפעם את נתניהו, אבל מצד שני יציגו את האלטרנטיבה השלטונית שלהם, מה שלא עשו במערכת הבחירות האחרונה. אולי הפעם הם גם ינסו לשאוב אליהם מצביעים מהימין המתון ולא רק מהשמאל.

גנץ יידרש לומר גם כעת שלא יישב בממשלה שנתניהו עומד בראשה, אבל כאמור – אם נתניהו לא יצליח להשיג ממשלת 61 ללא ליברמן האופציה של ממשלת אחדות בהחלט על הפרק, וכאמור – זה יכול להיות פתרון מצוין להתמודדות עם האתגרים הרבים העומדים לפתחה – גם בהיבט הכלכלי וגם בנושאי ביטחון.

אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20