נציגים מהציבור הפלסטיני שהשתתפו אמש (א') בכנס הריבונות בירושלים קראו לראש הממשלה נתניהו לנצל את ההזדמנות ההיסטורית של פגישתו עם הנשיא טראמפ ולפעול לקידום הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון.

במושב שקיבל את השם 'מיעוטים למען ריבונות', עלו בזה אחר זה, בליווי מחיאות כפיים סוערות, שייח אבו חליל אל תמימי (רמאללה), חאג' אשרף ג'עברי (חברון), אבו עין אל תריפי (רמאללה) ג'ונתן אלחורי והגב' אנט חאסכייה להסביר את תפיסתם שנראית כיוצאת דופן בנוף הפלסטיני.

"אם רצתה ישראל לספח את הגדה, מה מנע אותה מאז 1967? כמו מזרח ירושלים ורמת הגולן. למה לא עשתה זאת? מדוע המתינה 50 שנה עד שהגענו לאן שהגענו?", תהה חאג' אשרף ג'עברי, איש עסקים ומראשי משפחת ג'עברי בחברון. "אתם אינכם יודעים מה הסבל אשר סובלים ממנו שני הצדדים. אנחנו לא נגד סיפוח הגדה, כיוון שמדינת ישראל לה היכולת לספח, אף אחד לא יכול למנוע ממדינת ישראל לספח את השטחים". ג'עברי הוסיף ואמר כי הוא סבור "שאנחנו צריכים ראש ממשלה חזק כמו בגין, ואני קורא לנתניהו שיהיה חזק כמו בגין. אם לא נשבור את המחסום הזה נישאר במצב שאנחנו 50 שנה".

שייח' אבו חליל אל תמימי (רמאללה), וחאג' אשרף ג'עברי (חברון) בכנס הריבונות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שייח' אבו חליל אל תמימי (רמאללה), וחאג' אשרף ג'עברי (חברון) בכנס הריבונות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

לצידו של ג'עברי ישב שייח אבו חליל אל תמימי מרמאללה, מתאם בבתי הדין השרעיים וחבר בארגון ODS, שאמר: "אנחנו רוצים לראות דברים במציאות מהצד הישראלי, במיוחד מהאגף הימני. אנחנו ניסינו את השמאל ואנחנו רוצים לשמוע משהו רציני מהצד הימני ואם הצד הימני יסכים על דבר שהוא מקובל, צודק, ואז השמאל יסכים". אל תמימי הוסיף והסביר כי "יש מוסלמים שפרשו ויצאו מההסכמה האיסלאמית הכללית מסיבות פוליטיות, הסיבות האלה הן ידועות על המוסלמים, הם רוצים להיות שליטים על הכוח ועל הכסף. מי שהלך בדרך הזו לא מייצג את האסלאם".

"אנחנו צריכים לשבור את המחסום הזה כדי שנחיה בשלום אמיתי ולא סתם כמו מה שקרה עם המושחתים ברשות הפלסטינית", סיכם.

אבו עין אל תריפי מרמאללה אמר כי "העם הפלסטיני בהנהגתו רוצה שלום אמיתי ולא שלום של עבד לאדון. הוא רוצה שלום שבנוי על שוויון כדי שנחיה ביחד, נבנה בתי חולים, נבנה בתי כנסת, נבנה אוניברסיטאות, נבנה תרבות, נבנה עתיד".

מושב 'מיעוטים בעד ריבונות'. צילום: גרשון אלינסון
מושב 'מיעוטים בעד ריבונות'. צילום: גרשון אלינסון

 

"אני חוויתי את הנסיגה של ישראל מדרום לבנון ואת ההרס שגרמו ארגוני הטרור אחרי הנסיגה", סיפר ג'ונתן אלחורי, בנו של קצין צד"ל. "בזמן ריבונות ישראל בדרום לבנון הכלכלה צמחה, בתי החולים הגיעו לרמה גבוה, היה חינוך טוב וכל זה נגמר עם נסיגת צה"ל והשתלטות החיזבאללה. אלחורי הוסיף ואמר: "חשוב לי שכולם יבינו ויכירו את התפקיד החשוב של ישראל בשמירה על זכויות אדם, מקומות קדושים. לפני חודש וחצי נבזז ונשרף מנזר ברש"פ ואף אחד לא מדבר על זה, פנינו כמה פעמים לתקשורת הישראלית ולא הייתה אף לא כתבה אחת. ההנהגה הערבית הולכת כבר 70 שנה עם הראש בקיר, אי אפשר להמשיך עם שפיכות הדמים זה הזמן לעשות את הדבר הנכון".

פעילת הציבור אנט חאסכייה, הידועה בדעותיה הציוניות תהתה: "ממשלות ישראל הן אלה שדחפו לי את הדגל הפלסטיני בכוח לידיים, למה? אני ערבייה, חייה במדינת ישראל, תנו לי דגל כחול לבן".

900 איש בכנס הריבונות קראו לנתניהו: "צא בשלום ובבואך ריבונות!"

זו הייתה הפעם הרביעית בה התקיים כנס הריבונות, המאורגן על ידי פורום 'ריבונות עכשיו', מיסודה של 'נשים בירוק'. הפעם נערך הכנס בסימן "ריבונות עם אחריות – 50 שנה להתיישבות" ועסק במגוון נושאים וגישות במרכז שיח חזון החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושמרון.

"אנחנו כבר למדנו שמה שמתחיל ממרכז השיח לבסוף מוביל לתוצאות, קחו לדוגמה את השיח השמאלני שהוביל להסכמי אוסלו", אמר השר לענייני ירושלים ואיכות הסביבה, זאב אלקין, בזמן נאומו בכנס והדגיש כי זהו הישג גדול "ששיח הריבונות הישראלית ביו"ש הפך למרכיב משמעותי ומרכזי בשיח הפוליטי". אלקין הביע תמיכה ברעיון הריבונות בשלבים ואמר כי "אנחנו צריכים ללמוד מהפלסטינים שבשיטת הסלאמי השיגו הצלחות בלתי רגילות". לגבי המיעוטים בריבונות אמר: "אני חושב שהימין הישראלי חייב לעצמו שיח בסוגיה הזאת. אני חושב שהשיח הזה מחייב אותנו להתבונן למקום אחד שכבר החלנו ריבונות וזה בירושלים, ואני חושב שכל הדיון שלנו בשאלה. לצערי אנחנו החלנו ריבונות במזרח ירושלים אבל עדיין לא יישמנו אותה, גם בשליטה ישראלית וגם בהשקעה. אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו מסוגלים להחיל ריבונות עם אחריות על כל מה שעולה מכך".

"אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו מסוגלים להחיל ריבונות עם אחריות על כל מה שעולה מכך". השר זאב אלקין בכנס הריבונות הרביעי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו מסוגלים להחיל ריבונות עם אחריות על כל מה שעולה מכך". השר זאב אלקין בכנס הריבונות הרביעי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

אלקין המשיך ואמר כי "הרבה דברים קורים לנו גם שאנחנו עדיין לא מוכנים, אנחנו חזרנו ליו"ש בצורה לא מתוכננת. גם אם אנחנו היום מנסים לברוח מיישום הריבונות, גם אם נרצה או לא נרצה ערביי יו"ש ישימו בפנינו אתגר גדול ואני חושב שימיה של הרש"פ ספורים והם לא יצליחו לשרוד את הימים שאחרי אבו מאזן. אירועי השעה יחייבו את מדינת ישראל להחיל את הריבונות הישראלית על יו"ש. ולכן בעיני ניסיונות ההנשמה המלאכותית לרש"פ לא תצליח ותחייב אותנו לעשות דברים גדולים".

"בתקופה החשובה שבה אנו נמצאים גם בגלל שינויים אצל הערבים ביו"ש, גם אצלנו וגם בחילופי המשטר בארה"ב, חובה לקחת את שיח הריבונות מהרעיון ליישום אבל גם לשים לב לסכנות. ריבונות בשלבים בכל מקום בארץ ישראל כן, וויתור על זכויות שלנו על שטחי ארץ ישראל כתנאי לריבונות, לא", סיכם.

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל אמר בכנס: "ראש הממשלה נוסע עוד יומיים להיפגש עם הנשיא החדש טראמפ. אני מברך אותו ומקווה שהוא לא יפתיע, ויגיד לנשיא טראמפ שנחיל ריבונות ישראלית על מעלה אדומים תחילה, ובמהרה על כל יהודה ושומרון".

מקווה שנתניהו לא יפתיע. השר אורי אריאל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מקווה שנתניהו לא יפתיע. השר אורי אריאל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

"מי שלא מאמין בזכותו להתנחל בשילה, עלי ובית אל אין לו מה לחפש בת"א, הרצליה וראשון לציון"

אחרי השר אריאל עלתה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי שהעניקה את אות יקיר הריבונות לעיתונאית קרולין גליק ואמרה: "בשנים שבהן לא העזנו לבקש ריבונות איבדנו, הפסדנו את הצדק, את האמת, את הסיפור הישראלי. בשנים שבהן אמרנו לעולם שנוכל לפתור את העניין בפשרה כי אנחנו עם רודף שלום לא עסקנו במאבק על הצדק הישראלי, ומי שלא מאמין בזכותו להתנחל בשילה, עלי ובית אל אין לו מה לחפש בתל אביב, הרצליה וראשון לציון". לדבריה, "בשנים שבהן איבדנו את הסיפור הישראלי למדנו בדרך הקשה שלא ניתן לחלק את הארץ. עקרנו את גוש קטיף וקיבלנו את עזה הנוראית שהיא רעה לישראלים ולפלשתינים".

סגנית השר ציפי חוטובלי. צילום: גרשון אלינסון
"כשנספר את האמת שלנו כל מה שסביבנו יזכה ליציבות". סגנית השר ציפי חוטובלי. צילום: גרשון אלינסון

 

חוטבלי סיפרה כי בפגישה עם ראש הממשלה ביום רביעי האחרון היא אמרה לו שהבסיס הפוליטי שלו דורש ריבונות. "אפשר לעשות זאת בצורה מדורגת ולהתחיל עם ירושלים רבתי וממנה להחיל את החוק על ההתיישבות כולה ובהמשך עד לריבונות שלנו מהים והירדן, אבל כדי לעשות זאת נדרשת אחדות בשורות, ללא תחרות מי יותר ימני. אנחנו מייצגים חצי מיליון מתיישבים שרוצים שהדין שיחול עליהם יהיה הישראלי ולא מנהל אזרחי ומשטר צבאי. מי שנמצא תחת כיבוש הם המתנחלים וצריך להפסיק את הכיבוש.

סגנית שר החוץ אמרה כי רה"מ יוצא לוושינגטון ומאחוריו הציבור "ששם אותו על הכיסא" כדי להביא בשורה בנושא האיראני, "זה חשוב אבל חשוב יותר לספר לעולם למה אנחנו כאן, כי כשנספר את האמת שלנו כל מה שסביבנו יזכה ליציבות".

רק 7% מהציבור בישראל בעד מדינה פלסטינית

מסקר מאגר מוחות שנערך לכנס הריבונות הרביעי עולה רק 7% מהישראלים בעד הקמת מדינה פלסטינית בשטחי יו"ש ו 65% ענו כי יעדי הריבונות השונים הם העדיפים ביותר.

הסקר נערך על ידי מכון מחקר ויעוץ בינתחומי בע"מ, בקרב מדגם הסתברותי אקראי של 514 משיבים המהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית היהודית הבוגרת. לפי ממצאי הסקר, בשאלה מה היעד המדיני הרצוי לישראל ביחס לפלשתינאים? רק 7% מהנשאלים ענו שהם בעד הקמת מדינה פלסטינית בשטחי יו"ש בעוד 65% ענו כי יעדי הריבונות השונים הם העדיפים ביותר. 29% ענו שהם בעד אוטונומיה פלסטינית תחת ריבונות ישראל, 29% חושבים שצריך ריבונות ישראלית מידית ומלאה ו17% חושבים שצריך להחיל את הריבונות הישראלית בשלבים.

סקר כנס ריבונות

בשאלה, מה סיכוייו של הסכם שלום עם ההנהגה הפלסטינית? 59% ענו שההסכם לא יבשיל כלל בשל סרבנות עקבית של הפלסטינים לקץ הסכסוך, 22% ענו שהסכם כזה יקרוס עקב חילופי שלטון או השתלטות של חמאס ו11% חושבים שהסכם שלום יהיה בר קיימא.

59%: ההסכם לא יבשיל כלל
59%: ההסכם לא יבשיל כלל

 

בשאלה, מה מדאיג אותך ברעיון המדינה הפלסטינית? 33% ענו כי מדינה כזו תחלוש ביטחונית על נתב"ג, גוש דן וירושלים, 29% ענו שמדינה כזו תהווה איום דמוגרפי עם הבאת הפזורה הפלסטינית לתוכה, 17% דואגים שמדינה פלסטינית תחתום הסכמים עם הגרועים שבאויבנו ו11% לא אינם רואים איום כלל.

מה מדאיג אותך במדינה פלסטינית?
מה מדאיג אותך ברעיון המדינה הפלסטינית?

 

בשאלה, כיצד נכון וניתן לקדם את חזון הריבונות הישראלית בשטחי יו"ש? 35% חושבים שקידום חזון הריבונות הישראלית צריך להיעשות בעיקר בשלבים, גושי התיישבות, שטחי C ובהמשך שאר השטח,  10% חושבים שצריך לעשות זאת בבת אחת  ו25% חושבים שלא ניתן ליישם חזון זה.

35%: קידום חזון הריבונות הישראלית צריך להיעשות בעיקר בשלבים
35%: קידום חזון הריבונות הישראלית צריך להיעשות בעיקר בשלבים



אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20