אתמול (שני), דקות לפני קריאת מגילה, התפרסמה החלטת הממשלה המחייבת בידוד לכל מי שמגיע ממדינה כלשהי בעולם. ישראל בחרה להיכנס לבידוד לאומי.

זה כבר נשמע אפוקליפטי.

ואז במהלך קריאת המגילה, קראנו את המשפט המפורסם שבו המן נימק את הצורך להשמיד את עם ישראל  "ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שווה להניחם".

כנגד הקביעה הזו של המן, בחרה הממשלה לנקוט במהלך הפוך, המזכיר  אמירה של שונא ישראל אחר, בלעם – "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב".

בזמן שבלעם התכוון לקלל את עם ישראל, ה' הפך את הקללה לברכה.

התפשטות הוירוס ו"גזירות הקורונה" טומנים בחובם קשיים רבים. חלק מהציבור חושב שתגובת הממשלה מוגזמת. אבל זאת המציאות החדשה שלנו.

שתי חתונות שהיינו אמורים לשמוח בהם בשבוע הבא התבטלו. בן דודי, עולה מבלגיה, דחה את חתונתו מאחר וכל בני המשפחה נמצאים עדיין בחו"ל. חברה קרובה העבירה את חתונתה לגרמניה, שם נמצאים הוריה ותאלץ לחגוג ללא החברות.

ביקורים משפחתיים בוטלו. חושפות פסח תלויות באוויר. עסקים רבים, במיוחד אלה המסתמכים על תיירות, סובלים. ועוד לא דיברנו על הירידות בבורסה ועל הפגיעה הצפויה בחסכונות וקרנות הפנסיה של כולנו.

אך סיפור חג הפורים מזכיר לנו שהכל יתהפך לטובה. הקללות של "עם לבדד ישכון" מוכרחות להתהפך לברכות. זאת אחת הסיבות לקריאה הכפולה של המגילה. קודם אנחנו קוראים את המגילה בלילה. הלילה מסמל את החושך ואת הקושי, אך גם ברגעים אלה אנחנו שומרים על האמונה והאופטימיות מתוך ציפיה לישועה. לאחר מכן, אנחנו קוראים את המגילה שוב ביום, מתוך אור ובהירות, על מנת לסמל את ה"הפי אנד"  שידענו בבירור שבוא יבוא.

אז למרות הכל הבידוד הלאומי אינו קללה. זאת ברכה מוסתרת. כמונו, גם ריבונו של עולם מתחפש בפורים. כשכל העולם עוטה מסכות רפואיות, גם הוא מסתתר מאחורי מסיכה. משחק אתנו במחבואים.

האם נשכיל לחפש אחריו ולמצוא אותו? האם גם בתחפושת ה"קורונה" נראה בבירור את "כתר המלכות" של מלכו של עולם?

שמח!


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.