No Tag To Print

צילום: דובר צה"ל

מה רוצים מהמטוסים?

ישראל מסכימה למכירת המטוס החמקן 35-F לאיחוד האמירויות והאקט הזה הופך כמו תמיד למתקפה על נתניהו. מדוע הסכים, מה עומד מאחרי ההסכמה, איך זה שמאזן הכוחות בין ישראל למדינות ערב מופר ברגל גסה ומה יהיה אם האיחוד "יתהפך עלינו" ונמצא עצמנו מתמודדים מול הנשק המתוחכם הזה.

בואו נפעיל את מכונת הזמן: בראשית שנות ה 60 הכירה איראן בישראל. ההכרה הניבה שתוף פעולה ביטחוני רחב היקף.

מיזמים צבאיים משותפים, מגוון אמצעי לחימה שישראל מכרה לאיראנים החל בנשק קל, נושאי גייסות וכלה בטילים מתקדמים. במקביל התקיים שתוף פעולה מודיעיני ומעורבות ישראלית בשדרוג גופי המודיעין והסיכול האיראני.

איראן הפכה למדינה מוסלמית ידידותית ביותר לישראל. לוי אשכול ז"ל, גולדה מאיר ז"ל ושרים רבים ביקרו אצל השאה הפרסי וזכו לכבוד מלאכים. יחסי הכלכלה פרחו, ישראל הובילה פרויקטים חקלאיים וספקה פתרונות להרחבה ושפור של משק המים.

כל זה הסתיים ב 1 לפברואר 1979 עם נחיתתו של חומייני בטהראן וכינון דיקטטורת האייטולות. הנזק אדיר אך ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה אפילו בלפור נותר באלם.

  1. הנשיא אובמה מסיר את האמברגו שהוטל על מצרים ומספק להם מטוסי 16F, טנקי אברהמס, טילי "הארפון" וסיוע צבאי נוסף בעלות של 1.3 מיליון דולר "למטרות של התמודדות עם הטרור, ואבטחת הגבולות".

היחסים עם מצרים שחרוטה בתודעה הקולקטיבית כאויב מר ועיקש ומושתתים כעת על אינטרסים של ההנהגות, עלולים להתערער אם יתרחש שם "אביב" כדוגמת אלו שהכרנו בשכונה ולא מן הנמנע שנאלץ להתמודד עם האמל"ח המתוחכם הזה אך ראה זה פלא – אין מחאה בכיכר, אין דגלנים שחורים, התקשורת קרקרה ונדמה. אובמה אתרוג.

2018 – ישראל אינה מתנגדת לאספקת צוללות גרמניות למצרים. דגלים שחורים, מייצג של  חביות ענק מתנייד כמו קרקס פרוורטי ברחבי המדינה ודרישה נחרצת וצווחנית לוועדת חקירה. לא פחות.

ומה אם מצרים "תתהפך"?

אז אם נשים בצד את הפוליטיקה ושאר המניעים מפוקפקים מה שיוותר זו התובנה שכך ישראל מתנהלת מיום היווסדה כל מערכת יחסית בין מדינתית הנה בערבון מוגבל ומושתתת על הערכות מצב שחלקן מתגשמות וחלקן לא ובגדול – ניהול סיכונים מול סיכויים.

כעת מתקיימת ברית אסטרטגית שמצרים ואיחוד האמירויות מרכיב מרכזי בה, הברית מניבה פירות גם ביחסים המסחריים, הכלכליים ובבוא הזמן גם בתחום התיירות ומהווה השראה למדינות אסלאמיות נוספות לעבור לצד הנכון.

אם המחיר לכל זה הנו טייסת של 35F עם אפשרות שתיהפך בעתיד מעמית לטורף אז ההחלטה לשלם את המחיר הזה עדיין סבירה והגיונית. גם אם יתקיים הסצנריו הגרוע שיבוא לביטוי בחבירה של איחוד האמירויות לציר רשע כלשהו, עדיין. ראשית יש לזכור וזה מה שהניסיון מלמד – ישראל לא מסתפקת במוצר כפי שנמסר לה מהיצרן ומוסיפה מערכות ואמצעים יחודיים שמקנים לו יכולות משודרגות ושנית מטוס מתוחכם ככל שיהיה הוא פלטפורמה שאיננה מכריעה קרבות. יש במעטפת החיצונית גורמים נוספים של מערכות משלימות ומיומנויות כוח אדם שתוקעות בסיכומו של דבר את התורן והדגל הראש הגבעה.

הכותב הוא מנכ"ל מבטחי – ישראל, חבר פורום מזרח תיכון – ישראל.

 

It is not Android