No Tag To Print

קורונה

מה הקשר בין אמנות יפנית, אולימפיאדה, ותנ"ך?

איריס גת הצליחה לחבר בין אומנות יפנית לאולימפיאדה ולתנ"ך. שרון רוטר שוחחה איתה על ספרה ״מעלה בתנועה – אולימפיאדה בין ארץ לשמים" ושמעה על החיבור הלא שגרתי הזה

כאמנית, למה בחרת להתמקד דווקא בספורט האולימפי?

"לא ממש התחברתי לספורט, במיוחד לא לספורט התחרותי. כשהתחלתי לתרגל ולהתאמן בקליגרפיה יפנית, גיליתי סוג של אמנות שמצליחה להביע את הרגש ותחושות האמן ללא עכבות, ועניין אותי מאוד לנסות את עקרונות הציור הזה עם שילוב של הבעת תנועה ורגש אצל בני אדם. כשנפתחו המשחקים האולימפיים בריו 2016גיליתי שזו הזדמנות מצויינת עבורי לגלות עולם שמצליח להביא לידי ביטוי את העוצמות הקיימות ברוח האדם. בארוע בגודל כזה שבו טובי הספורטאים בעולם מתחרים זה בזה, והקונטרסט הוא מאוד חד בין הניצחון וההפסד, בין השחור ללבן, חיפשתי נקודת מבט מעט שונה בה גם הגוונים האפורים מקבלים ביטוי".

 

מה גילית בתהליך ?

"קודם כל חוויתי את ההוויה של הספורטאים ברגע האמת, את ההתרגשות מהמעמד אליו הגיעו. הזדהתי עם המאמץ שלהם ועקבתי אחר התנועה הייחודית לכל ענף. הצלחתי לקבל מהרוח האולימפית והפראלימפית (אולימפיאדת הנכים, ש.ר) המון השראה שדירבנה אותי להביע אותה באמצעות מכחול ודיו".

מה היתה התוצאה?

"במהלך המשחקים האולימפיים ציירתי מעל 100 רישומי-דיו מינימליסטיים אך עוצמתיים, שהטביעו על גבי הנייר את אותם הרגשות והתחושות שקיבלתי מהספורטאים כשהתבוננותי בהם. זו היתה חוויה מרגשת ופורה, שהחלה מתוך מקום של חוסר והגיעה אל מקום של השראה וגילוי היצירה, תוך כדי תנועה. לראשונה התחלתי להתעניין בענפי הספורט השונים, להתחיל לעקוב אחר המשחקים, להכיר את הספורטאים, ולהתרגש מהדרך שהם עוברים במסעם".

 

הספר מקשר את רוח הספורט האולימפי לרוח התנ״ך, איך זה מתחבר?

"אחרי שהסתיימו המשחקים האולימיפיים הנחתי את הרישומים בצד ולא נגעתי בהם כמעט 4 שנים. 

כאשר הוצאתי אותם שוב והתבוננתי בעוצמה שלהם, כאילו הזמן לא נוגע בם, היה לידי חומש בראשית פתוח  בפרק שבו יעקב נאבק במלאך במשך לילה שלם. המאבק הממושך, שבו יעקב גילה אורך רוח, מחשבה, כבוד ליריבו והתמדה, הזכיר לי מאוד את הג'ודוקים שציירתי אז. היה מפתיע לגלות איך עולמות שכל כך שונים מתחברים בהתאמה. הגילוי הזה הוביל אותי אל התנ״ך, למציאה ולגילוי של עוד הקשרים שמבטאים את הרוח התואמת לשני העולמות"

איזה עוד הקשרים מצאת?

"הספורטאי במסעו וברוחו מתעלה על עצמו וברגעי האמת שואף לשלמות וכל יישותו צומחת מעלה, תוך כדי תנועה. גם רוח הקודש הנובעת מבין האותיות בתנ״ך היא חיה, נוגעת בלב האדם ומרימה אותו מעלה מתוך השורשים. החיבורים האלו שנוצרו מעניקים עומק ומשמעות חדשה לשני העולמות, ונוצר שיח בין עבר להווה ובין ארץ לשמים. בסופו של תהליך החלטתי לעשות מאמץ, להשקיע ולהוציא את כל המכלול השלם כספר לאור".

 

מדוע החלטת להקדיש את ספרך לזכר הרוגי מינכן?

"בתחילת המשחקים האולימפיים בריו, נוכחתי לראות טקס מרגש בו לראשונה בתולדות האולימפיאדה ציינו והקדישו זיכרון לי״א הרוגי אולימפיאדת מינכן 1972. על ההכרה הזו עמלו במשך שנים רבות משפחות ההרוגים והזדהתי עם כאבן של המשפחות וחשתי שנעשה פה תיקון. כשהתבוננתי בפניהם של הנרצחים והתחלתי לצייר את הווייתם המשתקפת בדיוקנותיהם, הרגשתי כאילו אני מדליקה נר נשמה לזכרם. כשהתחלתי לערוך את ספרי, לא היה לי ספק שהוא צריך להיות מוקדש לזכרם."

איך הגיבו המשפחות השכולות?

"בערב השקת הספר יזמתי פנייה אל משפחות ההרוגים ומאוד התרגשתי כאשר הם הגיעו כי הארוע הפך להיות ממלכתי ולאומי, ונוכחתי לראות איזו חשיבות גדולה זו עבור המשפחות, שספר זה, המוקדש לזכר יקיריהן, מעודד את רוח הספורט האולימפית בהלימה עם רוח התנ״ך".

צטוט מתוך דבריה של אילנה רומנו, אלמנתו של יוסף רומנו, נציגת המשפחות השכולות בארוע: 

״אני כל כך נרגשת להיות פה…. עדיין אנחנו לוחצים על הכפתורים לשמר את הזכרון, זו עבודה קשה, אבל, מי שמאמין, צריך לדבוק במטרה וללכת קדימה. אנחנו לא בנות 26, כמו שהיינו, אבל אנחנו לא נרפה, וכשספר כזה מגיע לידינו, אז הנצחון הוא שלנו.״