No Tag To Print

מה באמת קורה לכלכלה שלנו בקורונה – נתוני האמת נחשפים

בניגוד לקולות הפסימיים הנשמעים מכל עבר, דווקא יש מקום גדול לאופטימיות – תמונת מצב

אופטימי או פסימי?

בשיעורי שיווק מספרים על יצרנית נעליים ששלחה שני אנשי מכירות לאפריקה, לבחון אפשרות לשיווק נעליים במדינות הנחשלות יותר ביבשת. הראשון חזר ודיווח ביובש: "אין לנו מה לחפש שם. אף אחד לא נועל נעליים". השני חזר ודיווח בהתלהבות: "שוק עצום מחכה לנו שם. אף אחד לא נועל נעליים".

ישנן שתי דרכים להסתכל על משבר כלכלי. אפשר לשקוע במרה שחורה ולדכא את כולם. ככה לא יוצאים ממשבר. ככה לא יוצאים משום מקום. אפשר להיות אופטימיים ולהמציא את עצמנו מחדש, לפעול ולצאת מהמשבר.

מרואן ברגותי פלאש 90
שוק מחנה יהודה בימי קורונה. צילום: מרים אלסטר, פלאש90

בואו נבחן את המצב הכלכלי ממספר נקודות:

עלות התמיכה של המדינה בעצמאים, במעסיקים ובאזרחים:

המספרים שנזרקים לאוויר נעים בין 80 ל-120 מיליארד שקלים, עלות תוכנית התמיכות במשבר הקורונה. הסכום שהוצא על ידי הממשלה בפועל, הוא קצת יותר מ-30 מיליארד שקלים. שר האוצר ישראל כ"ץ, בוויכוח עם שאול מרידור טרום ההתפטרות של האחרון, אמר שהאוצר מנפח את אומדני הטיפול בקורונה והמספרים צריכים להיות נמוכים משמעותית. גם נגיד בנק ישראל רמז על כך. למה פקידי האוצר מנפחים את המספרים? כנראה כדי לייצר דרמטיזציה שתמנע דרישות כספים נוספות.

גם אם נלך על הרף הנמוך של 80 מיליארד שקלים תקציב תמיכות, ויצאו רק 30 מיליארד, הרי שיש לנו רזרבות של 50 מיליארד שקלים שאנחנו יכולים לנצל. או לחילופין, 50 מיליארד פחות בגירעון. כך או כך, אלו חדשות טובות כמובן, אם ננכה את החדשות הבעייתיות שפקידי האוצר עובדים עלינו.

השוואות לעולם:

צפי הגרעון התקציבי ב-2020 בישראל הוא כ-14%, בארה"ב – 16%, באנגליה – 18% ובסקוטלנד למשל – 27%. יחס חוב/תוצר עומד בישראל על כ-80%, כשבמדינות כמו ארה"ב ואנגליה הוא עבר את רף ה-100%. עכשיו תפחיתו מהגירעון של ישראל את אותם 50 מיליארד שקלים שטרם חולקו, ואתם מקבלים בישראל מדדים טובים משמעותית מאלו של העולם.

עוד קצת השוואה לעולם? בואו נגיד, קודם כל, תודה על המצב בו נכנסנו למשבר. שימו לב לאבטלה בישראל יחסית לעולם, בשנת 2019 טרום משבר הקורונה (ישראל באדום):

ועכשיו לתחזית האבטלה של ישראל יחסית למדינות ה-OECD:

התחזיות אמנם עודכנו כלפי מטה, והאבטלה בישראל נראית היום קשה יותר ממה שהיה צפוי לפני הוודאות של הסגר השני, אבל זה מה שקרה לתחזית האבטלה גם ברוב המדינות המפותחות בעולם, כך שההשוואה היחסית עדיין רלוונטית.

ומה אומרים ב-OECD על המיתון הצפוי בישראל בשנת 2020 יחסית לעולם?

שימו לב, ישראל במקום מצוין יחסית לעולם. נכון שכרגע המצב בישראל גרוע יותר, אבל אנחנו 'מקדימים' את העולם ב-2-4 שבועות, ולצערנו אנחנו רואים את אותה מגמה שלילית והליכה לכיוון סגר גם במדינות נוספות מרכזיות בעולם.

 

מספר דורשי העבודה:

אכן אנחנו מתקרבים למיליון דורשי עבודה במשק. המספר מפחיד בהחלט, אבל באותה נשימה צריך להגיד שאין 'מיליון מובטלים' כפי שנוהגים להכריז פוליטיקאים פופוליסטיים. רוב דורשי העבודה, כ-64% מהם, הינם אנשים שהוצאו לחל"ת ורובם הגדול ישובו לעבודה מיד עם סיום הסגר. גם חלק משמעותי מהמובטלים ימצאו עבודה בסיום הסגר וחזרת המשק לפעילות. במידה והממשלה תפעיל תוכנית טובה לעידוד חזרה לעבודה, מספר דורשי העבודה ירד באופן תלול יותר.

 

לסיכום:

אסור להקל ראש באבטלה ולא בעסקים שנסגרים ולא בהפסדים שנערמים. כל מקרה הוא עולם ומלואו. עם זאת, יש מציאות שאיתה צריך להתמודד, והמציאות הזאת היא מגיפה שמכה בכלכלת העולם כולו.

במבחן התוצאה, למרות הסגר והעובדה שהקדמנו את העולם בירידה הזמנית הזו, מצבנו יחסית לעולם הוא בהחלט טוב. ההשקעה של הממשלה בפועל במשבר, 30 מיליארד שקלים, נמוכה מאוד ויוצרת מספרי גירעון ויחס חוב תוצר טובים עוד יותר יחסית לעולם. אם תרצו, יש רזרבות של לפחות 50 מיליארד שקלים להשקעה באזרחי ישראל ובמגזר העסקי.

אפשר לצאת מהמשבר הזה מחוזקים יותר וטובים יותר, אם יתקיימו שלושה תנאים:

  1. הציבור יישמע להוראות. כל הציבור, כולל המפגינים, כולל החרדים, כולל אחרים, כולל כולם.
  2. הממשלה תפעל ביעילות, בלי שרים לעומתיים וועדות שתוקעות תהליכים, ותניב תוכניות מקצועיות טובות לעידוד התעסוקה והמגזר העסקי ויציאה מהסגר.
  3. שרי הממשלה, חברי הכנסת והנושאים בתפקידים בכירים ינהגו באחריות ויהוו דוגמא חיובית לציבור.

כן, אני אופטימי. חלק מהיכולת לצאת מהמשבר, ממשבר כלשהו, היא להישאר אופטימיים. הפסימיות שמקרינים בחלק מהתקשורת, לעיתים מסיבות פוליטיות, מזיקה למדינה ולמגזר העסקי. פסימיים לא יודעים להיחלץ ממשברים. אופטימיים כן.

זה רק בידיים שלנו. ופה, בדיוק באמירה הזאת, אני נלחם עם עצמי כדי להישאר אופטימי.

ארז צדוק – הפרשן הכלכלי של ערוץ 20 

 

It is not Android