נמל התעופה גטוויק. צילום: עקיבא לם
נמל התעופה גטוויק. צילום: עקיבא לם

לראשונה מזה שתיים עשרה שנים טסתי לאנגליה. היעד: ברייטון. זו אינה רק העיר בה משחק הכדורגלן הישראלי תומר חמד. היא מקום עם שורשים עתיקים, שכוללים נגיעה גם ברומאים, בסקסונים והמלך ג'ורג' הרביעי באנגליה. כעיירת חוף בצידו הדרומי של האי הבריטי, היא הייתה יעד למתקפות הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.

מדובר היה בביקור חטוף אצל אשתי, שנמצאת שם במסגרת תכנית חילופי סטודנטים. במהלך חמשת הימים הללו הספקתי להכיר כמה דברים שמוטב לישראל ללמוד – וגם כמה דברים שכדאי לבריטים ללמוד מאיתנו.

ביקוש והיצע או שקע ותקע?

הדבר הראשון בו הבחנתי כשנחתתי היה הרכבת. הדרך מנמל התעופה גטוויק לברייטון מחייבת רכבת, אך מבט במכונת הכרטיס יצר בלבול. בשעות מסוימות המחיר נמוך, ובשעות אחרות, המחיר גבוה. בתחילה חשבתי שזה עניין של שעות ביקוש מול שעות רגועות. אך כשהתעמקתי, הבנתי שמדובר גם במפעילים שונים במסלולים שונים.

הנסיעה שהייתה דרושה לי, מסלול ברייטון-נמל התעופה גטוויק, ארכה בין עשרים לארבעים דקות. אורך הנסיעה השתנה בין המסלולים השונים ובין ספקיות השירות השונות, אך כאמור, גם מחירה. יכולתי לבחור אם הזמן חשוב לי מספיק כדי להוסיף תשלום או להשתהות מעט ולהפחיתו.

תחנת הרכבת בברייטון. צילום: עקיבא לם
תחנת הרכבת בברייטון. צילום: עקיבא לם

בישראל, אדם כלוא בחברת התחבורה הציבורית אשר זוכה במכרז להפעיל את השירות באיזור שלו. המחיר מסובסד ואחיד לכולם, אך השירות צולע. בתחום הרכבות יש צורך מתמיד בשיפורים ובשיפוצים, אך כיוון שחברה אחת בלבד מפעילה את השירות ופסי הרכבת כולם שלה, הנוסע מוגבל ותלוי בחסדיה. בעבר הנוסע הישראלי עוד זכה לקבל שאטל לרפואה, אך בפעם האחרונה בה נאלצה הרכבת לעבור שיפוצים גם את זה הוא לא קיבל, ונאלץ לעבור לכבישים.

בתחום המוניות, המצב אינו שונה. אמנם נכון, אוטובוסים באנגליה הם מסלול יקר יחסית לישראל, אך תחום המוניות אינו מותיר ספק: ישראל זקוקה לתחרות גם בתחום זה. אצלנו מותר רק למפעילי מונעות ברישיון מוגדר להפעיל את השירות, אך באנגליה יש גם גט, גם אובר וגם תחנות שונות. באחת הנסיעות, הצלחנו לגרום לכך שנסיעה במונית תהיה זולה יותר מנסיעה באוטובוס. בישראל – זה לעולם לא היה קורה.

רכבת העמק. צילום: חברת נתיבי ישראל
רכבת העמק. צילום: חברת נתיבי ישראל

כשציינתי בפני אשתי לשבח את חלוקת התעריפים והמסלולים, היא סיפרה לי על החוויה שלה מהרכבת. התגעגעתי לרכבת ישראל כשנחתתי כאן, היא אמרה. לפחות בארץ יש שקעים ברכבות, הזכירה. באנגליה אולי אתה יכול לבחור כמה לשלם, אבל את הדברים הבסיסיים – אין לך, אמרה.

דיור, פנסיה וג'ינס ב-45 ש"ח

בערב הנחיתה שלי באנגליה, נקלעתי לשיחה של ארבעה צעירים מקומיים. נדמה היה כי הבעיות שמעסיקות את הישראלים, נמצאות גם מעבר לים.

הארבעה הם סטודנטים באוניברסיטה המקומית בברייטון. אחת התלוננה על מחירי הדיור שגורמים לה לפקפק ביכולתה להגשים את חלום רכישת הדירה. אחרת סיפרה על שיחה שנכחה בה בנוגע למצב הפנסיות. יצאתי ממנה מדוכאת ומיואשת, סיפרה. אחר הוסיף ואמר כי הוא כבר השלים עם ההבנה כי יעבוד עד ליום מותו.

בתים באנגליה. צילום: עקיבא לם
בתים באנגליה. צילום: עקיבא לם

את בעיית הדיור הבריטית חווינו בכיסינו. שוק ה"אייר-ביאנבי" פורח בברייטון. אשתי משלמת על דירת שלושה חדרים, יחד עם שותפות, קרוב לעשרת אלפים שקלים. עבור חדר לחמישה לילות שילמנו למעלה מאלף שקלים. המחירים היו יקרים יותר ביחס לישראל, כמובן, אך גודל הבתים ואיכותם (חוץ מהמדרגות הבריטיות המקוללות), הוא דבר שלא נראה כמותו בארץ. הבית שהתארחנו בו, למשל, נבנה בשנות השמונים של המאה ה-19, כלומר לפני מאה וחמישים שנה. בניגוד לרבעים העתיקים שבמספר ערים בישראל, בברייטון הבנייה הישנה קיימת שנים. שורות שורות של בתים בעלי שלד זהה, כולם בני למעלה ממאה עשרים שנים.

תחום אחד שעושה רושם שהבריטים פיצחו טוב מאיתנו הוא תחום הביגוד. כל ישראלי ובעיקר ישראלית שטיילו באירופה מכירים את הפלא המותגי של פריימרק, רשת ביגוד שמשווקת את מוצריה במחירים שווים לכל כיס.

אני זוכר את הרושם שנוצר בכלי התקשורת כשהגיעה לארץ H&M, אותה תיארו ככזו שתשבור את מחירי השוק. אני גם זוכר היטב את הרושם שהיה לי מהמחירים כשנכנסתי לחנות לראשונה: זול, אבל רחוק מלשבור את השוק. בשנים האחרונות הפערים בין הרשת השוודית ובין שאר המתחרות הצטמצם לרעה, וחבל שכך. לא יכולתי שלא לחשוב על היום בו פריימרק יגיעו ארצה. האם יגרמו להורדת מחירים, ונוכל לקנות גם בישראל מכנסי ג'ינס ב-10 ליש"ט, או ששוב נתאכזב לגלות שהמחירים בישראל נותרו כשהיו?

התקשורת

דווקא באנגליה יצא לי לראות טלוויזיה ישראלית, בעוד ביום יום עיניי מתרחקות מהמסך המרובע. המסקנה הראשונה היא שהפיצול של ערוץ 2 עושה טוב לקהל הישראלי. מדי ערב נפתחות בפניו אפשרויות נוספות וחדשות. אמנם כיום עיקר התוכן מתמקד בניסיון אגרסיבי לזכות באהדת הקהל, אך אם הצעתה המבורכת של ח"כ שרן השכל (הליכוד) להפיכת הערוצים הייעודיים תאושר, התחרות תגבר ותוביל למתן אפשרויות חדשות לשיווק תוכן על המרקע. שוק הפרסום הבריטי, כך סיפרו לי, אפור וצולע. הפרסומות הבריטיות עוררו בהן געגוע לשוק הפרסום הצבעוני והצעקני של ישראל.

נמל התעופה גטוויק. צילום: עקיבא לם
נמל התעופה גטוויק. צילום: עקיבא לם

בזמן שבישראל כותרות העיתונים התעסקו במלחמת ההתשה בין ראש הממשלה נתניהו ובין מפכ"ל המשטרה אלשיך, העיתונות הבריטית התעסקה בהתפתחות חדשה בברקזיט, במשבר של מפלגת השלטון השמרנית ובקרב שמנהלים חבריה בראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, וברכילות חדשה סביב שחקן ריאל מדריד, כריסטיאנו רונאלדו.

אנחנו חיים בתקופה מעניינת ובמדינה מרתקת. בכל יום יש כאן חדשות של ממש. בבריטניה, העיתון הממוצע הוא פיהוק של ממש. התקשורת נאלצת להיגרר לסנסציוניות, גם כשזו לא מוצדקת. עכשיו, כשגם התקשורת הישראלית קרובה לשחרור והתחרות הולכת וגוברת, עלינו העיתונאים להיזהר שלא לחטוא בסנסציוניות לשווא, שלא נסמה את עיני קוראינו מלפספס את הדברים החשובים באמת: החיים עצמם.



:עוד באותו נושא