הרבה מאוד סרטים, סדרות וג'יגה בייטים עברו מאז שנטפליקס קמה כמתחרה ראש בראש לרשת הוידאו ההיסטרית וההיסטורית בלוקבסטר. אם נולדתם בשנות התשעים או אחריי, אתם כנראה לא תזכרו את זה, אבל פעם, לפני שאינטרנט היה דבר שאנשים הולכים לישון אתו בלילה ומתעוררים אתו בבוקר, אנשים הלכו לספריות הוידאו וממש קנו או שכרו את הסרטים שהם רצו לראות.
באותם ימים היו מכונות אוטומטיות להשכרת סרטים בפינות רחוב נידחות, וחנויות שבנויות כמו ספריות עם תתי קטגוריות וז'אנרים אהובים. מי שרצה – יצא באותו היום, או בדרך כלל בלילה, מצא את הסרט שהתאים לו למצב רוח, חזר הביתה, הכין פופקורן והתיישב מול המסך.

והיום מה? היום כל מה שצריך זה תשתית אינטרנט חזקה מספיק ואפשר לראות את כל מה שרוצים, כמה שרוצים, מקוטלג בספריות דיגיטליות עמוסות בכל-טוב ועם אפשרויות חיפוש וסריקה נרחבות.
זה נכון שעדיין אפשר לחפש על פי ההעדפות גנריות כמו קומדיות, אקשן או דרמה, אבל היום כבר אפשר למצוא סרטים על פי העדפות ספציפיות, כמו "סרטי ג'יימס בונד" או "סרטי וודי אלן".

הטלויזיה משנה את פניה, shutterstock

עלייתה של נטפליקס

לפני כעשרים שנה, באפריל 98 נטפליקס הושקה באופן רשמי ומיד התחילה להצליח בטירוף. בהתחלה נטפליקס בסך הכול הייתה עוד חנות להשכרת וידאו, אבל כזו שעושה משלוחים עד הבית ועובדת על פי שיטה של מנויים ותשלום חודשי.

הפריצה האמיתית של נטפליקס הייתה בשנת 2006, כשבאותה השנה היא החלה לפתח אלגוריתם שאיפשר לה להציע למנוייה המלצות צפייה אישית על פי ההעדפותיהם האישיות. בשנה הזו היא גם עשתה רבולוציה בפוקוס העסקי שלה ושינתה אותו מקצה לקצה – מחברת משלוחי DVD, לחברה שמעבירה סרטים אונליין וגם מספקת המלצות לגולשים על הדרך, על פי הטעם האישי שלהם.
משלב זה הכל היסטוריה – כיום לנטפליקס יש כ-90 מיליון מנויים ב-190 מדינות ברחבי העולם שנהנים מעשרות אלפי שעות של תכנים המתורגמים ל-21 שפות, ועוד היד נטויה.

תגובות הנגד התחילו להגיע

ספקיות התוכן הטלוויזיוני התחילו להזיע כשהם ראו את נטפליקס, ששייכת לשוק האינטרנט, מגיחה לפתע משום מקום ומתחילה לנגוס בנתח השוק שלהן ולאיים עליהן במגרש הביתי שלהן. פתאום הן לא התחרו ברשתות טלוויזיה אחרות, תחרות מוכרת שהן מתורגלות בה, אלא בענקית טכנולוגיה שהלכה וצברה תאוצה בקצב מהיר מאוד.

ההפנמה הזו הייתה במידה רבה נקודת המפנה בדרך בה אנחנו צורכים כיום תוכן טלויזיוני. לא עוד תכנים שמישהו בחברת הפקה החליט עבורנו שכנראה נאהב, אלא תכנים מותאמים להעדפותיו האישיות של  הקהל בפועל, לפי דטאות של נתוני צפייה – באילו סדרות צופים הכי הרבה, אילו סדרות נוטשים באמצע ובאיזו דקה בדיוק, למה נוטשים אותן דווקא בנקודת הזמן הזו? והאם קהלים שונים יאהבו סדרות שונות?

תוך שנים ספורות נטפליקס הפכה למפלצת נתונים שמגישה לגולשים המלצות צפייה מותאמות אישית, שמייצרת את התכנים שהצופים שלה אוהבים ושמרכזת אינספור שעות תוכן במחירים נגישים ותחרותיים, שלרוב גם מנצחים את מחירי השוק. ופלטפורמות התוכן האחרות? גועשות כמרקחה.
כבר היום אנחנו רואים פלטפורמות תוכן שמציעות גרסאות מוזלות, וחבילות שמכילות ערוצים ספציפיים וספריות VOD מוגבלות בניסיון לעצור את זרם המעבר של הקהל לנטפליקס.

הבחירה בידיים שלך, pixabay

ומה קורה בארץ?

קצב המנויים של נטפליקס בישראל נמצא בעלייה מתמדת. התכנים הייחודיים לה, העושר והמגוון, והעובדה שנטפליקס השקיעה בתרגום תכנים לעברית, גרמה לכ-100 אלף ישראלים להפוך למנויים, מספר שהולך וגדל מדיי יום. אט אט החלו חברות תקשורת נוספות לקלוט את הרעיון של שירותי טלויזיה על גבי רשת האינטרנט ונכנסו לשוק.

ראשונה נכנסה סלקום TV ופרצה את הדואופול של הוט ויס עם חבילת תוכן נרחבת ומחיר אטרקטיבי, לאחריה פרטנר פתחה שירותי טלויזיה תחת המותג פרטנר TV ואז החלו תגובות הנגד של הוט ויס עם חבילות התוכן שלהן – נקסטTV מבית הוט וסטינג TV מבית יס.

פרטנר TV אף הגדילה לעשות והתחברה לשיתוף פעולה עם נטפליקס ומציעה את תכניה ללקוחתיה חינם למשך חצי השנה הראשונה לשירות. בנוסף, בדומה לסלקום TV, מציעה מגוון רחב של ערוצים וביניהם ערוצי ילדים, מדע וטבע ואת שירותי YouTube בלחיצת כפתור.

סטינג TV של יס ונקסט TV של הוט מתחרות ראש בראש עם אפשרויות דומות ברמת המחירים, יחד עם האפשרות לקחת חבילות חלקיות במחירים נמוכים יותר, כשלכל אחת יש את הייחודיות שלה בתכני המקור של חברות-האם הוט ויס – מה שכמובן אין אצל פרטנר וסלקום, אך הן זולות יותר.

בשורה התחתונה, עולם הטלויזיה השתנה דרסטית בתקופה האחרונה, הן ברמת הטכנולוגיה והן ברמת התחרות בשוק – וכתוצאה מכך, ברמת המחיר. עם קצב התפתחות הטכנולוגיה בשוק הטלויזיה, נראה שזה עניין של זמן עד שניפרד משירותי הלווין והכבלים המסורתיים והתוכן הטלויזיוני כולו יועבר על גבי רשת האינטרנט.

 



מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20