בקשת חופש מידע שהגישו מספר תושבי הישוב נוקדים בגוש עציון ביניהם תום ניסני, ראש אגף הפעילים בתנועת "אם תרצו" ופעיל בישוב למען שמירה על אדמותיו, הוגשה לפני מספר חודשים ומאז, בניגוד להוראות חוק חופש המידע, לא נענתה.

מספר פעמים בשנה מגלים תושבי נוקדים ושאר ישובי גוש-עציון אירועים של "חריש" ואף זריעה ועיבוד של אדמות המקיפות את ישוביהם ולעתים אף נמצאות בתוך הישובים עצמם. אירועים אלה מלווים ומתואמים מול המנהל האזרחי יו"ש וזאת באמצעות מעורבות ולחץ של ארגוני שמאל קיצוני ביניהם עמותת "חקל" הממומנת במיליונים על-ידי תרומות ממדינות זרות ביניהן ספרד, אירלנד ונורבגיה,  דבר המקנה לה יכולות השפעה ולחץ רבות על המנהל האזרחי.

לאורך השנים, עלה חשד כבד בקרב התושבים במספר אירועים שונים שתועדו כי במנהל האזרחי לא מנהלים מעקב אחר הגורמים – תושבים ערבים מישובים שונים המוכנסים לאותן חלקות אדמה, וכי פעילות זו מטרתה השתלטות עוינת על אדמות ולא פעילות "תמימה" של עיבוד אדמות.

כך – במספר אירועים אישר המנהל האזרחי להכניס גורמים שנגדם יש מניעה מטעם השב"כ להגיע לאיזורי ישובים ישראלים, הוכנסו גורמים להם אין קשר או זיקה לאדמות, וכן הוכנסו גורמים להם תפקיד רשמי ברשות הפלסטינית בהשתלטות על אדמות. כמו-כן, המנהל האזרחי מעולם לא סיפק הסברים לפי אילו קריטריונים הוא נוהג להכניס אזרחים ערבים לחלקות אדמה, אילו מסמכים נדרשים כהוכחת זיקה, ועוד.

הבקשה שהוגשה בתאריך 15.7.19 כללה מספר שאלות בנוגע לפעילות המנהל האזרחי ביניהן:
"נבקש את כלל הנהלים וכלל המסמכים המפרטים קריטריונים ודרישות סף על פיהן מחליט המנהל האזרחי לאשר חריש בחלקה מסוימת למשפחה מסוימת, בפרט איזה מסמכים והוכחות המינהל האזרחי דורש לקבל מהמבקשים לבצע חריש. בנוסף נבקש לקבל את כלל המידע המתייחס לאישור מאדם מנוע שב"כ או משטרה, להיכנס לחלקות הסמוכות ליישובם ולבצע חריש".

לאחר הגשת הבקשה המתינו המגישים כחודש ימים כפי הנדרש בחוק על-מנת לקבל את המידע, אלא שהתשובות לא הגיעו ואף לא הגיעה כל התייחסות. כל נסיונותיו של תום ניסני, תושב נוקדים להשיג את הממונה על חוק חופש המידע, סגן בר יהודה, קצין פניות ציבור מנהא"ז, העלו חרס, כשבמוקד הטלפוני של המנהל האזרחי טענו כי אינם יודעים במה מדובר וכי לא ניתן להשיג את סגן יהודה, כך במשך ימים רבים.
בהיעדר מענה, פנה ניסני ליחידה הממשלתית לחופש המידע, האחראית על בדיקת תלונות כלפי רשויות שאינן מספקות מענה לבקשות חופש מידע.
ראש ענף חופש המידע ביחידה, מר יהודה ליפמן, פנה למנהל האזרחי לקבלת תגובה, ובתאריך 5.9.19 השיב לו סגן בר יהודה כי:
"פנייתו התקבלה ונמצאת בטיפול. מענה לפנייתו ייצא ממשרדנו בימים הקרובים".

מאז, עבר חודש שלם ללא כל מענה. לאחר פניות נוספות מטעם ניסני, הוחלט ביחידה הממשלתית לחופש המידע בתאריך 22.9.19 לקיים שימוע בנושא לסגן בר יהודה, הממונה על חופש המידע במנהל האזרחי:
"בהעדר התייחסות הנילון לתלונתך שבנושא, נשלחה אליו היום טיוטת החלטה בכפוף לשימוע.
הטיוטה הוכנה בהסתמך על הנתונים שבידנו.
הנילון התבקש לתת את הערותיו לטיוטה עד ליום 06/10/2019.
בהעדר תגובה מצד הנילון עד למועד זה, תישלח אליו ההחלטה ועותק ממנה ימסר לך".

0_97urx2aj

יש לציין כי במהלך הדין ודברים עם גורמי המנהל האזרחי, אלה טענו פעם אחת שברשותם 60 יום למתן מענה על הבקשה, זמן שחלף גם הוא מאז ה15.7.19, ובפעם אחרת טענו כי חוק חופש המידע אינו חל ביהודה ושומרון, דבר אשר נידון אף בבג"צ וכך גרסה השופטת ברון בעניין זה: בעתירה עע"מ 10014/16 (16.5.19): "טרם שאפנה ליישום ההוראות הללו על ענייננו, מן הראוי להקדיש מספר מילים לשאלת תחולתו של חוק חופש המידע בנסיבות המקרה – הגם שהדברים נאמרים למעלה מן הצורך, לנוכח הסכמת הצדדים שלפיה בכל מקרה יוכרע ההליך על פי הוראותיו של חוק זה. חברי השופט אלרון סבור כי בהעדר הוראה מפורשת הקובעת תחולה אקס- טריטוריאלית, חוק חופש המידע חל בגבולות הריבוניים של מדינת ישראל ואינו חל באופן ישיר במרחב יהודה ושומרון. דעתי היא כי בענייננו חוק חופש המידע חל גם בהיעדר הוראה כזו. ואבאר. סעיף 1 לחוק חופש המידע מורה כי "לכל אזרח ישראלי או תושב, הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם להוראות חוק זה". תחולת החוק בעניינם של המערערים (שאין חולק כי הם ישראלים) נובעת אפוא מהיות המינהל האזרחי זרועו הארוכה של משרד הביטחון. משרד הביטחון הוא "רשות ציבורית" כלשונו של החוק, וככזה הוא כפוף להוראות חוק חופש המידע – ואין נפקא מינה אם פעילותו המינהלית מבוצעת בשטחה הריבוני של ישראל או מחוצה לו.

האם המנהל האזרחי פועל ללא נהלים, קריטריונים ולפי החוק בכל הנוגע להכנסת אזרחים ערבים לאדמות בישובים הישראלים ובסביבתם? מדוע המנהל האזרחי אם כך מסרב להשיב לבקשת חופש המידע? מה יש לו להסתיר?

 



אלדר ממן

אלדר ממן