16:46 18/12/2017
דף הבית > תרבות > מפלשתין ועד דאעש: אמנות השכתוב

מפלשתין ועד דאעש: אמנות השכתוב

בכיבושיהם הנרחבים היה קשה למוסלמים לנסות ולשכנע את הנתינים החדשים, לפיכך לא נותר למוסלמים אלא לבנות היסטוריה חלופית ומקבילה, פעמים רבות בכוח הזרוע

ביולי 2014 הרסו לוחמי דאעש את קבר יונה הנביא סמוך לעיר מוסול. באוגוסט 2015, לאחר כיבוש העיר העתיקה תדמור, נהרס מקדש בעל שמין שנבנה במאה ה-2 לפני הספירה מגדל אלהבל בעיר מהמאה הראשונה לספירה ומקדש בל (בעל) מהמאה ה-3 לפני הספירה – כל היו חלק מהעיר תדמור שהיתה אתר מורשת עולמית. מנהל אגף העתיקות בעיר בן ה-83 הוצא להורג על ידי עריפת ראשו. התיאטרון הרומי בעיר משמש את חיילי המדינה האיסלאמית לאיזור פומבי המיועד להוצאות להורג.

בתור הארגון שמתיימר להקים מחדש את הח'ליפות האסלאמית, פיצוץ מקדשים של כתות ודתות אחרות, הוא חלק אינטגרלי מהאמונה.

אינוס ההיסטוריה

בשלהי המאה ה-6 נולד בעיר מכה שבחצי האי ערב מוחמד בן עבדאללה מהשבט המיוחד קורייש (قريش). בעקבות התגלות שחווה בהיותו בן 40, החל לפעול כנגד האמנה האלילית שרווחה בקרב תושבי חצי האי. עוד בחייו הצליח מוחמד להשתלט על כל חצי האי ערב ולהעביר את כל תושביו לדת מונותאיסטית חדשה – האסלאם. עם מותו של מוחמד, החלו יורשיו במסע כיבושים בהנהגתם של הח'ליפים ישרי הדרך (الخلفاء الراشدون) ובעיקר תחת הנהגתם של עמר בן אל-ח'טאב (عمر بن الخطّاب) ועות'מאן בן עפאן (عثمان بن عفان). כיבושים אלה כללו את האזורים שהיו בשליטת האימפריה הביזנטית והאימפריה הססנית: עיראק, סוריה, ארץ ישראל ומצרים.

המוסלמים שיצאו ממדבריות ערב נפגשו עם התושבים המקומיים ופעלו על מנת לצרף אותם גם לדת החדשה ופורצת הדרך. בין התושבים היו זורואסטריים, יהודים, נוצרים, מנדאים ועוד. אולם היה קשה למוסלמים לנסות ולשכנע את הנתינים החדשים לקבל על עצמם דת חדשה שעקרונותיה נקבעו לפני עשרות שנים ואילו לתושבים המקומיים דתות עתיקות בעלות מסורת כתובת מאות של שנים.

לפיכך, לא נותר למוסלמים אלא לבנות היסטוריה חלופית ומקבילה להיסטוריה המצוינת בדתות אלה. מאורעות היסטוריים כפי שנרשמו בתקופות אלה מהווים חלק בלתי נפרד מהאמונה המוסלמית עד ימינו. כמו כן, סילוף ההיסטוריה מתקיים גם בימינו אנו כחלק ממאבקם של המוסלמים לחזק את מעמדם. על פי האסלאם, המוסלמי הראשון הינו אברהם או איברהים (إبراهيم) ומכונה "ידיד האל" (מכאן שמה של העיר חברון אל-חליל (الخليل, הידיד) שעקד את בכורו ישמעאל או איסמעיל (إسماعيل) בעיר מכה – שם הקימו מאוחר יותר את הכעבה המפורסמת – שניהם נביאים בכירים באיסלאם.

 

הכעבה שבמכה
הכעבה שבמכה

משה, או מוסא, הינו נביא אשר חוזה את הגעתו של הנביא מוחמד. על פי הקוראן, מוסא הגיע אל פרעה ודורש ממנו לשחרר את בני ישראל.

מהצד השני, טוענים הערבים החיים במצרים – הם צאציאהם של הפרעונים המצריים בעלי ההיסטוריה העשירה.  כך, באמצעות אינוס ושכתוב ההיסטוריה, אוחזים ערביי מצרים במקל בשתי קצותיו ועושים איסלאמיזיה וערביזציה הן למשה והן לפרעה.

ההיסטוריה המוסלמית ממשיכה גם עם דוד שלמה שבעיני האסלאם הינם הנביאים דאוד (داؤد) וסולימאן (سليمان) תוך כדי הדרתם של סיפורי חטאים כמו ניאוף וגאווה שהיתה בין היתר מנת חלקם על פי הסיפור היהודי-נוצרי. כל הדמויות הללו ורבות אחרות המוזכרות כל הדמויות הללו בנוסף לאחרות כמו אדם (آدم), שת (شيث), ראובן (روبين) ועוד.

משמידים ראיות לנוכחות אחרת

בהתאם לסיפוח גיבורי היהדות והנצרות לעבר חיק האיסלאם, דאגו הכובשים המוסלמים להשמיד חומרים כתובים הנוגדים את האסלאם.  מעבר לכעבה במכה שהיתה מקום מקודש פגאני, במהלך כיבושי האסלאם השתלטו הכוחות המוסלמים על המקומות המקודשים לנצרות בעיקר והפכו אותם למקומות מקודשים לאסלאם.

כך המסגד הגדול ברמלה נבנה על חורבות כנסייה צלבנית שהוקדשה בזמנו ליוחנן המטביל; מסגד האומיי בדמשק (الجامع الأموي) נבנה על בזיליקה נוצרית שהוקדשה אף היא ליוחנן; כנסיית האיה סופיה (Αγία Σοφία) באיסטנבול שנחשבה לכנסייה גדולה בעולם במשך שנים, הפכה למסגד וציורי הקיר הנוצריים בה כוסו; קבר דוד המקודש לנוצרים גם בשל היותו מקום הסעודה האחרונה של ישו הפך למסגד מוסלמי והכניסה ליהודים ונוצרים אליו נאסרה; כך גם הר הבית שמהווה מקום היסטורי למקדש שלמה היהודי.

הר הבית. גם הוא נפל קרבן לאינוס ההיסטוריה. צילום: פלאש 90
הר הבית. גם הוא נפל קרבן לאינוס ההיסטוריה. צילום: פלאש 90

שריפת הספרים וההשתלטות על המקומות המקודשים נועדו למעשה לכבוש את הדתות המתחרות. השלב הבא היה להמשיך וליצור היסטוריה אלטרנטיבית כאשר דת "האמת" הינה האסלאם, שניתנה מאללה לנביאיו השונים: החל מאדם, אברהם, דוד וישוע וכלה בחותם הנביאים – מוחמד. היהודים והנוצרים היו אלה שסילפו את דרכו של אללה. סילוף ההיסטוריה ממשיך והוא בא לידי ביטוי גם בימינו. בשנים האחרונות, על מנת להגביר את הקשר בין ערביי המזרח התיכון לארץ ישראל דואגים אנשי ההסברה לקבוע כי הערבים היו בארץ ישראל או פלשתין הרבה שנים לפני טענת היהודים להגעתם.

הפלשתינים כפלשתים

אחת מהטענות המפורסמות של הפלשתינים היא כי הם צאצאיהם של הפלשתים הקדמונים. מדובר בניסיון נואל ליצור מצג שווא לפיו הארץ קרויה על שמם, וכן התיישבותם בארץ קדמה לזו של היהודים ונמשכה באופן רצוף במשך כ-4000 שנה. אותם פלשתים-פולשים שהגיעו מאיי הים האגאי לרצועת החוף הדרומית של ארץ ישראל, הציקו רבות לבני ישראל (על פי המקרא) עד תקופת שלטונו של דוד המלך ולאחר מכן הוגלו על ידי נבוכדנאצר מלך בבל במאה ה-6 לפני הספירה ונעלמו מעל דפי ההיסטוריה.

טענה זו מתאימה לפלשתינים בשל שמם של אותם פלשתים שמזכירים את שמם. הקשר ביניהם הינו שינוי שמה של הפרובינציה בארץ ישראל במאה ה-2 לספירה מיודיאה מפלשתינה לאחר מרד בר-כוכבא. סיבה שניה שדורשת את ההקבלה בין הפלשתינים לפלשתים הינה היאחזותם של הפלשתים בדרום מישור החוף באיזור רצועת עזה של ימינו וצפונה – שטח שנמצא כיום בשליטת הפלשתינים של חמאס. אולם טענה זו לא רק שאינה נכונה היסטורית אלא גם סותרת את היותם של הפלשתינים ערבים – שהרי הפלשתים, מעבר להיותם ערלים עובדי אלילים – היו הלניסטים וכך גם תרבותם.

הפלשתינים כיבוסים

טענה נוספת שעולה לא אחת הינה שהפלשתינים מקורם ביבוסים שחיו באזור ירושלים לפני כיבושה בידי דוד המלך. גם כאן, כמו במקרה הפלשתי, ישנה התיישבות היסטורית קודם לבואם של היהודים לעיר וכן התיישבות רצופה בעיר ירושלים במשך יותר מ-3000 שנה. אולם גם כאן, טענה זו סותרת את היותם הפלשתינים ערבים שהרי מקורם של היבוסים על פי המחקר האקדמי הינו חיתי או חורי.

החיתים הינם שבטים מאסיה הקטנה שהקימו אימפריה שהתחרתה בזו של מצרים והחורים הינם עם שמקורו בצפון מסופוטמיה – אזורים אלא לא אכלסו ערבים. הטענה בדבר מקורם של הפלשתינים ביבוסים נותנת להם נקודות זכות נוספות על העיר ירושלים שנכבשה על ידי היהודים בהנהגת דוד המלך ונכבשה שוב על ידי היהודים במאה ה-20 כל זאת מידי הילידים – היבוסים-פלשתינים.

מיותר לציין כי סילוף הגנאולוגיה הפלשתינית לעמים שונים המוזכרים בתנ"ך סותרים את האמונה המוסלמית-ערבית בדבר היותם צאצאיהם של אברהם וישמעאל. כמו כן הם מנכסים לעצמם את את גיבורי המקרא: אברהם, משה, דוד והן את אויביהם הפלשתים, היבוסים והמצרים הפרעונים (במקרה של ערביי מצרים).

ההרס של דאעש

מי שממשיך בשכתוב ההיסטוריה ביתר שאת – הרבה יותר מהפלשתינים – הם לוחמי המדינה האיסלאמית (דאע"ש). לוחמים אלה מנסים לשחזר את תקופתו של מוחמד הח'ליפים הראשונים על ידי כיבוש שטחים נרחבים ככל האפשר. מעבר למסעות ההרג הרצחניים שלהם, דואגים אותם מחבלים לטשטש כל תרבות קדומה או נוגדת את האיסלאם.

דאעש מפוצצים את קבר יונה

שכתוב ההיסטוריה מתמשך גם בנושאים אחרים. אחת הטענות שמובאת בפי המדינאית הפלשתינית חנאן עשראווי הינה שמעולם לא התקיימה באיזור ממלכה יהודית או ישות יהודית כלשהי, אולי אי אילו שבטים יהודים שחלפו באיזור – וזאת למרות כל ההוכחות הארכיאולוגיות.

עשראווי אף תקפה את הנשיא ברק אובמה על הכרתו בהיסטוריה הזו, כשלדעתה הוא למעשה תומך בגרסת הציונים להיסטוריה. על פי ההיסטוריה הכתובה והתגליות הארכיאולוגיות התקיימו באיזור שלוש ממלכות יהודיות-עבריות. האחת החל משנת 1000 לפני הספירה ועד לשנת 586 לפני הספירה (ממלכת יהודה), השנייה החל משנת 1000 לפני הספירה לערך ועד שנת 722 לפני הספירה (ממלכת ישראל). לאחר מכן היתה מדינה יהודית החל משנת 538 לפני הספירה ועד לשנת 70 לספירה. לכן כינה דוד בן גוריון את תקופת השלטון הישראלי החל משנת 1948 בשם "מלכות ישראל השלישית".

איתמר צור

איתמר צור

תחקירן פורום קדם למזרחנות והסברה, פובליציסט ועובד חברת הייטק
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

לפני כולם-בניון

עמיר בניון חוזר לבמה עם מופע חורף חדש

אחרי שבשבוע שעבר שחרר דואט חדש עם ישי לוי, יוצא הזמר עמיר בניון לסיבוב הופעות חורפי: "ברוך השם הולכים ממקום למקום, מופיעים ועושים שמח"